לי זה משנה... אותי זה מעניין... חשוב מאוד להתייחס בכבוד... כדאי לא לוותר... אפשר וניתן להתגבר... היחס והעידוד חשובים מאוד... ראוי להתייחס לתפוקות... התהליך חשוב... הסיוע והעזרה לזולת עקרוניים... כדאי להתייחס גם לניקיון ואסתטיקה...
משפטי מפתח המהווים קודים אנושיים להצלחה.
כדי שמילים משמעותיות אלו יהיו בסיס איתן בחיינו, יש לעמול על כך מקטנות, מילדות ועד לבגרות. צריך ליצור אווירה של איכפתיות, אולי אף יותר מכך - יש לבנות, לעגן בתפיסת העולם, הלכה למעשה תאוריה ותוצרים, ראיונות בצד מעשים, ככתוב "ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות... תחושות והבנה אינן מספיקות, צריך לבנות תשתית חינוכית-ערכית המעוגנת בתוצרים - יש ליצור תרבות של איכפתיות, התרבות תיצור הפעלה מוחית בצד ביצוע, חשיבה בצד מעשים.
הרמב"ם מתייחס לשבעה תחומים בחנוך, ההרגל הוא הראשון שבהם. היינו, התרגול, השינון והחזרה - המה הכלים כדי להפנים רעיון, תפיסה ודרכי התנהגות.
צריך לבנות אדם ייחודי, אדם שיטפח כישוריו שלו, השכלתו והתנהגותו, כל זאת מתוך חיי קהילה, מתוך יחס לחבר, לרע, לידיד, טיפוח האינדבידואל, מיצוי יכולתו של כל אדם בהתאם לכישוריו מתוך אהבת הזולת, עזרה לאחר.
פיתוחו האינטלקטואלי של כל אדם אך מתוך גמילות חסד. מותר להיות עשיר אך עליך להשאיר לקט, שכחה ופאה. עזוב תעזוב עמו, ואהבת לרעך כמוך, היחיד-מול החברה, הבודד יחד עם הקהילה.
הרב סולוביצ'יק מדגיש קשר זה בעוצמה רבה במאמרו על הקהילה. כל אדם צריך לקיים מצוות באופן אישי, אך רבות הן המצוות הקשורות ליחד - זימון, תפילה במניין, סעודת מצווה, ביקור חולים, לווית המת, למידת בחברותא ועוד...
האחריות ההדדית מודגשת מאוד עד כדי החיבה לאהוב את החבר, מצווה מודגשת לעזור באופן גשמי, מעשי, שכלי בצד הרגשי, שילוב נפלא של שכל ורגש, דבר שכיום נלמד I.Q ו-E.Q, אינטיליגנציה שכלית המשולבת באינטיליגנציה רגשית.
כאשר אדם יהא זקוף קומה, בהיותו מאמין בעצמו, ביכולתו, בהישגיו, יהא הוא ערוך ומוכן לקיים מצוות שבין אדם לחברו ביתר שאת.
ככל שנשכיל לטפח את היחיד וכישוריו נוכל לשלב ובהצלחה התייחסותו לזולת, לסביבה, לאסתטיקה, ליצירת תרבות של אכפתיות.
תרבות של אכפתיות מטופחת בעיקרה אצל אנשים שבעי רצון, שם רצונם עז, שם קיימת מוכנות נפשית לראות עצמם חלק מהכלל. עלינו ליצור מערכת חינוכית בכל גיל, צעירים במבוגרים, כדי ליצור סיטואציות של איכפתיות. עלינו להרגיל את האדם ליצור, להשתתף, לבנות ולהתמודד עם איכפתיות, שהרי איכפתיות היא רצון פנימי של הפרט, של האדם לראות את חבריו, את הסביבה כ"משהו" השייך גם לו, עליו לשמור עליו. שמירה זו תהא מעוצבת ומטופחת ככל שיפנים האדם את עקרון האיכפתיות.
בתרבות של איכפתיות ?
