חג הגאולה י"ט בכסלו מבטא את האור הירוק שניתן לחסידות להתפשט ולהעמיק שורשים בכל חלקי העם היהודי. על-כן חגה של החסידות הוא גם חגו של כל יהודי. בערב זה מתקיימות התוועדויות של "החבדניקים" ומקורביהם-לכבוד הקורות בתאריך זה.
"כשם שבראש-השנה ניתנת החיות לכל השנה, כך בי"ט בכסלו נפתחים במרום אוצרות השפע
והברכה של פנימיות התורה, וכל אחד ואחד מישראל יכול לשאוב כוחות חדשים ללימוד החסידות
ולהליכה בדרכיה".
הבעש"ט גילה את החסידות משום שראה בה את המרפא לתחלואי הדורות האחרונים שקודם ביאת המשיח. היום אנו יודעים היטב כמה תרמה החסידות לחוסנה של היהדות בדורותינו אלה. קשה לתאר איך היינו עומדים מול הרוחות הסוערות של הדורות הללו בלא כוחה המחסן של החסידות.
החסידות הביאה את השמחה לחיי היהדות. היא החיתה אותם בהסבריה המעמיקים על מהות התורה והמצוות ועל הקשר שנוצר בין האדם לבוראו. היא העניקה את הדבקות בעבודת-ה' ואת כוונת המצוות. רעיונותיה של החסידות, וכמוהם ניגוניה ודרכיה, הם היום, במידה מרובה, נחלת כל חלקי עם-ישראל.
"יט כסלו הנו יום הסתלקותו של הרב המגיד ממזריטש (הנשיא השני של תנועת החסידות הכללית וממשיכו של הבעל שם טוב) בשנת 1772.
משנת 1798, יום זה הפך לתאריך היסטורי בתולדות תנועת החסידות הכללית ותנועת חב"ד בפרט. בשנה זו הואשם רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר הזקן - מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר ה"תניא") בבגידה במלכות, בעקבות עלילת שווא של מתנגדיו - עקב פעילותו הענפה של הרבי להפצת תורת החסידות.
אלה היו ימי הדור השלישי של החסידות. באותה תקופה כבר הייתה התנועה החסידית מבוססת למדי. מרכזי חסידות פרחו ופעלו כמעט בכל עיר ועיירה, והיו ערים ואף מחוזות שלמים שנסחפו לגמרי אל תוך ההוויה החסידית. רוח חדשה של שמחה וחיות בעבודת-ה' החלה לפעם בשכבות רחבות של העם היהודי במזרח אירופה.
הצלחתה זו של החסידות גרמה להתלהטות מחודשת של המחלוקת שפרצה בשחר ימיה של התנועה החסידית. הולכי-רכיל ומחרחרי-ריב הוציאו את דיבת החסידים רעה, והעלילו עליהם עלילות-שקר, כי כביכול סטו מדרכי התורה. הגיעו הדברים לידי הלשנה לשלטון הרוסי על רבי שניאור-זלמן מלאדי, שהוא כביכול מורד במלכות ותומך בשלטון הטורקי. על רקע זה נאסר הרבי, כשסכנת מוות מרחפת על ראשו.
צריך לזכור, שבאותם ימים שימש רבי שניאור-זלמן מנהיגה הכללי של החסידות כולה בליטא וברוסיה. ההלשנה עליו נועדה לפגוע בראש התנועה ולו-הייתה משיגה את מטרתה היו תוצאותיה עלולות להיות טרגיות מבחינת כל התנועה החסידית.
הרבי עצמו ראה את הדברים ברובד עליון יותר. בהתנגדות שקמה על החסידות ראה ביטוי לקטרוג גדול שנתעורר למעלה על גילוי החסידות. המקטרגים טענו שלא הגיעה העת לגלות את מכמני התורה, את פנימיותה וסודותיה. המאסר היה שיאו של הקטרוג הזה, שאיים על המשכה של החסידות.
בי"ט כסלו זוכה הרבי מכל אשמה. יום שחרורו של רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא והשולחן-ערוך ומייסד חסידות חב"ד, ממאסרו ברוסיה הצארית. יום זה פתח עידן חדש בהפצת תורת החסידות והוכרז בין החסידים כחג ומועד כללי. עד היום חוגגים אותו חסידים בכל רחבי תבל.
בשעה שבאו להודיע לאדמו"ר הזקן על גאולתו, אחז במילים "פדה בשלום נפשי", שבפרק נ"ה בתהלים. חסידים הלחינו שיר על קטע זה בתהלים אותו הם שרים בי"ט כסלו - חג הגאולה. תחילת הניגון הוא בתנועה רגועה בשירת הודיה לקדוש ברוך על הנס, כשלבסוף במילים "ואני אבטח בך" עולה השיר לתנועה של שמחה גדולה עד לריקוד ממש.
מילות הניגון הם: "פדה בשלום נפשי מקרב לי, כי ברבים היו עמדי. ישמע א-ל ויענם וישב קדם סלה, אשר אין חליפות למו, ולא יראו אלוקים. שלח ידיו בשלומיו, חילל בריתו. חלקו מחמאות פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות. השלך על השם יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק. ואתה אלו-הים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
