מבחינה גופנית , ישנה " קפיצה התפתחותית " קיצונית , בנוסף התפתחות מינית , אשר מתבטאת בהופעת סימני המין ובהתעוררות הדחפים המיניים , המציינת את המעבר אל בגרות מינית ואת הצורך לגבש זהות מינית . " כל אלה מניעים את המתבגר להיות עסוק בגופו ובעצמו , לשנות לעיתים קרובות במהירות מצבי-רוח ולעבור באופן בלתי-צפוי מדכאון ושיעמום להתלהבות ורוממות רוח , מאגוצנטריות לאמפטיה ואידיאליזים . חשיבתו של המתבגר מתפתחת ומגיעה לשלב המאפיין את חשיבת המבוגר . היא מאפשרת התעניינות בתחומים חדשים , כושר הפשטה מפותח , אידיאליזציה והתפלספות ומעורבות בחיי החברה " [ רוזמן , 1988 ] .
בחברה המערבית משוחרר הצעיר מהצורך להקדיש את רוב זמנו למילוי הצרכים הבסיסיים ולקיום , ולכן הוא מתפנה לעיסוק בצרכים של שייכות , אהבה , הערכה עצמית , ובד בבד עם החיפוש אחר ההגשמה העצמית . כשלמצב זה מתלווה האפשרות הקלה להשיג סמים , נוצר הגורם המרכזי להתפתחות תת - תרבות הסמים " [ גל , 1976 ] .
רוב המשתמשים בסמים החלו את השימוש בסמים בגיל ההתבגרות . " רוב המתבגרים המשתמשים בסמים עושים זאת לצורך ניסוי או בילוי , כחלק מן ההתנסות [ המורטוריום ] של תקופת ההתבגרות , לצד מוסיקה , בגדים ומין . לחלקם מספק השימוש בסם ריגוש מיידי והקלה בעיתות שיעמום , חרדה , לחץ מצד סמכות , אחריות לא - רצויה . הסם מסייע לנער להתמודד עם חוסר-ביטחון , בעיות בבית-הספר , וביישנות " [ רוזמן , 1988 ] . לעומתה ברנע [ 1985 ] מדגישה , " שחיפוש ריגושים הוא אחד המשתנים שתורמים את התרומה הגדולה ביותר לשימוש בסמים , לנכונות להשתמש בהם ולתחילת השימוש עצמו .
לדעת קנדל ואחרים ,תקופת ההתבגרות הינה בעייתית לרבים ומאופיינת במרדנות , בלחץ , בהתנגדות לסמכות , באי-שקט פנימי , בתנודות קיצוניות במצב הרוח ובחרדה . לעיתים ההתנסות בסמים בתקופה זו מטרתה להפחית מתח , להתגבר על מצוקה נפשית ולהגיע למדיטציה עצמית [ Kandel et al. , 1985 ] .
אחד התפקידים המרכזיים בתקופת ההתבגרות הוא פיתוח מערכת ערכים ועמדות ." מקומן של העמדות בגיל ההתבגרות והקשר בינן לבין התפתחות פילוסופיית חיים , מעניקים להן חשיבות רבה בשלב זה , במיוחד כשמדובר בעמדות כלפי סמים , והופכים אותן לאחד הנושאים הרלבנטיים ביותר לתרבות הנוער בימינו " [ Adelson , 1975 ] . לפי ברנע [ 1985 ] "הנכונות לשימוש בסמים בכל זמן שהוא מושפעת ישירות מנכונות מוקדמת ומעמדות קודמות" .
חוקרים רבים סבורים כי השימוש בסמים בתקופת ההתבגרות מושפע בעיקר מ "אחרים משמעותיים" , המהווים את הסביבה המיידית של המתבגר,קרי ההורים והעמיתים "[ Aker et al. , 1976 ] .
לקבוצת הגיל חשיבות רבה בתקופה הזאת , כיוון שהיא המסייעת למתבגר להתחיל להיפרד מהוריו ומזהותו הילדותית ולבנות לעצמו זהות נפרדת . " קבוצת הגיל מסייעת לנער כמקלט מלחצים חיצוניים , בית-הספר להתנהגויות חברתיות "[ רוזמן , 1988 ].
