בית צבי מציג בימי חנוכה בתיאטרון רמת גן מחזה מאת אילן שטורם ובבימויו על פי
הרומן רב המכר "הסיפור שאינו נגמר"מאת הסופר הגרמני מיכאל אנדה.
הספר שנכתב בגרמנית בשנת 1979 תורגם ארבע שנים מאוחר יותר לאנגלית ובעקבות תרגום
זה גם לעברית.כן הופקו על פי הספר שני סרטים.
הפקה זו היא על ילד שונה, מופנם האוהב לקרוא ספרים.הוא אינו מקובל בין הילדים האחרים וחבריו ללימודים מציקים לו בגלל שהוא שונה מהם.
הוא משאיל ספר ללא רשות מספריה, חוזר הביתה ומתחיל לקרוא בו.
עד כאן בעצם החלק הראשון מתוך שנים של המחזה.
בחלק השני אנו רואים את מה שהילד-באסטיאן-קורא.
קיסרית ממלכת פנטזיה-חולה.כדי להבריא היא חייבת שם חדש שמישהו מחוץ לממלכה יתן לה.
הממלכה בסכנת השמדה כי "שום כלום"חייב להשמידה.
אילן שטורם הבמאי ביודעו שההצגה היא הצגת ילדים התרכז בהרפתקאות שעוברים הנפשות הפועלות להצלת הממלכה.
בספר ישנם גם מסרים מסוימים על דמיון ומציאות,על התמדה שיכולה להגשים אפילו חלום,על תושיה ועוד אך הבמאי העדיף ובצדק פעלולים ותעלולים.הוא שם דגש על התלבושות והיצורים המשונים הנפלאים שעוצבו בצורה יוצאת מהכלל על ידי אלה קולסניק ששילבה בין הדמיון למציאות ויצרה יצורים הקיימים במציאות בהציגם בצורה דמיונית נהדרת ומקסימה.
כתיבת מחזה מספר מלא דמויות דמיוניות,הרפתקאות ותאורים אינה מלאכה קלה ואילן ראוי לציון מיוחד על עבודתו זו.הוא הצליח ליצור מחזה מענין,זורם,מושך, מסקרן ,מלא הרפתקאות, דמויות דמיוניות ואפקטית מרשימים.
הבימוי כאמור מעולה.מאוד חזותי.יש בו סצינות מרגשות,אינטימיות בעיקר בהתחלה,קרבות
במה -גנדי בביצקי המבוצעים היטב,יצורים דמיוניים כיאה לממלכת פנטזיה והתפאלות
הילדים מהמראה והנעשה על הבמה היתה גדולה.
ההפקה יפה מושקעת ומוקפדת מאוד מכל הבחינות ולראיה הילדים עם ההורים או הסבתות
נוהרים אליה בהמוניהם.
אתעכב על שניים מבין התפקידים הראשיים בהצגה.
בהתחלה כובש את הבמה באסטיאן-גיא עקיבא ילד יתום מאמא החי עם אביו-צורי זערור ועושה הכל כדי שהוא יהיה מרוצה ממנו.
הוא יודע שאינו מקובל, משלים עם זה, אינו מגיב ונמנע מעימות.
באסטיאן בביצוע מעולה של גיא,הנו ילד שחולם בהקיץ.הוא רב גווני
מצייר,כותב,קורא מתענין בדברים שילדים אחרים אינם מתענינים.מרחף וחולם.הוא אינו מכיר דיו את העולם."למה האנשים תמיד מדברים אבל אף פעם לא מקשיבים"
גיא חי את התפקיד.מראה זאת בהתנהגותו,בהתרגשותו, בצורת הדיבור,בתנועותיו.ליהוקו לתפקיד זה היה מוצלח ביותר.
הוא נמצא כל הזמן על הבמה, אם כי בהמשך כאשר מתחיל בקריאת הספר נוכחותו כמעט
פסיבית.
גיא ממלא את הדמות שבמציאות.
הוא הרשים אותי ברגישות שלו ובהבעת רגשותיו ואני מצפה לראותו בתפקידים ראשיים אחרים.
הדמות המרכזית השניה -הדמיונית שבספר הנה של אטריו-אפי ביבי .הילד שיצא להציל
את הממלכה ,נלחם בדרך,פוגש את הדמויות השונות ומצליח להצילה.
הדמות שהוא יוצר אמיתית ביותר.מלאת מרץ,סימפטיה.הוא מגלם ילד מקסים, סקרן, חביב, מלא שובבות וגבורה.אפי נהדר.הוא מוכיח שהנו שחקן רב גווני, מתאים לכל תפקיד ויכול לגלם בהצלחה דמויות שונות מסוגים שונים.הוא היה נער סקרן,חלמן,עדין ומלא רגש ביחוד בסצינת הסוס השוקע. משחקו היה נהדר.
רבים הם הדמויות המשתתפות בהצגה.
כולם היו טובים מאוד.החל בקיסרית -לורן סביר,בחילזון המרוץ-אריאל קוזלובסקי,אוכל הסלעים-זיו פלג,שדון הלילה-מאור בן הרוש,ארטקס הסוס-לירן אש,הזאב-אמיר שורש,הצב-נגה מילשטיין,הדרקון-יובל טננבאום,האורקל-טלי ביק,הגמדים-אבנר נינו ודניאל זמורה וכל האחרים שלא הזכרתי.רובם היו מאופרים בצורה מעולה על ידי עמירם אדרעי.
התאורה-אורי מורג הוסיפה רבות להצלחת הצד הויזואלי של ההצגה.
המוסיקה -אבי שושני התאימה היטב לנעשה על הבמה.
לראות או לא לראות:הצגה מומלצת ביותר לילדים ואוהבי הרפתקאות.
נכתב על ידי elybikoret , 25/12/2008 14:25
אליביקורת
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
