הקשר בין לקות שפה ולקות למידה 

קשיי למידה (Learning disabilities) מוגדרים כקושי ברכישה ובשימוש במיומנויות למידה, כגון: קריאה (דיסלקסיה), כתיבה (דיסגרפיה), חשבון (דיסקלקוליה). קשיים אלו קיימים לצד יכולות חשיבה ומנת משכל (IQ) תקינות. ילד לקוי למידה עשוי להתקשות ברכישה של קרוא וכתוב, לכתוב עם שגיאות כתיב מרובות, לכתוב בקצב איטי מאד, להתקשות בהבנת הנקרא, ועוד. קשיים אלו ניתנים לאיבחון במהלך שנות בית הספר היסודי (בדרך כלל, במידה ועולה חשד לקיומו של קושי למידה, ייערך איבחון דידקטי סביב כיתה ג' ואילך). במידה ואובחנו, ניתן לטפל בקשיי למידה ע"י הוראה מתקנת והקניית אסטרטגיות למידה, בהתאם לקושי הקיים אצל הילד המאובחן. שכיחותם של קשיי למידה גבוהה יחסית - בין 5-10% מן הילדים סובלים מקושי למידה כזה או אחר.

מזה שנים ידוע כי ילדים רבים הסובלים מקשיי שפה בגילאי טרום-בית ספר (קשיים בהבעת השפה או בהבנה של השפה), מפגינים קשיי למידה עם הכניסה לבית הספר. קבוצת ילדים זו זכתה לאבחנה הקרויה LLD, Language-Learning Disabilities.

המטלה העיקרית הניצבת בפני ילד המתחיל לבקר בבית הספר, היא רכישה של קריאה וכתיבה. ילד שחווה קשיים ברכישה ובהתפתחות של השפה הדבורה (השפה בה מדברים, ואותה שומעים), נמצא "בסיכון" להופעתם של קשיים ברכישה של השפה הכתובה (השפה אותה כותבים וקוראים).

למעשה, כאשר עוסקים בשפה של ילדי בית ספר, קשה, ואפילו בלתי אפשרי, לנתק ולהפריד את שני התחומים הללו - שפה דבורה ושפה כתובה. הם משפיעים זה על זה באופן משמעותי ועמוק. ילד אשר משתמש בשפה גבוהה ועשירה, בעל אוצר מילים רחב, יודע להשתמש במבנים תחביריים מורכבים, להטות מילים - ברור שיהיה לו קל יותר לקרוא ובעיקר להבין טקסטים כתובים (בהם השפה גבוהה יותר מאשר השפה בה מדברים). לעומתו, ילד אשר שפתו דלה יחסית, שאינו מכיר מילים "גבוהות" וביטויים, מתקשה להבין משפטים ארוכים ומורכבים - יתקשה מאד בהבנת הנקרא. הילד הראשון, בעל השפה העשירה, יהפוך לקורא טוב ומיומן, ייהנה מן הקריאה, וכך יעשיר עוד ועוד את השפה שלו (ילמד מילים חדשות, מטבעות לשון מיוחדים השכיחים בכתב אך פחות נפוצים בעל פה, צורות תחביריות מתקדמות). הילד השני, בעל השפה הדלה, יתקשה בקריאה, ייכשל בהבנת הנקרא, ועשוי להגיע בקלות להימנעות מקריאה. כך, הוא לא ייחשף ולא ילמד את אותם מבנים שפתיים ולשוניים הקיימים בכתב. כנראה שהפער בין שני הילדים הללו רק ילך ויגדל במהלך שנות בית הספר..

ולכן, אצל ילדים לקויי שפה, קיימת חשיבות גדולה למתן טיפול שפתי בגיל הרך, גיל טרום בית ספר. טיפול זה מתמקד כמובן בשפה הדבורה. אולם, עם כניסתם לכיתה א', חשוב לעקוב היטב אחרי התקדמותם של ילדים אלו, ולוודא שהם רוכשים קריאה וכתיבה כנדרש. במידה ולא, חשוב להמשיך בטיפולי שפה, אשר בשלב זה יתמקדו גם בשפה הדבורה וגם בשפה הכתובה. במידת הצורך, יתוגברו הטיפולים ע"י מתן הוראה מתקנת.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי