מירוץ הסמכויות 

ערכאה אחת היא בעצם הגופים הוותיקים והעתיקים מתקופת שלטון העות'מאנים בארץ - בתי הדין הדתיים. כל הפסיקות של בתי הדין הדתיים מבוססות על ההלכות הדתיות של העדה וכולן מוכרות ע"י המדינה.

ערכאה שנייה היא בית המשפט לענייני משפחה, המשתייך למערכת המשפטית של מדינת ישראל. בית משפט השלום, בהרכב של שופט אחד, מתפקד כערכאה ראשונה ובית הדין המחוזי משמש כערכאה לערעורים, בהרכב של שופט אחד או שלושה (תלוי בנושא הנידון). בית דין זה פועל על פי ספר החוקים של מדינת ישראל.
אז מהו, אם כן, מירוץ הסמכויות?

לעיתים קיים הבדל רב בין שתי הערכאות, הבדל שיכול להשפיע רבות על תוצאות הדיון לטובת אחד מבני הזוג. ההבדל נובע מסדרי הדין השונים, הקודקס עליו נשענת כל ערכאה, כמות הראיות אשר נדרשות כדי להוכיח כל טענה והאופן בו הן מוגשות.
נהוג להאמין בד"כ כי בתי הדין הרבניים פוסקים לטובת הגברים, בעיקר משום שהגברים זוכים להעדפה על פי ההלכה היהודית. כמו כן, נהוג גם להאמין כי בתי הדין לענייני משפחה יפסקו לטובת האישה, עקב האמונה הרווחת כי בד"כ לילדים יהיה טוב יותר עם האימא וכן כדי לנסות ולהוות משקל נגד מאזן לבתי הדין הרבניים.
יש לציין כי נטיות אלו אינן מעוגנות בחוק ואין בהן בכדי להוות הבטחה כלשהי בנוגע לתוצאות של ערכאות אלו - מדובר רק בסטטסיטיקה ובניסיונם של עורכי הדין לענייני גירושין.
לכן כאשר בני זוג יחליטו להתגרש, טבעי שהבעל יעדיף להתגרש בבית הדין הרבני (בד"כ בעצת פרקליטו, אך לפעמים גם בעצת מכריו או היכרות עם המערכת) ואילו נשים תעדפנה לבצע את הגירושין בבית הדין לענייני משפחה, שם ממוצע הפסיקות אכן נוטה לטובתן (שוב - בד"כ בעצת הפרקליט אך לא בכל המקרים).

עצם קיומן של שתי ערכאות בנושאי משפחה הוביל ליצירת מצב הנקרא מירוץ הסמכויות. בעיקרו, זהו מצב המתאר את המירוץ בין הבעל לאישה להגשת הגט לאחת מהערכאות.
אמרנו כבר כי פרקליטו של הבעל ימליץ לו לגשת לבית הדין הרבני ואילו פרקליטה של האישה ימליץ לה לגשת לבית הדין לענייני משפחה. כיצד אם כן תיבחר הערכאה שתדון בבעיה?
ע"פ הלכת מירוץ הסמכויות, הערכאה הדנה בתביעה היא הערכאה בה הוגשה התביעה לראשונה (ושוב, מכאן שמה - מירוץ הסמכויות).

עד להסדרת כללי המפתח של מירוץ הסמכויות ע"י בג"ץ, היה נושא חלוקת הסמכויות בין בתי הדין השונים לא ברור די צורכו. כך גם נוצר מצב בו היה עלול בית דין אחד "לדרוך על רגלי קודמו" או לעסוק בנושאים או בתיקים שכבר טופלו על ידי הערכאה האחרת. משום כך היה צורך דחוף להסדיר ולעגן בחוק את מעמדן של שתי הערכאות זו ביחס לזו.

כללי המפתח של מירוץ הסמכויות אותם קבע בג"ץ בתיק פולמן הם:
1.הערכאה הראשונה אליה מוגשת התביעה תהיה זו שתדון בתביעה.
2.כאשר יש מחלוקת באשר לשאלת הסמכות, אין החלטתה של ערכאה אחת מחייבת את הערכאה האחרת - זאת בכדי שלא ייווצר מצב בו מתקיים מירוץ נוסף - המירוץ להגעה להחלטה בין שתי הערכאות (בנוסף על מירוץ הסמכויות המתקיים כיום).
3.בין שתי הערכאות קיים כבוד הדדי וערכאה אחת אינה יכולה לדון בעניין שערכאה שנייה כבר דנה בו, אלא במקרים מיוחדים וחריגים.
4.מקרה חריג אינו כולל מצב בו ערכאה אחת חולקת על החלטותיה של הערכאה האחרת. לכן אין לה סמכות לדון בעניין זה. נכתב ע"י seoisrael עבור משרד עורכי דין עזריאלנט לישראל המתמחה בנושא מרוץ סמכויות, בית דין רבני , ועוד.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי