דף הבית  >>   >>  יהדות הרשם | התחבר

סוף דבר - עידן החיבור הספר מצמרת הארז 

מאת    [ 21/03/2006 ] [ נצפה 1262 פעמים ]
articles.co.il
   

   
Loading


עידן החיבור:
שבתי אני ואראה שזו היא העת לקנא לה', לפיכך שיננתי מעט מגבורות ה', נצחיות התורה, מוסריה ועומקה. יען אשר סברתי כי עתה היא העת לטעת. משום שבזמן הזה, מתקיים עת לעקור נטוע (קהלת ג'). משום שרבים עתה עם הארץ, ורבו בני הערב רב וסט"א, שעלו במאות אלפיהם לארץ ישראל, בטענה כי "יהודים" המה. אך בפועל כופרים הם בתורה ובקב"ה. כאומרם, אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי (שמואל ב, כ'). ולא זו בלבד אלא שעזות מצחם של הרשעים כי רבה, ומקיאים הם את שנאתם כלפי התלמידי חכמים, דאינון משתדלי באורייתא, ואינון אילנין רברבין בראי עלמא, ובזכותם לא נכחדו ישראל לכל אורך הדורות, אף ללא מדינה עצמאית. כאשר באותו פרק זמן היסטורי, נכחדו מעצמות על. משום דכתיב, לא מאסתים ולא געלתים לכלתם (ויקרא כ"ו). דהיינו, בזכות הצדיקים, הנחשבים ככלתו ואהובתו של קב"ה. כמשל למלך שאהובתו מתגוררת בשוק הבורסקי, ולעולם לא עלה בדעתו ללכת לשם, בגלל הריח הרע שבשוק הבורסקי. אולם מאחר ואהובתו מתגוררת בתוך שוק הבורסקי, המלך הולך דרך השוק לבקרה, ונדמה לו כאילו שוק זה הוא שוק של ריחות בשמים. ואותם רוכלי שוק הבורסקי, הם בני הערב רב והרשעים הרוצים להישאר בסרחונם, ולעקור מתוכם את כלתו ואהובתו של המלך. דהיינו, את צדיקי הדור שבזכותם העולם מתקיים. כאשר עיקר טענתם מבוססת על עובדת היותם הרוב בארץ ישראל כביכול, ואין הם יודעים כי בחר ה' בישראל, למרות היותם מעטים. משום שטיבעה של האיכות להימצא במעט. שנאמר, ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים (דברים ו'). ואף אין הם חוששים למאמר הזוה"ק: ווי לפלניא דאעבר בריה מאורייתא, ווי ליה דקא אביד מעלמא דין ומעלמא דאתי. דמאן דלא אשתדל באורייתא, לאו ביה מהמנותא, ופגים הוא מכולא ... וירתין בניהו נפשא חציפה. וכל מאן דאצית למילי דאורייתא, כאילו קביל תורה מסיני. וכן נאמר בזוה"ק דזמין עלמא דלא ישתכח מאן דיגן עליהו, וכל אנפין חציפין ישתכחון, בין לעילא ובין לתתא. לפי שהם דבקים בסט"א, ונאחזים במצודות הדמוקרטיה, המדע והחופש כביכול, שהרי ערב רב הוא בגימטריה דעת. אך בחינוך ילדיהם, בתקשורת ההמונית, במשפט וכו', נוהגים הם בדיקטטורה חינוכית תיקשורתית ומשפטית. ע"י שאין הם מאפשרים לבניהם ולעם לבחור בין שתי דרכים: האמת או השקר, אלא הם כופים את דרכם הנכשלת להתדמות לגוים. בכך מטנפים הם את פיקדון הנשמה בטינופי הגוף, מבלי לחשוש מבעל הפיקדון. ובכדי להשקיט את מצפונם, נאחזים הם במצודה הרעה של שואת אירופה, שנעשתה בידי משטר דימוקרטי נאור כביכול, ובכך מוכיחים הם לעצמם שכביכול אין קיום להשגחה העליונה, אלא האדם, הדמוקרטיה והמקריות הם מנהיגי העולם כולו. ודע, שיש חוק בישראל האוסר את הכחשת השואה, ואין חוק האוסר את הכחשת קיום האל. אך יושב בשמים ישחק, דהיינו, בעוה"ז ה' מחייך לחוצפת הרשעים, אך בעתיד לבא ובעוה"ב נאמר, אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו (תהילים ב'). וכן נאמר, ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד. ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ... ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי (ישעיה מ"ז), ונאמר, יען קראתי ותמאנו ... גם אני באידכם אשחק ... בבוא כשואה פחדכם ... אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני (משלי א').