Kandel [ 1978 ] מדברת על שלבים התפתחותיים ברורים בכל הנוגע לשימוש בסמים " ככל שהנער קרוב יותר או מעורב יותר בסביבה חברתית שהתנסתה במידה זו או אחרת בסמים , כן יטה לגלות דפוס התנהגות כזה בעצמו ". בנוסף לכך , " האמונות בהן מחזיק המתבגר ביחס לשימוש בסמים והדעות בהן מחזיקים חבריו הינם המנבאים החזקים ביותר ביחס להתחלת השימוש במריחואנה . הידע שלהם בתחום זה ועמדותיהם כלפי שימוש בסמים, נמצאו קשורים קשר חיובי בנטייתם של המתבגרים להתנסות בסמים ואף להשתמש בסמים באופן קבוע " [ יעבץ ושובל , 1980 ] .
בנושאים הקשורים להתנהגות היומיומית נודעת לקבוצת הגיל השפעה גדולה מאשר להורים , ולא רק בענייני ליבוש , בילוי שעות הפנאי ומוסיקה , אלא גם בהתנהגות הגובלת בעבריינות ובצריכת סמים. מחקר שהתמקד בשימוש בסמים אצל מתבגרים [ Kandel , 1973]
מצא כי : " בין המתבגרים שהוריהם מעשנים מריחואנה אך חבריהם הקרובים לא מעשנים , רק 17% השתמשו בסמים . לעומת זאת , אצל מתבגרים שהוריהם אינם משתמשים בסמים , אך חבריהם הקרובים משתמשים בהם , 57% דיווחו על שימוש בסמים ".
נטילת סמים מתחילה בגיל ההתבגרות . היא משלבת קושי בתהליך של עיצוב הזהות האישית . Erikson [ 1965 , 1968 ] , ראה את מעגל החיים כרצף של שלבים בעלי אתגרים ייחודיים , כאשר ההתבגרות היא שלב המאופיין על-ידי האתגר או המשבר של גיבוש הזהות האישית . הכיוון שיגבש לעצמו המתבגר כתשובה לשאלה " מי אני ולאן אני הולך ", ישפיע על מהלך חייו .
בשלב זהות מול פיזור תפקידים בתאוריה של אריקסון , מחפשים המתבגרים את זהותם ומתכוננים למשימות הבגרות . חיפוש הזהות מוצא את ביטויו בהתנסויות בצורות התנהגות שונות . לעיתים מתנסים המתבגרים בזהויות שליליות , המתבטאות בהתנהגות עבריינית קלה . ובחיפושים אלה אחרי זהות מתנסים לעיתים המתבגרים גם בשימוש בסמים ומוצאים תמיכה בקבוצת הגיל , המבינה את המתבגר ותומכת בו בגלל ניסיונם הדומה של חבריה בבקשות זהות .
צריכת הסמים בתקופת ההתבגרת עולה גם עם ריבוי הקונפליקטים עם ההורים בקשר לסגנון החיים שהמתבגר רוצה לעצב לעצמו , וככל שמעמיק חוסר הביטחון שלו לגבי הכיוון והמטרות בחיים . אנה פרויד ואריקסון [ 1968 ] הדגישו את תופעת " השלילה הכפולה " , זכויות הילדות נשללות מהמתבגרים , כשבעת ובעונה אחת , החברה מעמידה אותם מול שלילה נוספת , בסירובה להעניק להם זכויות , מהן נהנה כל מבוגר . שלילה כפולה זו גורמת , כמובן , למתח רב , למרדנות ולדחף פנימי לזכות בזכויות המיוחלות ואפילו באופן סמלי . בנוסף , " החברה המודרנית מאלצת את המתבגרים להאריך את תקופת התבגרותם במספר שנים [ ההתבגרות המוארכת ] " [ Mead , 1934 ] . דהיינו , בפנינו בני-נוער המבוגרים מבחינה ביולוגית , אולם,ילדים בעיני החברה . מתבגרים מתמרדים ודורשים חופש ועצמאות ומאידך , רוצים עדין הגנה ותלותיות . גם ההורים רוצים שילדיהם יתבגרו ושהם עצמם יתפנו גם לצורכיהם האישיים , אך מאידך , מתקשים הם לשחרר את ילדיהם . וכתוצאה מכפילויות אלו נוצר עימות בין תדמית הצעיר בעיני החברה לבין תדמיתו העצמית , עימות הכרוך במתחים והתנגשויות עם סולם המבוגרים .
