לגוף יש חלקי חילוף
פרופסור דוד מנדס
מפרק הירך
רבים מבין החולים ובני משפחתם שמבקרים במרפאתי באים עם מטען מרשים של ידע בנושא מחלתם ובשיטות טפול רלבנטיות. האינטרנט משמש להם מקור מידע עשיר ויכולת לבטא את הידע ולשאול שאלות נכונות. לכן לאחר הבדיקה הקלינית ומגוון בדיקות ההדמיה אני נוהג לשוחח בצורה מושכלת ודן באבחנה, במחלה ובאמצעי הטפול.
לפני למעלה מ- 40 שנה, בשנות הששים של המאה הקודמת, נעשתה פריצת דרך מרשימה בכירורגיה אורתופדית על ידי מדענים, חוקרים ומנתחים אורתופדים, שהיו בין ראשוני הרופאים שתכננו והמציאו תחליפים מלאכותיים לחלקי השלד והמפרקים. עשרות שנים עוד קודם לכן כבר נעשו ניסיונות של שימוש בתחליפים לשלד מרקמות של בעלי חיים. פריצת הדרך קרתה כשהאורתופדיה והמדעים הבסיסיים הקשורים אליה כמו הנדסת חומרים והנדסה ביו-רפואית, יישמו חומרים שפותחו עבור התעופה ותעשיית הטילים והתאימה אותם לשימוש רפואי. חומרים אלו כללו פולימרים (חומרים פלסטים) קשיחים, סגסוגות (תרכובות) מתוחכמות של מתכות כמו קובלט-כרום, טיטניום וטנטלום, ולאחרונה קרמיקה בלתי שבירה (אלומינה). כל אלו משמשים כיום ליצירה של חלקי חילוף לשלד ולמפרקים בהצלחה קלינית מרשימה לאורך עשרות שנים.
בשונה מתגובת הדחייה של הגוף לרקמות ביולוגיות זרות, לא מגיבה המערכת החיסונית של הגוף לחומרים המלאכותיים הללו כל זמן שהם נשמרים בשלמותם ואינם יוצרים חלקיקים זעירים כתוצאה משחיקה.
הניסיון לימד אותנו שככל שחלקי החילוף דומים בצורתם לחלקי השלד שאת מקומם הם מחליפים תפקודם מוצלח יותר.
באמצע שנות הששים פיתחו בנפרד שני אורתופדים אנגלים מק-קי וצ'רנלי מישתלים להחלפה שלמה של מפרק הירך הארתריטי. פתרונותיהם היו דומים מבחינת המבנה אבל שונים לגמרי בחומרים. המישתל של מק-קי היה עשוי משני חלקים מתכתיים. המישתל של צ'רנלי היה עשוי מחלק מתכתי (גזע וראש) וחלק פלסטי (כפה). הכפה הוכנה תחילה מטפלון ואחר כך מפוליאתילן קשיח. על מנת לקבע את כפת המישתל בתוך עצם האגן (מרחשת) ואת הגזע בתוך חלל עצם הירך השתמש צ'רנלי ואחריו גם מק-קי בצמנט אקרילי (ששימש עד אז לסתימות ברפואת שיניים).
ההצלחה הקלינית של המישתלים הללו ובעיקר זו של צ'רנלי גרמה לפריצת דרך מדהימה בכירורגיה אורתופדית. ניתוחים אלו של החלפה שלמה של מפרק הירך כטפול במחלה כה שכיחה כמו ראומטיזם שיקמו חולים נכים שסבלו מכאבים בלתי נסבלים ואפשרו להם תפקוד נורמאלי לגמרי תוך זמן קצר. הניתוחים הללו קידמו את האורתופדיה כ"רפואה ביונית" ראשונה לפני כל המקצועות הרפואיים האחרים כולל הקרדיולוגיה (רפואת הלב), גניקולוגיה, רפואת עיניים ואף אוזן גרון, שהתפתחו לאחר מכן גם הם בצעדי ענק.
הפיתוח המתוחכם ביותר של מישתל הירך נעשה על ידי ייצור החלקים המפרקיים מקרמיקה בלתי שבירה ועמידה היטב בפני שחיקה שפותחה בגרמניה. בזמן הניתוח החלקים הקרמים מורכבים בהתאמה אל תוך חלקים שעשויים מסגסוגת טיטניום ואלו משמשים לקבוע עצמוני של המשתל בתוך העצם. החלקים מטיטניום, כלומר הכפה והגזע שמקובעים בעצם, מותאמים בצורתם למבנה העצם ומוכנסים בחוזקה למקומם. הודות לצמיחת העצם אל תוך שטח פני הטיטניום אין צורך להשתמש בצמנט האקרילי.
מה תהיה פריצת הדרך הבאה בניתוחי מישתלים?
מאז פריצת הדרך בשנות הששים והפיתוחים שבאו אחריה ותוארו לעיל, טרם נעשתה באורתופדיה פריצת דרך נוספת בתחום המישתלים. אבל, המחקר האורתופדי מתקדם בצורה מרשימה וישנן כיום בארץ שתי חברות סטארט-אפ שעוסקות בפתוח של "מישתל חכם" ועשויות להגיע לפריצת דרך חדשה על ידי הקניית יכולת אינטליגנטית למישתלים. תחכום זה יקדם את המישתלים הפסיביים למישתלים אקטיבים, שיהיו מסוגלים לדווח אלקטרונית על תפקודם בגוף ולהתריע במידה ומתעוררת בעיה.
לקריאת הכתבה במלואה ראה www.mendes-david.co.il
Professor David G. Mendes MD
Forum for Excellence in Orthopaedic Surgery
http://www.mendes-david.co.il;
http://www.mendes-forum.co.il
Tel 972 4 825 8041 ;fax 972 4825 63
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
