אוסנת הייתה אשת יוסף,לפי המדרש,היא הייתה בתה של דינה. הסבר שמה של אסנת בא מהמילה אסון, וכך קראה לה דינה לאחר האסון שפקד אותה.
אסנת הייתה יפה, תמה במעשיה, והיא זו שביקשה מיוסף שיצילנה מיד פוטיפר . כבר בימיה אצל פוטיפר הייתה צדקת.
יש המציינים את הגעתה למצרים בדרך ניסית על-ידי המלאך מיכאל או על-ידי המלאך גבריאל . אסנת מגיעה לבית פוטיפר לפני יוסף, היא גדלה שם כבת.
אשת פוטיפר גידלה את אסנת, והיא הייתה עדה לניסיונה של אשת פוטיפר לפתות את יוסף, ובזכותה ניצל יוסף ממוות: לאחר שאשת פוטיפר סיפרה לפוטיפר על מעשי יוסף בה, כביכול, והוא רצה להרגו, אסנת היא זו שגילתה לאביה פוטיפר את האמת.
ידוע מהמקובלים ,כי נשמתה של אסנת הייתה נשמה גבוהה מאוד, שהייתה שבויה בידי הטומאה, ובזמן ההוא הייתה הנשמה הזאת אחוזה ביד שכם בן חמור, ודווקא מהסיבה הזאת סיבב הקב''ה את העניינים כמו שהיו בכדי להוציא את נשמתה של אסנת מהקליפה.
בקשו בני יעקב להרגה, מהסיבה: "שיאמרו שיש בית זנות באהלי יעקב". האחים רצו להרגה וזו הייתה הסיבה לגלותה של אסנת מבית זקנה, אך יעקב שלחה מביתו והיא והלכה.
בעוד האחים בוחרים להעניש את אסנת על חטא שלא חטאה, בוחר יעקב להטיל על כתפיה גירוש שיש עמו שליחות: לשאת על לוח לבה בתוככי טומאת מצרים את כתב זהותה העברית. אסנת נשאה על צווארה את ייחוסה וזהותה העבריים באופן מפורש. תוכן הכתב מכוון ישירות לשליחות כפי שרואה אותה יעקב,לשאת את אסנת בת דינה לאישה, ויעקב כשיגיע למצרים מברר האם נתמלאה השליחות.
גם יוסף וגם אסנת גולים מבית יעקב אחרי שהאחים רוצים להרגם. אצל שניהם נקודת היציאה היא שכם והם מגיעים לבית פוטיפר. שניהם מתמודדים עם גילוי עריות או תוצאותיו, ואצל שניהם חל מהפך מבירא עמיקתא לאיגרא רמה. שניהם זוכים להיפוך המוחלט במצבם, בגלל הקשר העמוק עם בית אבא אף בתוככי טומאת מצרים: יוסף משום ששם שמים שגור על פיו, זוכה ודמות דיוקנו של אביו נגלית לו בחלון ברגע של משבר, ואסנת מפני ששם הקודש החקוק על ציץ הזהב שנתן לה זקנה, תלוי לה על לוח ליבה.
"וכשעבר יוסף בכל ארץ מצרים יצאו כל הנשים לראות יופיו של יוסף. וכל אחת זורקת לו חפץ או תכשיט אסנת פועלת באופן אקטיבי ולראשונה נפרדת מהקמע שעל צווארה. גם היא יודעת מה שהכול יודעים: כי יוסף עברי הוא, והיא משליכה נפשה מנגד. מסירות נפש יש כאן, שכן אם לא ישא אותה יוסף לאישה -היא תישאר ללא הקמע, ללא הקשר היחיד שלה למקורה ולשורשיה. ויוסף מש"נסתכל" "ועיין בו" -אכן מוצא את אשר בקשה נפשו ושב לדבוק בבית אביו.
יוסף יודע שיום יבוא והוא יתבקש ליתן דין וחשבון על מעשיו ואכן באמצעות הכתב המוצנע אצלו הוא מוכיח ליעקב כי צאצאיו אינם מבני חם אלא מבני יעקב: "והוא שאמר לאביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה - הראה לו הכתב הזה".
ובשעה שהתגבר יוסף הצדיק על הניסיון עם אשת פוטיפר, נשברה כל הקליפה שהחזיקה בנשמה הזאת, ואז נגאלה אסנת אל הקדושה, עד שזכתה להגיע לשיא הדרגות בנישואין שלה עם יוסף הצדיק, המוגדר כצדיק יסוד עולם של כל הדורות.
ובמדרש מבואר, כי בשעה שרצה הקב''ה לברך את מנשה ואפרים לפני מותו, נסתלקה השכינה ממנו, כיון שראה ברוח הקודש כמה תוצאות קשות מזרעם של מנשה ואפרים, ''התחיל יוסף מבקש ואמר לו, אבא, בני צדיקים הם כמותי, בני הם אשר נתן לי אלהים 'בזה', מה 'בזה', שהביא את אסנת אמם לפני אביו, ואמר לו, אבא, בבקשה ממך, אפילו בשביל הצדקת הזו, אמר לו, קחם נא אלי ואברכם, הביאם אצלו, התחיל מגפפן ומנשקן, ושמח בהם, אמר, שמא מתוך שמחה תשרה עלי רוח הקודש'', ומבואר שהייתה צדקת גמורה.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



