אושר – אור לחנוכה
אושר הוא רגש, המבטא את מצבו הנפשי של האדם שמקורו בהנאה וסיפוק. האושר מתאפיין בהרגשה חזקה של שמחת חיים ולו סממנים פנימיים, כמו תחושות של התלהבות, רוגע ותקווה וסימנים חיצוניים, כמו חיוך, צחוק או שמחה. מצב של אושר כולל הרגשה טובה, בריאות, ביטחון, תענוג, שביעות רצון, שלוות נפש ואהבה. ניתן גם לתאר אושר כמצב של היעדר סבל, דיכאון, שכול, חרדה וכאב. השאלה היא: אדם שזכה באושר זה נס חנוכה או שזה דבר שמגיע לו?...
אושר
מי לא פתח בית ספר שסיסמתו היא: "הכוון אל האושר".
מי לא אמר בבית ספרו: "האהבה מביאה אושר".
מי יכול להגדיר מה זה אושר?
סבל, דיכאון, שכול, חרדה וכאב...
האם קיים אחד בעולם הזה שהוא לא נמצא באחד מחמשת ההגדרות האלו?
האם קיים אחד שיודע מה מונע את האדם מלהגיע לאושר?
האם קיים אחד שיכול להראות לנו מה זה אושר?
אושר
50 שנה מיום הולדתי לא התעסקתי במונח האושר. כל הזמן התעסקתי כיצד לנצח את המחשבות שלי, תמיד יצרתי לי יעדים ולאחר מכן הייתי כובש אותם, ולאחר שהייתי כובש אותם לא הייתי לוקח שבויים והייתי משחרר את היעד לטובת היעד הבא. כך התחלתי בהיותי ילד קטן עם המתמטיקה, לא השארתי בעיה במתמטיקה שלא פתרתי אותה וכך סיימתי ארבע יחידות במתמטיקה עם ציון עשר. כאשר התחלתי עם חמש יחידות וניסיתי לנצח את המחשבות שלי באו המלומדים ואמרו לי: "אתה לא יכול לנצח את המחשבות שלך מכיוון שהתוצאות הם תמיד שואפות לאינסוף". מיד ראיתי שזאת מלחמה שנקראת: "מלחמת דון קישוט" והפסקתי ללמוד מתמטיקה. כך גם בארבעת שנות שרותי בצה"ל כאשר אני בדרגת טר"ש הייתי מפקד על דרגות קצונה. שחרורי מצה"ל השאיר אותי לבד מול העולם הזה כאשר אבי זצ"ל עזב את גופו והעמיד אותי מול יעד חדש בטענתי: "אם אלהים לקח אותו הוא חייב לתת לי הסבר מדוע לקח אותו על כן אני אגיע לאלהים כדי לקבל תשובה" (כך אהבתי את אבי). משנות 25 לחיי ועד שנות ה- 50 לחיי הרבה מאוד יעדים השתנו ולא קם יעד שלא כבשתי אותו: "כל מה שאתה עושה אתה חוזר על פעולות שעשית ובבוא הימים תדע מדוע עשית". שנות ה- 50 לחיי אני עומד בפתח הפרד"ס ונכנס לתוך הפרד"ס מדינות צרפת ובלגיה. בתוך מספר ימים ידעתי שזה הוא יעד שלו חיכיתי כל ימי חיי, דהיינו, ליום הזה הכינו אותי במשך 50 שנות חיי. במכתב הראשון שכתבתי למשפחתי פתחתי את מכתבי: עובדה, אין לשאול שאלות איך זה קרה, אלא לשאול, מה העובדה שהקימה את העובדה שאני נמצא פה?...על רבי עקביא אמרו: "ארבעה נכנסו לפרד"ס ורק רבי עקביא יצא". אני טוען: "שאם רבי עקביא היה נכנס לפרד"ס הזה שאני נכנסתי אליו גם הוא לא היה יוצא". המקום הזה שנקרא "צרפת בלגיה" הוא דרגת: "שאול" וכדי לצאת מדרגת שאול כזו חייבים להיות במודעות של "תנאים" שעל כן אמרתי לבני הדואג: "אין כסף בעולם הזה שיכול להוציא אותי מהמקום הזה ורק אני יכול להוציא את עצמי". יעד חדש שהצבתי לעצמי שאני הוא שהכניס את עצמי למצב הזה...64 חודש אני סגור ומסוגר, 40 חודש שאני יושב בשאול (צרפת ובלגיה) ועוד 24 חודש בתוך חדרי הקטן בבית כאשר אני רוצה לדעת, מה אני לא יודע? דהיינו, 55 שנה האושר היה רחוק ממני שנות אור וכאשר אני מסיים את כתיבת ספרי: "אני חווה את האושר". חוויה שאין לתאר אותה ואין זמן למדוד אותה, ולאחר מכן שאלתי את עצמי: "אם אדם יפגוש אותך וישאל אותך: איך אתה מגדיר אושר מה תענה לו"? ובתשובה להגדרת האושר פתחתי את ספרי בטענתי: "אושר הוא לדעת שאתה יכול לדעת כל מה שאתה לא יודע".
