בני יעקב אבינו-שנים עשר השבטים 

בני יעקב אבינו-שנים עשר השבטים

ליעקב אבינו נולדו 12 בנים ובת מארבע נשותיו. כל הבנים היו לאבות שבטי ישראל. ראובן הוא הבכור. למרות זאת,שבט ראובן חשיבותו הייתה מועטת ביותר, "ובחללי יצועי... נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל ".

בין השבטים נמנו גם בניו של יוסף, אשר יעקב אימץ לו כבנים .
בני לאה - ראובן, שמעון, לוי, יהודה. יששכר, זבולון, דינה.
בני בלהה - דן, נפתלי.
בני זילפה - גד, אשר.
בני רחל - יוסף, בנימין.
בניו של יוסף - מנשה ואפרים


בני יעקב היו מורכבים מארבע קבוצות.בני בלהה וזלפה קבוצה אחת. בני לאה, כפי שאנו רואים מתיאור מכירת יוסף, גם הם אוכלים בשתי קבוצות, האחת סביב ראובן והשנייה סביב יהודה. יוסף, ואולי יוסף ובנימין, זו הקבוצה הרביעית, קבוצת בני רחל.
אין אחדות. אין פעולה משותפת.
המדרש הקובע כי בני לאה היו מבזים את בני השפחות, מתבסס - ככל הנראה - על הפסוקים הראשונים בפרשה. העובדה כי יוסף נער איתם, מראה כי הם בנפרד. לבני לאה יש דוגמא משפחתית טובה. כולם יודעים מה עשה סבא אברהם עם בני הפילגש - עם ישמעאל ועם בני קטורה. את כולם שילח - לישמעאל אפילו לא נתן מתנות בעת שילוחו. מבחינתם, זה מה שאמורים לעשות עם בני השפחות, והעובדה כי יעקב נשאן והן נשותיו ולא שפחות, לא ישרה בעיניהם (והנה ראובן, מבלבל יצועי אביו כדי להדגיש כי המדובר בשפחה, לא באשה חוקית).
רק בהגיעם אל יוסף במצרים, הם מכריזים:" כולנו בני איש אחד נחנו."


סיפור דינה ושכם בן חמור:
שכם בן חמור, התעלל בבת יעקב. אביו הוסיף בא בדברים עם יעקב ,שיאות לתת אותה לבנו לאישה, בו בזמן שעדיין החזיקו בביתם את הילדה. הם החזיקו אותה כשבויה. מפני זה נהגו בני יעקב בעורמה ויצאו לפעולת חילוץ. הם הרגו את האיש שכם, ולא די בזה אלא גם הרגו כל הזכרים שבעיר שכם ,שללו ביזה "את צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם, ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו.,ואת עושרם ואת כל טפם ואת נשיהם, שבו ויבוזו, ואת כל אשר בבית".
כששמע יעקב על כך,פרץ ויכוח זה בינו לבין בניו -אם ראוי היה לנקום ביושבי העיר שכם, למרות שבזה סכנו את חיי כל המשפחה, נראה פשוט כי הבנים נצחו את אביהם בויכוח. כי אחרי שגער בהם "עכרתם אותי! ונשמדתי אני וביתי" ענו לו בקצרה ובפסקנות "הכזונה יעשה את אחותנו?! ועל זה נשאר יעקב ללא מענה וללא יכולת לבטל דבריהם, בלשון חכמים: "שתיקה כהודאה".


בני יעקב לא הקפידו על אי חיתון עם בנות הארץ ,כמו יצחק ואברהם. ויתכן שהעניין אף פעם לא היה גזעי-גנטי גם אצלם. אלא הם היו בודדים בארץ זרה, הרוצים לשמור על ייחודם. חיתון עם בנות המקום עלול להביא לטמיעה מוחלטת. אבל האחים הם כבר שבט זר בין זרים, ויכול להרשות לעצמו לספוג לתוכו כמות מסוימת של בנות המקום מבלי לאבד יחוד.
דעת התורה,אינה נוחה מבני יעקב, משום נטייתם למעשי-הכנעני : ראובן בכור יעקב "וישכב את בלהה. פילגש אביו" ,ושמעון שנשא אישה כנענית - לפי המדרש,לנערה שנטל מן הביזה שבזז את שלם, עיר שכם, עם אחיו לוי (בעקבות פרשת דינה).

יעקב אהב את יוסף מכל אחיו.והלביש אותו בכותונת פסים.יוסף חלם חלומות שהוא עולה לגדולה ואחיו משתחווים לפניו וזה הגביר את כעסם.ואז,יום אחד,יוסף מגיע לעמק דותן, האחים משליכים אותו לבור. יהודה מציע למכור אותו במקום להניח לו למות שם.
"וישבו, לאכל-לחם, וישאו עיניהם ויראו, והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד; וגמליהם נשאים, נכאת וצרי ולט--הולכים, להוריד מצרימה. ויאמר יהודה, אל-אחיו: מה-בצע, כי נהרג את-אחינו, וכסינו, את-דמו. לכו ונמכרנו לישמעאלים, וידנו אל-תהי-בו, כי-אחינו בשרנו, הוא; וישמעו, אחיו. ויעברו אנשים מדינים סוחרים, וימשכו ויעלו את-יוסף מן-הבור, וימכרו את-יוסף לישמעאלים, בעשרים כסף; ויביאו את-יוסף, מצרימה. ...
והמדנים מכרו אתו, אל-מצרים: לפוטיפר סריס פרעה, שר הטבחים

בני יעקב ירדו למצריים בעקבות הרעב שהיה בארץ,ופגשו את אחיהם יוסף שהיה שר חשוב .מאוחר יותר יעקב וכל בניו יורדים מצרימה.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי