"המצב החברתי - לא משהו, הביטחון העצמי - על הפנים, אבל הסיפור האמיתי הוא - שאני נואשת לחבר". במילים אלו פתחה נערה בת 15 את האימון שלה. ואכן, שאלת בן / בת הזוג הנה שאלה מהותית בתהליך ההתבגרות. בגיל ההתבגרות לומדים על החיים, ולומדים גם על החיים בשניים. מתוך הלמידה על זוגיות, לומד המתבגר בעיקר על עצמו, על הגבולות ועל הערכים שלו.
תפקיד המבוגר להאיר את הנקודות הרלוונטיות ללמידה, באמצעות שאלות מבהירות וממקדות. גבולות וערכים עומדים בלב הדיון בנושא זוגיות מתבגרים, והתנסויות מוצלחות יותר או פחות בקשר זוגי, מהוות קרקע פורייה לעיצובם. בשיחות עם מתבגרים חשוב להדגיש את הרווח שבלמידה ובהתפתחות, גם ממערכות יחסים הנתפסות כטעות.
המאמר הבא מהווה בעיקר רשימת שאלות ונקודות לדיון, שניתן לעסוק בהן, בעת שיחות עם מתבגרים העוסקות בזוגיות.
למען הנוחות, השימוש יהיה בלשון זכר ונקבה לסירוגין. הדברים אמורים, כמובן, לגבי שני המינים.
לבד או בזוג - מה זה אומר עלי?
עד כמה העובדה שיש או אין לי חברה משפיעה על הדימוי העצמי שלי? מה זה גורם לאחרים לחשוב עלי, לדעתי? ממה אני בונה את הדימוי העצמי שלי? מאילו "אבני בניין", והאם אני מוכן שהדימוי העצמי שלי יהיה תלוי באנשים אחרים?
קשה להתעלם מהקשר בין זוגיות ודימוי עצמי, הרי אם אוהבים אותי הדימוי העצמי שלי עולה...
מצד שני, קיימת חשיבות רבה לניתוק הקשר הזה, ולבניית דימוי עצמי העומד ברשות עצמו, המבוסס על תפיסתנו את עצמנו, וצמצום התלות בגורמים חיצוניים. את הנקודה הזו חשוב להבהיר, ולהדגיש גם את העובדה שלרב, דימוי עצמי חיובי מביא זוגיות, ולא להיפך.
נושא הדימוי העצמי רלוונטי גם במקרה של פרידה. ולצד חיזוק הדימוי העצמי חשוב להעביר למתבגרים מסר האומר: "למרות העצב והכאב, יש לך את הכוחות לשרוד את הפרידה".
חבר - כל אחד ובכל מחיר?
מי ראוי להיות בן הזוג שלי? אילו תכונות אני מחפשת? איזה משקל אני נותנת למראה החיצוני, ואיזה משקל לתכונות האופי? מה משמעות הגיל בעיני? האם יש פער גילאים שאינו סביר לדעתי?
מתבגרים רבים רואים בקשר זוגי משאת נפש. הרצון להתנסות מובן וברור, ויחד עם זאת חשוב לחדד את נושא הגבולות האישיים בהקשר זה. הנערה מהפסקה הראשונה של מאמר זה, ראתה את פריצת הדרך באימון שלה, דווקא ביכולת שלה לסרב לקשר עם בחור שלא ענה על הקריטריונים שלה. הפנמה של המסר: "אני חשוב וראוי, וזו זכות להיות איתי" מהווה אבן דרך חשובה בתהליך ההתבגרות.
לגרום לדברים לקרה...
מה אני מוכן לעשות כדי ליצור קשר? כיצד אקח חלק פעיל בחיים שלי? כיצד אגרום לדברים לקרה? מה לא אעשה לעולם?
חשוב לפתח לקיחת אחריות ויוזמה . מתבגרים רבים חוששים מיצירת קשר.
יכולת להתמודד עם דחייה הנה תנאי הכרחי המאפשר ניסיון ליצירת קשר. חשוב להבהיר נקודה זו, לאפשר למתבגר לדמיין דחייה, ולחוות לצד חוסר הנעימות גם את יכולת ההתמודדות.
ביחד ולחוד - האם אני אדם שלם או חצי מזוג?
מה הם המאפיינים שלי שיישמרו גם בתוך קשר זוגי? על אילו ערכים ואמונות אני לא מוותר? אילו פעילויות ותחביבים ימשיכו להעסיק אותי? עם אילו חברים אמשיך לשמור על קשר? וגם... אילו וויתורים אני מוכן לעשות למען הקשר הזוגי? אילו ערכים ואמונות חדשים נכון לי לאמץ?
