לאחר ירידת יעקב ובניו לשבור בה שבר,הם התיישבו בארץ גושן, ב"שדה צען"-אשר במזרח הדלתא. בני יעקב לא התיישבו במצרים גופא, אלא במדבר ובספר. "שדה צען" הוא מקום יפה למרעה קיץ לאוכלוסייה של רועי צאן ובקר.
מוסכם על רוב החוקרים שתקופת ההתנחלות התרחשה אי שם באמצע המאה ה-13 לפני הספירה.
בני ישראל הגיעו למצרים. הם יצאו למצרים מרצונם הטוב, לאחר שבצורת פגעה בארצם בצאנם ובבני אדם. הם יצאו לשם, כדי ששם בארץ העשירה, בעלת כל מיני אפשרויות להישאר, עד שאסון הטבע יחלוף, כמו כל אדם המחפש בשעת גשם מחסה מתחת קורת גג כלשהי. תקופת שהייתם נמשכה 430 שנה.
לפי התיאור התיאור התנ"כי:
א. הירידה למצרים הייתה בימי יוסף.
ב. הייתה תקופת זוהר של בני ישראל כמקורבים למלכות. (מספר לא ידוע של פרעונים)
ג. קם "מלך חדש שלא ידע את יוסף" ומפעיל את הגזרות.
רעמסס השני , החליט לסלק או אף לדכא את מקורבי השושלת הקודמת .הוא גם לחם קשות בנוודים שהתמרדו כנגדו בארץ כנען ,וערך מסעות נגד השוסים (שוסו) שפשטו בה והגיעו עד גבול מצרים. המצרים הצליחו אמנם להשתלט על ערי החוף והעמק, שלידן עברה הדרך הבינלאומית למסופוטאמיה, אך בפנים הארץ ובהרים עדיין הייתה השליטה בידי שבטים מורדים, אפשר שמלחמות אלה גרמו ללחץ יתר על השבטים השמיים שבמצרים.
הישגיו הצבאיים של רעמסס מלווים היו גם פעילות כלכלית. הוא פיתח את התחבורה ביאור ובים האדום, חידש את העבודה במכרות הנחושת בסיני ובמכרות הזהב בנוביה. רעמסס קנה לו שם במעשי בנייה והקים מקדשים, ארמונות, פסלים ועמודי זיכרון במקומות רבים במצרים; ואין ספק שמפעליו הרבים נכרכו בעבודת כפייה ובניצולם של העבדים, בעיקר מבין הנכריים שהתגוררו במצרים הצפונית.
כך החל שעבוד בני-ישראל בעבודת פרך. הפרעונים ניצלו מספר גדול של עבדים לצורך מפעלי הבנייה והכרייה הגדולים. בני-ישראל הועסקו בבניית ערים, ככתוב: "וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס" (שמות א, יא). "ערי מסכנות" הן ערים מבוצרות או ערי אחסון, שאגרו בהן מזון רב.
בין עבודות הכפייה שנכפו על בני ישראל ,נמנית עבודת השדה. עבודת השדה נחשבה לעבודה המפרכת ביותר במצרים. חייהם הקשים של העובדים בעבודות החקלאיות מתועדים בפפירוסים מצריים רבים. העובדים גויסו לעבודה באחוזות ממלכתיות ובמתחמים מקודשים. הם עבדו שעות רבות, הועסקו בדיש, בהעמסת שקי דגן ועוד.
מלבד עבודת השדה וליבון הלבנים, נצטוו בני ישראל בבניית בתים, חומות וערים, חפירת תעלות ועוד. בני ישראל עבדו ללא הפוגה ולא הורשו אפילו לקבור את מתיהם או לבכותם. יוסף בן מתתיהו מוסיף מידע כאשר מספר "כי צוום לשדד את היאור לתעלות רבות , לבנות חומות לערים וסכרים, שימנעו את היאור להיפך לביצה בשעת הגאות. והיו מתישים את כוח בני גזענו בבניין הפירמידות, עד שנעשו מומחים באומנויות שונות ולמודי עמל".
בני ישראל "התרבו מאד.מפרשים כבר עמדו על כך שהביטוי "וישרצו" בוודאי מרמז על כך שבני ישראל במצרים לא התרבו ריבוי טבעי רגיל של בני אדם ,אלא ריבוי של חרקים או ארנבות.
הרשב"ם מונה ארבעה גורמים שיכולים להביא לידי פוריות מופלגת:
א) יותר מן הממוצע נכנסו להריון;
ב) פחות מן הממוצע הפילו;
ג) כל הילדים והילדות שנולדו הגיעו לשנות הפוריות;
ד) לא זו בלבד שהם הגיעו לשנות הפוריות, אלא שהם האריכו ימים, כך שהם המשיכו ללדת ולהוליד יותר מן הרגיל.
כשהיו ישראל במצרים היו כלם אגודה אחת. כרתו ביניהם ברית שיעשו גמילות חסדים זה עם זה,וישמרו בלבבם ברית אברהם ויצחק ויעקב (מסרת אבותיהם), ושלא יניחו לשון בית יעקב אביהם ולא ילמדו לשון מצרים, שלא יגיעו לידי עבודה זרה. (על-פי תנא דבי אליהו רבה)
עצם שהייתם של בני ישראל במצרים, בייסורים כה קשים ועבודה מפרכת הינה נדבך אחד בשלבי בניה של עם הסגולה. "הקב"ה העיר ליעקב , שהוא ומשפחתו יהיו במצרים כדי ללכד אותם ביחד, כי עד כה לא היה להם אפיון מספק של אחדות. טרם ניתנה להם התורה, והם צריכים לעבור את ניסיון סיר הלחץ של מצרים כדי להתאחד ולהיבנות לעם. יעקב ובניו, שמתועדים להיות עם גדול ונפלא, חייבים להתנסות בניסיון מצרים כדי לעצב ולהכין אותם לעם שיכול לקבל את התורה.
ההתמודדות של עם ישראל בקושי שבמצרים, נבעה מהתנהגותם וכוח אמונתם בזמן השעבוד הנורא שעברו.
כוח אמונתם היה מדהים, כי אחרי שנים של שיעבוד קשה מנשוא אחרי כל התלאות שעברו, המסורת לא נותקה מתוך בני ישראל, מסורת שעברה מאב לבנו כל זמן שהותם בארץ לא להם. 210 שנה עברו ועדיין ידעו שגאולתם תלוי במסר של "פקוד יפקוד" והאמינו בשליח ה' אפילו ללא הסימנים שנמסרו למשה!
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