•
קיימת עזרה הדדית בלימודים, בהשכלה, בגמילות חסד, באהבת הרע
•
נוצר רצון לסייע לאחר
•
קיימת אווירה של רצון לראות את הסביבה החיצונית, הציבורית כתחום השייך גם לך
•
האסתטיקה, הניקיון של הגינה הציבורית, הכיתה, בית-הכנסת, הרחוב והשכונה מקבלים עוצמה של שייכות
•
היחס לאחר נעשה בדרך מתורבתת
•
הקשבה לזולת
•
הדיאלוג אמיתי
•
כבוד לבריות
•
יחס הוגן לרשות הרבים
•
קיימת תחושות של שיחה ואופטימיות
•
הרמה האקדמית, האינטלקטואלית גוברת
•
תהליכי החשיבה עמוקים
•
רצינות
•
תהליכי שינוי מתמידים כצורך להצלחה
יש צורך ליצור מערכת חינוכית, ערכית, מעשית כדי לטפח אוכלוסיה בעלת איכפתיות.
תפקיד חשוב זה נתון בידי מורים ומנהלים, המה הממונים על חינוכם של התלמידים. אך גם ראשי הציבור, מנהיגי הקהילות מהווים דוגמא לאיכפתיות. בכוחם לחולל מהפיכות ושינויים כדי ליצור תרבות נפלאה. האיכפתיות קשורה ותלויה בפרט - צריך כל אדם לחוש שלו איכפת, שכל דבר נוגע גם לו. כאשר יחושו כל כולם, תיווצר האווירה ואיכות החיים הכללית - ותיבנה תרבות של איכפתיות.
תרבות זו תהא מושרשת בהליכותיו של כל פרט וכל קהילה, תרבות היא, לדעתי, הבסיס האיתן עליו נשענים כל נדבכי העשייה.
די לצוות המפתח טנק, מטוס או מחשב חדשני - שאחד מן החבורה מזלזל - הכול נהרס, כל המבנה קורס. חור אחד ע"י אדם אחד לא איכפתי באוניה יכולה לגרום לשקיעתה. ככל שכל נוסעיה, כל מפליגיה מאוחדים בתרבות של איכפתיות, הסיכוי שהמה יגיעו למחוז חפתם בשלום ובשמחה היא גבוהה מאוד.
הערבות ההדדית משמשת כאבוקה דולקת ביהדות, נר התמיד המנחה כל עשייתנו לטובה. פיתוח האינדבידואל, מיצוי יכולתו של היחיד מחד ומאידך ראיית הסובב אותך, תפיסת הכלל, ערבות הדדית.
בימים הנוראים אנו מצווים "לשמוע קול שופר", שתי סיטואציות נפלאות ומדהימות קשורות למצווה זו: א) לשמוע קול שופר, להקשיב, להאזין לאחר, לזולת, לתוקע.
ב) התוקע מתכוון להוציא את הציבור ידי חובת שמיעת קול שופר. היינו, קיים אלמנט
של ערבות הדדית בין התוקע לציבור.
ביצירת תרבות של איכפתיות, ההקשבה האמיתית והערבות ההדדית מהווה בסיס איתן בעיצובו ובהעלאת קרנו.
האחריות ליצירה, לבניה ולהקמת תרבות של איכפתיות מן המסד ועד הטפחות מצויה בידי כל אחד מאיתנו, כל אחד לחוד וכולם ביחד.
"האיכפתניקים" בבתי הכנסת ובמרכזים הקהילתיים יוצרים אווירה של קודש, של הבנה, של יחסי אנוש נפלאים, של מיעוט לשון הרע, של נשיאה באחריות בין אדם לחברו.
אך הם יוצרים תרבות של איכפתיות - מהווים דוגמא לכולם גם בלימוד תורה.
בחברה בה קיימת תרבות כזו, יש יותר לומדי תורה, רבים לומדי דף יומי, משנה יומית והלכה יומית.
חשוב שנציגי הציבור יפנימו בהליכותיהם ובהלכותיהם תרבות זו ואז תשגשג מדינתנו מעלה מעלה...
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
