***************************************************
בשבועות האחרונים אנו עדים לסיומה של הפסקת האש "התהדייה", שבין ישראל וארגון החמאס השולט בעזה.
עזה הנתונה במצור וארגון החמאס פועלים שוב וירי הרקטות לישראל מתחדש.
מבלי להיכנס לסוגייה מה ניתן היה לעשות מול החמאס בתקופת הרגיעה והאם ניתן היה להקל את המצור או לא ובאילו אמצעים (על מנת להרגיע את השטח),כעובדה- תושבי שדירות ויישובי עוטף עזה שוב במגננה.
בניתוח מדיניותה של ממשלת ישראל בעזרת כלים מתחום התיאוריות באתיקה עולה תמונה חמורה של כשלים מוסריים מצטברים.
קיימות מספר גישות באתיקה עליהן אעבור בקצרה עכל מנת לבחון את התנהלות הממשלה בנושא זה.
הגישה התועלתנית (גון סטיוארט מיל)-גישה זו טוענת בתמצית כי פעולה מוסרית היא פעולה שהביאה את מירב האושר למירב האנשים.
ברור כי הטלת מצור על עזה לא הביא אושר לא לתושבי שדרות ולא לתושבי עזה,סיר הלחץ העזתי גבר ואיתו גם ירי הרקטות על תושבי מדינתנו-אז מי הרוויח? כולם מפסידים .
גישת העקרונות של עמנואל קאנט-מוסר ניתן להגדרה במונחים אוניברסלים
ויש לפעול על פי עקרונות מוסריים המשמשים כציווים קטגורים משמע כללי עשה ואל תעשה.לכל אדם יש זכויות יסוד אלמנטריות לעניינו הזכות להתקיים בכבוד(הן כלכלית והן חברתית ובטחונית) ללא מורא וחשש תמידי. האם מדיניותה של ממשלת ישראל מאפשרת זאת לתושבי שדירות? התשובה היא לא רבתי.
גישת יחסיות המוסר-גישה הטוענת כי פעולה תישקל מבחינת מוסריותה על פי הכללים והנסיבות החברתיות והמוסריות בהם היה נתון הפועל.
האם ממשלת ישראל יורה בחזרה למקומות הירי? האם היא מפעילה עין תחת עין ושן תחת שן?
האם היא מנסה לפגוע בפוגעים בה תוך מזעור הנזק לאחרים? התשובה היא לא.
גישת הסגולות הטובות(אריסטו)-גישה הטוענת כי יכולת פעולה מוסרית מתבססת על מידות טובות קרי סגולות טובות שבהם מנהיג ניחן.
מבין סגולות אלו,ניתן למצוא אומץ,כנות וכיו"ב. האם מנהיגנו מגלים אומץ כלשהו? לא ניכר שבסוגיית עזה קיים אומץ צבאי ו/או מדיני מכל סוג שהוא.דומה שמנהיגנו משאירים את הסוגייה עד אחרי הבחירות.
תאוריית הצדק-תאורייה שמגדירה את המוסר מהיבטים של שויון וחלוקה צודקת של משאבים.
האם תושבי שדירות זוכים להקצאה הוגנת של משאבי המדינה בכל הקשור לחובתה המוסרית הראשונית להגן עליהם? ברור שתושבי שדרות מופלים באופן גס ביחס לתושבי איזורי המרכז בכל מה שקשור לעוצמת התגובה שהמדינה משדרת כלפי אלו הפוגעים בה.ייתכן וזה פשוט המשך של האפליה שקיימת כלפי הפרפרייה בתחומים החברתיים והכלכליים הנוספים.
חוסר הסולידריות של ממשלת ישראל( במובן של חוסר עשייה )כלפי תושבי שדירות עלול לייצר מה שהסוציולוג אמיל דורקהיים הגדיר כ"אנמיה חברתית". מדובר במצב חברתי בו הסולידריות הבסיסית בין אנשים גוועת ,איש איש לנפשו וכל נושא הלכידות החברתית מתפורר. כלומר כל מה שאמור לאחד תושבי מדינה מבחינת עזרה הדדית ולויאליות של תושבים נמוג וזאת בגלל החולשה של מנהיגיה לפעול דרך כלשהי באמצעים צבאיים/או מדיניים . ממשלת ישראל,בחוסר תיפקודה הבטחוני בנושא שדירות,מעודדת בדיוק תהליך כזה של אנמיה חברתית שדורקהיים הצביע עליו. חוסן בטחוני הוא הבסיס לכל פיתרון מדיני עתידי וממשלה שלא פועלת על פי עקרונות של תועלתנות ו/או צדק ו/או עקרונות ו/או יחסיות מוסרית והכל לטובת תושביה ,היא ממשלה שמאבדת את הלגיטימציה המוסרית שלה.
ממשלת ישראל בראשותו של אולמרט וברק אינה יוזמת לא מהלך מדיני שעסקת שליט כלולה בו ולא מהלך צבאי. ההחלטה "להחליט לא להחליט" יוצרת ואקום,תסכול רב בעיני הציבור ומהווה כשל מוסרי-פנימי שנזקיו לחברה הישראלית( המשוסעת בלאו הכי בקונפליקטים פנימיים),חמורים.
מקורות
וינריב,א. בעיות בפילוסופיה של המוסר, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
מאת: דודי אילת.
מנחה באוניברסיטה
הפתוחה ומרצה במרכז ללימודים אקדמים- אור יהודה. כמו כן
דוקטורנט בנושא אתיקה בניהול באוניברסיטת בן גוריון.
מנחה באוניברסיטה
הפתוחה ומרצה במרכז ללימודים אקדמים- אור יהודה. כמו כן
דוקטורנט בנושא אתיקה בניהול באוניברסיטת בן גוריון.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