לפיכך בעידן זה בטרם תבוא צרה וצוקה, יש צורך דחוף לשוב ולהאזין לקריאת הנביאים לישראל. כפי שנאמר, הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם (ישעיה נ'). והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמוע אלי, והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת (ירמיה ט"ז). בגין דמאן דארחיק מאורייתא, רחיקא הוא מקב"ה. ומאן דלא ידע באורייתא איקרי כסיל. דכתיב, וכסיל לא יבין את זאת (תהילים צ"ב). ואין זאת אלא תורה. שנאמר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל (דברים ד'). לפי שהתורה ניתנה לישראל דווקא, ולא לבני ערב רב. לפי שעל בני ערב רב נאמר, ולראות שהם בהמה המה להם (קהלת ג'). דהיינו, טפשים, וקטני דעת שחושבים שהכל נעשה במקרה ואין דין ואין דיין ואין מנהיג לעולם. לפיכך אין בידם תורה חליפית, אלא משפטים בל ידעום (תהילים קמ"ז). משום כך זהו עת לעשות לה' (תהילים קי"ט), משום שהפרו תורתיך. ונאמר, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י"ט). וכן פסק הרמב"ם, שבמקום שיש חילול ה' אין חולקים כבוד לרב, וכ"ש בזמן שאנ"ש סמוכים על שולחנם. כשם שהזוה"ק מבאר את הנאמר, אשריך ארץ שמלכך בן חורין (קהלת י'), דזקיף רישא לגלאה ולפרשה מילין ולא דחיל. כלומר, אע"פ שצעיר אני לימים ואתם ישישים, על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם (איוב ל"ב). העזתי כנמר ונתלתי בצו האל ובשמי רפאל, לפי שמקובלני ממו"ר אבי אב"י זצ"ל, ששמא גרים. כדמצינו שבזמן ירמיהו נזרקו ישראל מארצם, ובזמן ישעיהו נושעו ישראל. ולפי שלשמי רפאל יש שתי משמעויות הפוכות כביכול, דהיינו, משמעותו האחת היא מלשון רפואה. ומשמעותו השניה מלשון חולשה, כדכתיב, חזקו ידים רפות (ישעיה ל"ד). ללמדנו שאין רפואה אלא במקום חולשה. וכן נאמר, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (ישעיה מ"ג). ועל אף שאינני משמש כרב או כתלמיד ישיבה, אלא על"ח וכאחד העם אנכי. נעזרתי בעזות דקדושא לחזק את הנחלשים בעיניהם, אשר עליהם נאמר, וצדיקים ככפיר יבטח (משלי כ"ח). וכוונתי בחיבור זה לש"ש, להאיר את התורה מלמטה למעלה, בבחינת הוי זנב לאריות. למען ידעו ע"ה ובני דעת, את פנימיות מידת החסד שבגבורה. דהיינו, שאלמלא המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים, ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, לא יוכל העולם להתקיים אפילו רגע אחד, למרות ובגלל ההתפתחות האדירה במדע. לפי שבסיס המדע בנוי על יצירת יש מיש. וה' בגבורת חסדו הוא אשר נתן בלב המדענים להבין, להשכיל ולפתח את אשר ברא, כדי שהעת בה הטכנולוגיות מתפתחות במהירות, תגרום למשכילים ולנגרריהם להבין כמה אפסה יכולתם, בפני בורא עולם. כפי שהעיד שלמה המלך החכם באדם: אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני (קהלת ז'). ודע וראה, שאפילו כיום המעצמה הגדולה בעולם בעושר, בידע, בטכנולוגיה ובעוצמה. אינה יכולה לעמוד כנגד רוח, ומידי שנה בעת שמגיעה אליהם סופת רוח, הנקראת בלשונם "הוריקן". ממשלתם מבריחה אלפי אנשים הנוטשים את בתיהם ורכושם, לפי שאין בכח המעצמה הגדולה בתבל להפעיל רוח נגדית, או לעשות כל דבר אחר שיעצור ויבריח או ימנע את הרוח, אשר מעת לעת היא מרקנת את עריהם. וכ"ש שאין הם יכולים לעמוד בפני רעידות אדמה, התפרצויות געש, סערות הים, מוות וכד', שה' מביאם לעולם על מנת להזכיר לע"ה, מי הוא השליט הבלעדי בעולם כולו. שנאמר, כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ. יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים, והמשכילים יבינו (דניאל י"ב). כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' (צפניה ג'), והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' (יחזקאל ל"ח).
מחברם של הספרים: אשר על המשכן, מצמרת הארז, אשר תקראו