מלאכה מורכבת עומדת בפני מתבגרים הנמצאים בקשר זוגי. עדיין לא סיימו לעצב את עצמם כאדם יחיד, וכבר עליהם לעצב עצמם גם כחלק מזוג. להגדרת הערכים והגבולות האישיים חשיבות רבה, כמו גם לשמירה על חלק מהפעילויות וחיי החברה הקודמים. בעיקר יש חשיבות לתחושה שאני נשאר האדם שהייתי קודם, ועכשיו אני בונה בעצמי חלקים נוספים, בקשר הזוגי.
שאלה של יחס...
מהי ההגדרה שלי למערכת יחסים טובה? כיצד אני מודד את טיב הקשר? כיצד אכפתיות וכבוד יבואו לידי ביטוי? מה אני עושה כשמתנהגים אלי באופן שפוגע בי? כיצד נכון לי להגיב ומה משמעות התגובה שלי? אילו דברים אני לא מוכן שיקרו לי? אילו התנהגויות אני לא מוכן לקבל בשום אופן?
חשוב ביותר להעביר למתבגרים מסר לפיו הם אלו שאחראים לוודא כי הנם זוכים ליחס הוגן, אוהב ומכבד, מבן זוגם, בכל זמן, מצב ומקום.
מה קורה לי בתוך הקשר הזה?
האם הקשר הזה משמח אותי? האם אני מאושרת? האם הזמן שאנחנו מבלים יחד נעים לשנינו? האם אני מרגישה שזהו קשר הנותן לי כוח ואנרגיה?
השארות בקשר פוגע, הגוזל אנרגיה, והכולל בתוכו עימותים ומריבות - דורשת ברור מעמיק, סביב השאלה: למה אני נשאר בקשר הזה? את התשובות יש לבחון בזהירות וביסודיות, עד למציאת הסבר התואם את המציאות.
מה בין קנאה ואהבה?
האם חבר מקנא הנו חבר אוהב יותר? מה זה בעצם אומר שמקנאים לי? כיצד משפיעה הקנאה על טיב הקשר בינינו, ובעיקר מה הן השלכותיה עלי, ועל מידת החופש שלי? אילו וויתורים אני נאלצת לוותר בעקבות הקנאה, והאם הוויתורים הללו נראים לי סבירים?
קל כל כך לבלבל בין קנאה ואהבה.. ויחד עם זאת מסוכן כל כך. את הקנאה תמצאו בחלקו האחרון של מאמר זה, בפסקה העוסקת ב"אורות אדומים". חשוב להעביר מסר לפיו אהבה משמעותה אמונה וחופש, ואין לקנאה חלק בה.
אהבה - האם יש לנו בכלל שליטה?
מבלי להיכנס להגדרה של המושג החמקמק הזה, ששמו אהבה, מתכוונת הפסקה הנוכחית לעסוק בשאלה - האם בשם האהבה נגזר עלי להיות חלק מקשר הפוגע בי, קשר שאינו עונה על הקריטריונים שהוצגו למעלה... התשובה הנה, שעל כל אחד נגזר להיות רק במקום בו הוא מוכן להיות. אם ארצה - האהבה תתאים את עצמה לגבולות ולערכים שלי, ולא להיפך.
ולסיום... כמה מילים על אורות אדומים:
קנאה, רכושנות, פגיעה בפרטיות, מריבות מרובות ויצירת ריחוק מהסביבה מהווים אינדיקציה למערכת יחסים פוגעת ולא מכבדת. מערכת יחסים כזו מהווה איום ממשי. הקושי העיקרי הנו בכך שמי שנמצא בתוך מערכת יחסים כזו, הולך ושוקע בתוכה. היכולת לראות את המצב באובייקטיביות הולכת ופוחתת, והכוחות להתמודד, לעשות מעשה ולנתק את הקשר הולכים ומתמעטים.
חשוב לדעת ולזהות קשר כזה, ובמידת הצורך לקבל עזרה מקצועית בכדי לסיים אותו.
הגעתי לתחום האימון מתוך עבודה רבת שנים בבתי ספר דמוקרטיים, עבודה שעסקה בברור ומיקוד רצונות וערכים של נוער והורים, בליווי בני נוער בדרך להגדרה מדויקת והשגה של מטרותיהם, ובליווי הורים בתהליך הקסום והמורכב המאפשר להם ליצור עבור ילדיהם סביבה של חופש ואחריות המובילה להתפתחות אישית.
את היכולת שלי "להסתכל למציאות בעיניים" לשקף את הדברים באופן חד וברור, לאתגר אותך ולא לוותר עד להשגת המטרה, אני מביאה לאימון.
ההכשרה שלי כוללת לצד תואר ראשון בחינוך תעודת מגשרת של או"פ ותעודת מאמנת אישית של ת.ל.ם.
בחיים המקצועיים אני משלבת בין עבודה בחינוך הדמוקרטי ואימון אישי.
בחיים הפרטיים אני נשואה ואם לשני מתבגרים מקסימים. כולנו יחד, משמשים משפחה אומנת לילד מדהים ומיוחד.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
