שבטי ישראל
על פי התנ"ך הם קרויים ע"ש שנים-עשר בניו של יעקב. שני בניו של יוסף, אפרים ומנשה, הפכו לשבטים נפרדים, בהתאם לברכת יעקב לפני מותו.
שבטי ישראל היו ישות לאומית וקבוצה אתנית במזרח התיכון הקדום ,ולמעשה שנים עשר השבטים שהרכיבו את עם ישראל בכללותו. מאוחר יותר אוחדו אל ממלכת ישראל המאוחדת, ולאחר פילוגה- את ממלכת ישראל וממלכת יהודה.
על פי הספירה המקובלת, מדובר בשנים עשר שבטים, כמספר חודשי השנה וכמספר המזלות בשמים. לכל שבט היו מאפיינים מסוימים. כמו לוי. לכל שבט היה דגל בצבע מסוים ועליו סמל, וכן אבן יקרה מסוימת. הצבע בדגל תאם את הצבע של האבן היקרה שהתייחדה להם בחושן. והסמל לרוב היה לפי ברכת יעקב או משה לשבטים.
על פי ספר התודעה לרב אליהו כי טוב , אלו הם האבנים והדגלים של השבטים:
ראובן - אבנו אודם, צבע דגלו אדום, ומצוירים עליו דודאים, שמסמלים את מסירותו לאימו, על פי הסיפור המקראי. שבט רועים. ראובן
הוא הבכור, אך אינו מפגין תכונות של בכור. הוא שוכב עם בלהה, שפחת רחל. במכירת יוסף, הוא מנסה להתנגד, אולם לא משכנע את אחיו. כשהם מוכרים את יוסף, הוא אפילו לא נמצא שם.הוא לא מצליח לשכנע את יעקב להוריד את בנימין למצרים- גם כשהוא נותן עירבון של שני בניו.
בצוואתו,ראובן מודה שבאמת חלל יצועי אביו עת היה בן עשרים שנה, כי יצרו תקף עליו עת ראה בלהה שיכורה וערומה, ואביו לא היה אז בביתו כי הלך לראות את יצחק. מפני חטאו זה נענש במחלה קשה משך שבעה חדשים, ונרפא רק ע"י תפלתו של יעקב.
שמעון - אבנו פטדה, צבע דגלו ירוק, ומצוירת עליו שכם העיר, בשל קנאותו במעשה שכם.
ביחד עם לוי הם נוקמים את אונס אחותם דינה ,על ידי שכם בן חמור. הם משכנעים את אנשי שכם לכרות איתם ברית, אולם מתנים זאת בקיום ברית מילה. כשאנשי שכם מחלימים מהברית- הם תוקפים אותם, ולא משאירים אף זכר. יעקב מוקיע אותם על מעשה זה. כשהאחים יורדים למצרים, ויוסף מאשים אותם בריגול, הוא לוקח את שמעון לבית הסוהר- עד שהם יחזרו עם בנימין.
בצוואתו,שמעון מזהיר מקנאת אחים, כי מפני קנאתו ביוסף נמכר אחיו זה למצרים, והוא נענש כי זרועו יבשה משך שבעה ימים.
לוי - אבנו ברקת, צבע דגלו שליש לבן, שליש שחור ושליש אדום, ומצוירים עליו אורים ותומים, המסמלים את תמצית עבודת הכהונה. שבט כהונה.
שותף עם שמעון במעשה שכם. בספר שמות הופך לשבט הנבחר, שממנו גם יוצאים הכוהנים, בעקבות אי השתתפותו בחטא העגל- ועזרתו במיגורו.
בצוואתו כתב לוי,כי ראה בחלומו שמלאכים העלוהו לשמים ולשמי השמים והלבישו אותו בגדי הכהונה ושלשה כתרים, כתר תורה, כתר מלכות וכתר כהונה, וה' בעצמו מנה אותו ואת זרעו אחריו להיות נשיאי העם להורותם דעת ה' ולהנחותם לפי משפטי התורה.
יהודה - אבנו נופך, צבע דגלו תכול שמים, ומצויר עליו אריה, בשל ברכתו "גור אריה יהודה", לבטא את מנהיגותו וגבורתו. שבט מלוכה.
הוא לא הבכור, אולם מתנהג באחריות כבכור. הוא זה אשר מוציא את יוסף מהבור, הוא זה אשר משכנע את יעקב להוריד את בנימין למצרים כדי לשחרר את יוסף, והוא זה העומד בפני יוסף ומנסה לשכנע אותו שלא לאסור את בנימין, גם במחיר כניסתו עצמו לבית הסוהר .סיפור נוסף הוא סיפור יהודה ותמר כלתו, שבו מפגין יהודה חוש אחריות ויכולת להודות בטעות .
