מרים הנביאה 

מרים הנביאה

מרים נמנית בין שבע הנביאות שקמו לישראל.
דמותה של מרים מסמלת חיים, התחדשות, ומנהיגות נשית.מרים היא דמות מקראית, בת עמרם ויוכבד, משבט לוי, והיא אחות אהרון ומשה. שמה מרים מבטא כנראה, שכבר אז היו תנאי החיים של עם ישראל במצרים מרים וקשים.
מרים, אחות משה, היתה נביאה בזכות עצמה. יש המפרשים כי חזתה את הולדת משה ואת גאולת
העם: "בן יוולד לך אימי, והוא יושיע את ישראל". אחות השונה ממשה באישיותה אך דווקא
בשל כך שותפה להרמוניה ולשלמות ההנהגה והנבואה. אחות האחראית להולדתו, וקשורה בגורל חייו
ומותו.
במסורת חז"ל, הייתה מרים האחות הבכירה שבמשפחה. לפי אותה מסורת היא גם אשת איש ומיילדת, לעתים מתוארת כאשתו של חור, לעתים כאשתו של כלב בן יפונה ולעתים כאמו של בצלאל או כאמו של חור .
המסורת מספרת כי בעת גזרת פרעה "כל-הבן הילוד, היארה תשליכהו", הוציא עמרם פקודה לגרש את הנשים כדי למנוע את קיום הגזרה. מרים באה בטענה לפני אביה "גזרתך קשה מפרעה, פרעה גזר על הזכרים ואתה גזרת גם על הנקבות". עמרם קיבל את טענת בתו וציווה להחזיר את הנשים.

תפקידה של מרים במשפחת עמרם אינו מפורש בכתוב, אבל דרשות חז"ל נותנים לה תפקיד מרכזי במשפחה. המילדות העבריות, שלא צייתו לפקודת פרעה להמית את הזכרים - מזוהות על ידי חז"ל כיוכבד אם משה, ומרים אחות משה.

המקרא ממעט לספר על מרים, אחות משה ואהרון. היא מופיעה בשלושה סיפורים בלבד:

-כאשר משה נשלח בתיבה על פני היאור ,מסופר שאחותו משגיחה מרחוק לראות מה יעלה בגורלו.

-בהופעתה הבאה של מרים, היא ממלאת תפקיד בהנהגת העם, ואף מכונה "נביאה": לאחר נס המעבר בים סוף וטיבוע צבא פרעה, שר משה את "שירת הים". אחריו פותחת מרים בשיר, החוזר על חלק מ"שירת הים". עמה שרות כל הנשים בישראל.יש פרשנים הסבורים, ששירת הים המקורית הייתה דווקא שירתה של מרים, ובשלב מאוחר יותר בעריכת הכתוב המקראי יוחסה שירה זו למשה כדי לפאר את דמותו.

-בהופעתה השלישית של מרים בסיפורי המקרא היא מדברת בגנותו של משה על אדות האשה הכשית אשר לקח .מרים ואהרון מתרעמים על הצגתו של משה כשליחו הבלעדי של ה'. הם רואים בעצמם נביאי ה' לא פחות ממשה, שהרי ה' ,דיבר גם אתם. השם כועס ואומר:אני בוחר מיהו נביא ה'. זהו אדם שאני מתגלה אליו בחזון או בחלום; אינכם יכולים לתבוע לעצמכם מעמד של נביאים!

ה' מעניש את מרים על דבריה בגנות משה: "והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג". רק לאחר שמשה צועק אל ה' "אל נא רפא נא לה!", ה' פוסק שמרים תירפא מצרעתה לאחר שבעה ימי בידוד.

חז"ל ראו בצרעתה של מרים ובהחלמתה רמז לכבוד הגדול שחלק לה אלוהים, בטפלו בה באופן אישי: הוא היכה אותה והוא השגיח על רפואתה השלמה מן הצרעת.

פרשנים אחרים סבורים, שצרעתה של מרים נחשבה לה לביזוי ולקלון, כיוון שהיא באה לה מהוצאת לשון הרע על משה. על-פי דעה זו, מזהיר הכתוב בספר דברים להישמר מהוצאת לשון הרע, כדי לא להיענש על ידי ה' בנגע הצרעת, כשם שנענשה מרים.

ע"פ המסורת, בנדודי בני ישראל במדבר לוותה אותם באר שנעה בדרך נס, לבאר זו מיוחסות תכונות פלאיות רבות, והיא התקיימה בזכותה של מרים. במדרש ישנן דעות שונות על מקום גניזתה של הבאר. יש האומרים כי נגנזה בתוך ים כנרת, אולם אחרים סבורים כי היא מצויה בים התיכון, סמוך להר הכרמל.

מרים נפטרה ב-י' בניסן ב'תפ"ח שהיתה שנת הנדודים האחרונה של בנ"י במדבר, ונקברה בקדש שבמדבר סיני.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי