ספור התורה על מסעות של בני ישראל במדבר, לא נכתב לצורך תיאור היסטורי בלבד, אלא יש לו משמעות לדורות.
אמרו חז"ל: "אתה מוצא שלוש מתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל, וכולם לא נתנם להם אלא על ידי ייסורין, התורה, וארץ ישראל, וחיי עולם הבא...
הליכת ישראל במדבר הייתה הכנה לכניסתם לארץ, ועל זה נאמר, שאין ארץ ישראל ניקנת אלא ע"י ייסורין, ואלו ייסורי המדבר. ולכאורה המציאות בארץ הייתה שונה בתכלית מהמציאות במדבר. במדבר הייתה הנהגה ניסית "על פי ה' ייסעו ועל פי ה' יחנו", ובארץ הייתה הנהגה בדרך הטבע.
הגאון ר' חיים שמואלביץ' זצ"ל הסביר זאת במשל, לתינוק הנישא על ידי אמו, והיא הולכת עמו ממקום למקום, אם ישאלו את הקטן הזה היכן הוא נמצא, בודאי יענה שהוא נמצא בידי אמו... כי זהו מקומו, ולא משנה לאן אמו הלכה. וכך ישראל במדבר, שקב"ה נשא אותם כעל כנפי נשרים, והשרה שכינתו בתוכם, ולכן למרות שהם נעו ממקום למקום, נחשב בעיניהם כאילו הם באותו מקום כל הזמן, היכן שהשכינה שם הם, ומכאן נגזרה ההלכה "כסותר על מנת לבנות במקומו דמי".
מיד עם כניסתם למדבר סיני, מתלוננים בני ישראל על חוסר במים. האל עושה להם נס ופותר את הבעיה.
אחר כך מוריד להם אלוקים, אוכל פלאי בשם מן, שניתן להם בכל בוקר. העם מתלונן ביחס למן שהיה רע בעיניהם ביחס למה שאכלו במצרים.השם כועס. בעקבות תלונה זו, מתייאש משה מהעם, מבקש למות וה' מצרף אליו 70 זקנים שיעזרו לו להנהיג את העם.
כשמגיעים בני ישראל לרפידים, שוב העם צמא ומשה מצטווה לדבר אל הסלע כדי להוציא מים והוא מכה בו.
בהמשך הנדודים, תוקף את עם ישראל שבט נוודים ששמו עמלק, אולם ישראל מביסים אותו.
בני ישראל מגיעים להר סיני ושם מקבלים את התורה - מערכת המצוות - במעמד מיוחד בו האל עצמו אומר להם את עשרת הדיברות, תמצית של אוסף המצוות.
משה שולח על פי ה' 12 נציגים (אחד מכל שבט), כולם ממנהיגי העם, לרגל את הארץ. המרגלים עוברים בכל הארץ, רואים את עריה ולוקחים מפירות הארץ. בשובם, אומרים עשרה מהמרגלים שאמנם, הארץ טובה מאוד אך העם היושב בה חזק ובעל מבצרים. כלב בן יפונה ויהושע בן נון מנסים לשכנע את העם לעלות בכל זאת, אך העם לא משתכנע ורוצה לחזור למצרים. בעקבות החטא נגזר שכל העם הגדול מ-20 שנה לא ייכנס לארץ אלא ימות במהלך 38 השנים הבאות. כשהעם שומע זאת, עמדותיו מתהפכות וחלקו מנסה להיכנס לארץ בניגוד לדברי ה' אך מובס על ידי תושבי הארץ.
קורח ו-250 נכבדים ערערו על הנהגתם של משה ואהרן. משה מציע שאנשי קורח וכן אהרן יקטירו קטורת וה' יראה במי הוא בוחר. בעת ההקטרה פונה משה לכל העם, קורא להם להתרחק מקורח ועדתו ומכריז שאם הוא אכן המנהיג הראוי בעיני ה', קורח ועדתו ימותו עכשיו באופן לא טבעי. לאחר שמשה אומר את דבריו, אש אוכלת את מקטירי הקטורת של קורח וכל אנשי קורח נבלעים באדמה. ה' גורם למגפה בעם שנעצרת רק לאחר שאהרן רץ עם הקטורת שלו אל הנפגעים.
משה מניח במשכן 12 מטות, של 12 נשיאי השבטים, כדי לברר באופן מוחלט מי ראוי להיות הכהן הגדול, ומטהו של אהרן מוציא פרחים. ה' מודיע ששבט לוי ורק הוא יכהן במשכן ובני אהרן ככוהנים.
העדר עם רועו -הרועה הוא הקב"ה והשה הוא האדם./ספר תהילים
מזמור לדוד
א) ה' רעי לא אחסר:
ב) בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני:
ג) נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו:
ד) גם כי אלך בגיא צלמות
ה) לא אירא רע כי אתה עמדי
ו) שבטך ומשענתך המה ינחמני:
ז) תערוך לפני שלחן נגד צררי
ח) דשנת בשמן ראשי כוסי רוויה:
ט) אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי
י) ושבתי בבית ה' לאורך ימים:
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