ממחקרים שונים שנערכו בקרב בני-נוער חשפו קיומן של בעיות נפשיות שכללו בריחה מהבית של ההורים , המלווה ברמות דיכאון שונות ,שימוש בסמים ובאלכוהול ואיבוד לדעת [רסקין , 1990 ] . ומהמחקר האפידמיולוגי שנערך על-ידי הרשות למלחמה בסמים [ בר - המבורגר , רהב וטייכמן , 1993 ] עולה כי : 5% מבני-הנוער דיווחו על שימוש בלתי חוקי בחומר פסיכואקטיבי כלשהו בשנה האחרונה [ 27 אלף תלמידים ] , מספרים אלה כוללים כ- 3% שדיווחו על שימוש בתרופות שלא לצורך טיפול רפואי ; 1.6% שדיווחו על שימוש בחשיש ... " ובניתוח המגמות של השימוש על-פי הגיל עולה שניכרת עליה בשיעור השימוש עם הגיל , וקבוצת הגיל 17 - 18 שנה בה שיעור
השימוש הוא הגבוהה ביותר .עוד עולה מהסקר שמבחינת תכונות האישיות , המתנסים והמשתמשים בסמים גבוהים , יחסית , בחיפוש ריגושים , בחרדה , במצבי רוח דכאוניים ונמוכים בתושייה נלמדת [ רהב וטייכמן , 1993 ] . לעומת זאת במחקר שנערך ע"י הרשות למלחמה בסמים ב- 1998 עולה שבקרב בני- נוער בשנה האחרונה חלה ירידה קלה בעישון וגם בצריכת משקאות אלכוהוליים . ניכר גם גידול , אם כי קטן , בשיעורי השימוש הלא-חוקי כמעט בכל סוגי החומרים הפסיכו-אקטיביים שנבדקו .
ניתן לסכם , שהשימוש בסמים בקרב המתבגרים במדינת ישראל הינו בבחינת תופעה שלא ניתן להתעלם ממנה .ושהגורמים והמטלות העיקריות שבגיל ההתבגרות העלולות להביא מתבגרים לשמוש בסמים הם :
א] הצעירים מבקשים להם מפלט ממציאות קשה . מפלט זה יכול להתבטא בחוויה מרגיעה או - מה שרצוי להם יותר - בחוויה מסעירה , מרוממת , מיסטית ורומנטית .
ב] סקרנות וחיפוש גירויים חדשים . " את ההקלות והסיפוק מבקשים מיד , בנוסף לזה גורם ההרפתקנות והסקרנות " [ גליקסון , 1971 ] . וכפי שתיאר מאסלו , זהו צורך בסיסי של האדם , לאחר שצרכים בסיסיים ראשוניים אחרים שלו באו על סיפוקם . השינויים הביו - פסיכולוגיים המהירים בתקופת ההתבגרות , המביאים לתחושה של התפרצות כוחות ויכולת לתפוס ולעשות עד בלי גבול , עלולים להביא גם להתנהגויות שבהם סיכון.
ג] השימוש בסמים עשוי להוות עבור בני-נוער מעין תחליף לבטחונם האבוד , מחמת חוסר השתייכותם החברתית . [ בן-אמנון ] .
ד] המעבר מילדות לבגרות . מתוך הצורך להשתלב בחברת המבוגרים המודרנית , מתנסים המתבגרים באותן צורות התנהגות שהם רואים אצל מבוגרים . המסר שהם משדרים הוא כי "גבר" מי שמתנסה בנדון .
ה] השתלבות בקבוצת הגיל ובחברת עמיתים , כשהמטלה היא להיות חלק מהמעגל ההתפתחותי - חברתי .
ו] אינדיווידואציה והתבדלות מההורים . גם מי שנהנה מגיבוי של משפחה חיובית , תומכת ובעלת ערכים עשוי להיתקל בבעיות של הסתגלות והתמודדות , בחיפושו אחר תשובה מי הוא ? למה ישתייך ? וכיצד ישתלב ? . אולם מי שמשפחתו בעייתית או מיתרנית , רבה תלותו בקבוצת בני-גילו , בחבריו או בבדידותו , וחומרים פסיכואקטיביים מציעים לו פתרונות של בריחה והשתלבות בעולמות אחרים .
ז] בית-הספר ומסגרות חינוך אחרות . שעובדיהם אינם רוצים ללמוד ולהבין את צורכיהם של מתבגרים כבני-אדם העומדים בשלב התפתחותי מסויים , מהיותם שקועים בצורכיהם האישיים , בצרכי המוסד , המערכת ועוד . לגבי משתמשים רבים , השימוש בסמים בצוותא הוא בריחה לעולם אחר , אשר בו אפשר לשכוח לכמה שעות את המציאות העגומה וליהנות ממה שלא ניתן לקבל במסגרת המוסד החינוכי .
פרח שרוף : מנהל גף מחשוב ומערכות מידע, מורה ומרצה מחשבים ואבטחת מידע, תואר שני בניהול חינוך ומדעי התנהגות ומרצה בנושאי התמכרויות , אלימות ופשיעה.
http://www.bonjor.net
http://www.carmelcity.org.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