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:
 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

תגיות של המאמר:

תגובות למאמר:

  • ציטוט אקדמי של המאמר לפי כללי APA:
    חגבי, רפאל ב"ר אשר . (21/03/2006).  סוף דבר - עידן החיבור הספר מצמרת הארז. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים.
    נדלה בתאריך:26/05/12 מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=3182

  • ציטוט אקדמי של המאמר לפי כללי MLA:
    חגבי, רפאל ב"ר אשר . "סוף דבר - עידן החיבור הספר מצמרת הארז" . [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 21/03/2006
    נדלה בתאריך:26/05/12 מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=3182

  •  מאמרים אחרונים מאת רפאל ב"ר אשר חגבי
       המוט לנשיאת מנורת המשכן
       פתרון לסוגיות נשיאת מזבח העולה במדבר
       תולעת ושדים בשירות המקדש
       מעמדה של אם פונדקאית והנולד לה מהפריה חוץ גופנית של אחותה
       סודות סגולת השמירה בקריאת המנורה
       הסכמת הרב הראשי מאיר לאו לספר מצמרת הארז
       בקורת אשר על המשכן על הספר קמח כלי המשכן מאת אורי כהן
       פרשת בהר-בחוקותי-הערבות ההדדית של עם ישראל
       פרשת אמור - חשיבותה של מצות ספירת העומר
       פרשת תזריע-מצורע- תיקון והשלמת הבריאה בידי האדם
       פרשת תזריע-הלידה הנגעים וחודש גאולת עם ישראל
       פרשת שמיני- גבולות בעבודת הקודש
       פרשת פקודי- סיכום מלאכת המשכן והשפעתו לדורות
       פרשת ויקהל - בנין המקדש מתוך אחדות ושמירת שבת
       פרשת כי תשא- הכשרה מוקדמת בטרם ביצוע עבודות הקודש


     מאמרים אחרונים בקטגוריה יהדות
       ברית מילה
       עזרה ורגישות לזולת
       למאחרים על היין
       כתר שם-טוב עולה על גביהן
       אמת קנה ואל תמכור
       במאמר זה נסביר את עניין המעלה של לימוד תורה.
       בין אדם לחברו
       האם לכל השאלות יש לדת מענה או שישנם נושאים ושאלות שאין לדת תשובות?
        מה ההבדל בין ההנאות המותרות להנאות האסורות?
       למה המטרות זמניות אינן מושלמות? למה מטרות כמו כסף קריירה ומשפחה הם לא מושלמות?
       שאלה: אני חי, נושם, עובד, מטייל מדוע עלי לחקור ולשאול שאלות בכלל?
       אל יקנא לבך בחטאים
       אל יקנא לבך בחטאים
       אל תסג גבול עולם
       אולת קשורה בלב נער


     מאמרים נצפים ביותר בקטגוריה יהדות
       ניחוחות ומטעמים - מאורות החג
       מצבה - מה מותר לכתוב עליה
       מדוע מתחפשים בפורים?
       הצופן התנכי אלו צפנים בתורה, הכל מוצפן
       פרק שירה - המעלה הגדולה והתועלת
       חג הפסח- למה כל כך חשוב לזכור את יציאת מצרים?
       חיים ומוות ביד הלשון- כוחן של מילים
       כבוד הדדי וקבלת השונה
       מה פירוש 'אור לגויים'
       טו בשבט- מסמל את חשיבות נטיעת עצים להמשך קיום הדורות
       פדיון הבן
       '' צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה''
       וערלתם ערלתו את פריו- לתולדות מנהג החאלקה
       כניסת שבת בישראל ובעולם
       הכל צפוי והרשות נתונה - מהי בעצם הבחירה

    מאמרים

    ©2012 כל הזכויות שמורות

    מורנו'ס - שיווק באינטרנט

    אודותינו
    שאלות נפוצות
    יצירת קשר
    יתרונות לכותבי מאמרים
    מדיניות פרטיות
    רשימת כותבים
    כותבים מומחים
    עלינו בעיתונות
    מאמרים חדשים
    פרסם אצלנו
    לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
    כניסה למערכת
    יתרונות לכותבי מאמרים
    תנאי השירות
    הנחיות עריכה
    לבעלי אתרים:



    מדיה חברתית:
    חלון מאמרים לאתרך
    תנאי שימוש במאמרים
    ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS

    מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב
    טיולים בארץ | רג'ינה - מסעדה כשרה בתל אביב | ספא בצפון | עורך דין פלילי | מדים, בגדי עבודה