בצוואתו ,יהודה מספר על גבורותיו ומלחמותיו, שגבר על העזים שבחיות ועל הגיבורים שבאומות ומלכיהם. מוצאים בדבריו מן האגדות המפוזרות במדרשים שלנו.
יששכר - אבנו ספיר, צבע דגלו אפור כהה, ומצוירים עליו שמש וירח, על פי הכתוב "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים". שבט אינטלקטואלי.
זבולון - אבנו יהלום, צבע דגלו לבן, ומצוירת עליו ספינה, המבטאת את משלח ידו. שבט סוחרים ויורדי ים.
דן - אבנו לשם, צבע דגלו כעין ספיר ומצויר עליו מאזניים על פי ברכתו. שבטים מלחמתיים. שבט מלחמתי.
גד - אבנו שבו, צבע דגלו אפור ומצויר עליו מחנה צבא, על פי ברכתו "גד גדוד יגודנו". שבטים מלחמתי.
נפתלי - אבנו אחלמה, צבע דגלו אדום בהיר, ומצוירת עליו איילה, על פי ברכתו, "נפתלי איילה שלוחה".
אשר - אבנו תרשיש, ועל דגלו מצויר עץ זית. שבט איכרים.
יוסף - אבנו שוהם, צבע דגלו שחור.
אפריים-על דגל אפרים מצויר שור, "בכור שורו הדר לו". שבט מלוכה
מנשה-על דגל מנשה מצויר ראם, ו"קרני ראם קרניו".
בנימין - אבנו ישפה, צבע דגלו כלול מכל שנים עשר הצבעים, ומצויר עליו זאב, שמבטא את יכולתו הצבאית, לוחמת גרילה וביצוע מבצעים נועזים. שבטי מלחמתי.
אימו נפטרה בלידתו. הצעיר מכל בני יעקב, לא מעורב בסיפור מכירת יוסף. יוסף טופל עליו גניבה,כדי שיביאו אליו למצריים, והוא כמעט ונאסר, עובדה שמונע יהודה
אחרי מותו של המלך שלמה (928 לפנה"ס בקירוב) נחלקה ממלכתו לממלכת ישראל ולממלכת יהודה. תחומה של ממלכת ישראל השתרע ברוב מרכז וצפון ארץ ישראל וישבו בו צאצאי עשרה מתוך שנים-עשר השבטים המקוריים שכבשו את ארץ כנען - הארץ המובטחת - בהנהגת יהושע בן נון: אשר, דן, אפרים, גד, יששכר, מנשה, ראובן, שמעון, נפתלי וזבולון. ממלכת יהודה שכנה בירושלים ובגבעות יהודה וישבו בה שארית השבטים יהודה ובנימין. ממלכת ישראל נכבשה על ידי האימפריה האשורית בשנת 721 לפנה"ס, וכחלק מהמדיניות, גורשו התושבים לאזורים אחרים באימפריה. עשרת השבטים נטמעו בעמים ושבטים אחרים או התמזגו עם שבט יהודה ובנימין. אלה האחרונים גורשו גם הם, למסופוטמיה, אחרי נפילת ירושלים בידי הבבלים תחת שלטון נבוכדנצר בשנת 586 לפנה"ס .
על פי המסורת היהודית לאחר יציאת מצרים היו השבטים במדבר מסודרים בצורת מגן דוד . בספרים רבים ניתן למצוא הקבלה בין שנים עשר השבטים לבין שנים עשר המזלות. למשל, ב"ספר הפליאה", המיוחס לרבי נחוניה בן הקנה, מובא התיאור המקראי של סדר חניית השבטים במדבר (לפיו היו אלה מסודרים בארבעה מחנות ולכל מחנה היה דגל משלו) בתוספת ההשוואה: "כנגד י"ב מזלות ונגד י"ב אבני אפוד"; וכן במדרש תנחומא: "השבטים על סדרו של עולם הוא, מהלך היום י"ב שעות, השנה י"ב חודשים, המזלות י"ב. לפיכך כל אלו שבטי ישראל שנים עשר". מובאות אלה מדגישות את המכנה המשותף המספרי שבין המגן דוד לבין גלגל המזלות: במגן דוד ישנם ששה קדקודים, אך ביניהם יש גם ששה קדקודי זוויות וביחד שתים עשרה נקודות (כמספר המזלות). בנוסף, את ששת המשולשים של המגן דוד ניתן לקפל פנימה, כך שכנגד כל משולש חיצוני ישנו משולש פנימי, וביחד- תריסר משולשים.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