נשאלתי:
"כיצד אתה יכול לחלוק לכל העולם חלק מן האושר"?
אושר
אושר הם אותיות: ראש – ו', ו' נקרא גוף האדם. דת, מדע וקבלה אינם יודעים כיצד לחבר את הראש לגוף. מתוך דת, מדע וקבלה יוצאים אנשים "מובחרים" שהם נקראים מנהיגים. שהם נקראים ראשי העם. כך שמפה יוצא שהעם הוא ללא ראש וצריכים ראש שיאמר להם מה לעשות...וכך נוצר: "עם וראש".
כאשר הראש לא מתנהג טוב לעם – סבל.
כאשר הראש מתנהג טוב לעם – אושר.
על כן כאשר אדם מגיע עם כאבים בגוף תמיד נאמר: "הכול בראש". ומפה אנחנו יודעים שכל הסבל, הייסורים, המחלות, המלחמות, הדיכאונות והכאבים שהעם מרגיש – הכול מהראש שהם ראשי העם.
אושר
כדי לחיות באושר צריך לדרוש את האושר ולא להפיל על ראשי העם את האשמה: "אם האדם היה יודע שהוא עושה רע לא היה עושה". אנחנו צריכים לדרוש את האושר כשם שאנחנו דורשים אותו ביום ראש השנה שנאמר: "יהי רצון מלפניך יי' אלוהינו ואלהי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב". ממי אנחנו מבקשים את מה שאנחנו מבקשים?...זאת שאלת סבל. וכאשר אנחנו יודעים ממי אנחנו ביקשנו אז אנחנו יודעים שאנחנו ראש ולא זנב...זה הוא אושר.
אושר
כולנו שיושבים בארץ ישראל טוענים: שהתרבות שלנו היא "יהדות" ומתוך התרבות הזו קיבלנו את השם "יהודים" ואנחנו מחזיקים בתורה שנתן לנו "משה רבנו". דהיינו, האושר נמצא בידנו ואנחנו לא יודעים כיצד לממש את האושר. כך שאם אנחנו נדע בדעת את התרבות שלנו כך אנחנו יכולים להפיץ את התרבות שלנו לכול העמים שנאמר: "ישראל אור לגוים". ישראל אבל לא היהודים. מכיוון שליהודים אין להם ראש, יש להם רק תרבות, והם לא יודעים להוציא את הראש מתוך התרבות ולהיות ישראל – לי ראש אושר.
אושר
כדי להגיע לאושר ולקבל מודעות ישראל (הקדוש ברוך הוא) ולדעת בדעת שאתה נמצא באושר ישנם שני משפטים בתורת משה רבנו שמוסברים בצעד אחרי צעד בספרי "מלחמת הרוח בחומר" כך שכול אדם ואדם יכול להציב לא את יעד האושר ולהגיע אליו שנאמר: "אם תרצו אין זו אגדה". בראשית ב' פסוקים טו – טז) : "ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה: ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר: מכל עץ הגן אכל תאכל".
אושר
האושר הוא שאתה יכול לדעת מה מהות המילים: ויקח, ויצו לפני שיהוה אלהים לקח וציווה. כך שבכדי להגיע לאושר אתה צריך לדעת מי זה יהוה אלהים כך שלאחר מכן אתה באושר ואתה יודע את מהות המילים: ויקח, ויצו. שעל כן נאמר: "הדרך אל האושר רצופה מכשולים רבים". המשפט הזה נכון כאשר אף אחד לא הגדיר נכון את האושר מתוך האושר שלו מבלי לתת לכול העולם. כך שהיום בספרי: "מלחמת הרוח בחומר" אני מראה שאכן המשפט: "הדרך אל האושר רצופה מכשולים רבים" הוא משפט אמת לאמיתה, כך שספרי "מלחמת הרוח בחומר" ומאות הכתבות שנכתבו משנות את המשפט באומרי: "הדרך אל האושר רצופה הנאות רבים".
"להיות יהודים זה לדעת יהדות"
"לדעת יהדות זה להיות ישראל"
"ישראל = הקדוש ברוך הוא = אור לגויים"
"הפצת האור - הדרך לאמת"מנהל אתר:www.haimshlomo.co.il
0544-898547 03-9322192
"רק שאתה יודע אז אתה יודע איזה אושר זה לדעת" - המשיח
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
