מה חשבו בעולם על גדר הבטחון והתנתקות מעזה 

הקמת גדר הבטחון בשטחי הגדה המערבית, עוררה סערה קשה בעולם. מחד, גורסת ממשלת ישראל, כי רק 8% משטחי הגדה המערבית יהיו בצד הישראלי של הגדר; מטרת הגדר למנוע חדירת מחבלים ואין מדובר בגבולות קבע (יצירת חיץ פיזי בכדי להתמודד ברמה הראשונית עם האיום הדמוגראפי על זהותה היהודית של מדינת ישראל) - למרות הצהרות עדכניות כי אכן מדובר בגבול קבע; וכי הכפריים הפלסטינאים הממוקמים באזור התפר ייהנו מחופש תנועה באמצעות מערכת היתרים חדשה.

כנגד מתנגדי הגדר - המכנים אותה 'חומת האפרטהייד' - גורסים, כי היא מאפשרת למדינת ישראל להשתלט על בין 44% ל-47% משטחי הגדה (בהם חיים כ-240,000 מתנחלים בקרב 2.5 מיליון פלסטינאים), ובמקביל למנוע היווצרותה של ישות פלסטינאית הנהנית מרציפות טריטוריאלית. לכפריים באזור התפר, לא מוענקות זכויות גישה לאדמותיהם הממוקמות בצידו השני של הגדר, ותנועת האוכלוסייה הפלסטינאית הוגבלה קשות באזורים בהם הוקמה הגדר (Moran, 2005). מעבר לכל אלו הוכרזה על ידי בית המשפט הבינלאומי בהאג כבלתי-חוקית, זכתה לגינויים חריפים מצד מומחי או''ם, וממשלת ישראל נדרשה להסירה, תוך תשלום פיצויים לפלסטינאים שזכויותיהם נפגעו.

דיווחים מקדימים על תוכנית ישראל להתנתקות מרצועת עזה, הולידו ציפיות כי המהלך יוביל לזכייה מחודשת באהדת דעת הקהל בעולם. זאת על בסיס מחקר שנערך על ידי עמותת פרויקט ישראל/ The Israel Project מארה"ב. נמצא כי ל-58% מהאמריקאים יחס חיובי לישראל, לעומת 11% שלהם יחס שלילי; זאת בהשוואה ל-35% שלהם יחס חיובי לפלסטינאים, ול-24% יחס שלילי. התפיסה של המנהיגות הפלסטינאית תחת נשיא הרשות מחמוד עבאס, השתפרה. בבריטניה המצב היה שונה. במסגרת קבוצות מיקוד שנערכו בקרב אקדמאים, האשימו את ישראל כאחראית לאי-מימוש הסכמי השלום וכצד התוקפני. כשהוצג למשתתפי הקבוצות, רעיון הנסיגה מעזה, עמדתם השתפרה, אך ציפו מישראל שתתמקד בשיחות השלום, תדאג לרווחת הפלסטינאים ותביא לשיפור תנאי חייו של האזרח הממוצע משני צידי המתרס.

בסקר (2,200 נדגמים, ביצוע Marttila Communications Group) שנערך על ידי הליגה נגד השמצה נמצא כי 71% מהאמריקאים רואים בהתנתקות מעזה צעד אמיץ מצד הישראלים לקראת שלום. למרות זאת היו גם כאלו שהתנגדו למהלך. בסקר חליפי (1000 נדגמים, ביצוע McLaughlin) שהוזמן על ידי ארגון ציוני אמריקה/ZOA, נמצא ש-63% מאמריקאים מתנגדים לכוונת ישראל לנטוש התנחלויות יהודיות ברצועת עזה, ו-80% מתנגדים למתן כל סיוע אמריקאי לפלסטינאים. גם בקרב הפלסטינאים היו ציפיות גבוהות לקראת הנסיגה והרוב האמינו - 53%, כי תוכל להביא לשיפור במאמצי השלום, ולהמשך פינוי ההתנחלויות משטחי הגדה המערבית. המהלך נתן מענה לתחושה בציבוריות הישראלית, כי יש לשקול מחדש את העמדה הלאומית כלפי ההתנחלויות וציבור המתנחלים, המשך השליטה הכוללת על הפלסטינאים ושטחי הגדה המערבית והדעה על 'הכיבוש' כמושג וכמדיניות (הנחלת ערכים של צדק, שוויון, תרבות, חינוך וזכויות אדם).

רבים קראו לישראל לא להפוך את הרצועה לבית כלא או להתנתק ממנה כלכלית וכך להביא לעליה בחנק הפיננסי, שהגיעה לרמות שיא בכל שטחי הרשות הפלסטינאית, לאור העובדה שכמחצית מהאוכלוסייה - 1.8 מיליון איש ואישה - חיים מתחת לקו העוני. סיטואציה שלחוות דעת משרד העבודה הבינ''ל של האו''ם, עלולה לאיים על המשך הדיאלוג בין הרשות הפלסטינאית לממשלת ישראל. חשוב להדגיש, כי על פי אמנת ג'נבה מדינת ישראל ככוח כובש מחויבת לספק לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינאית שירותים בסיסיים, ששלטונות המקומיים אינם מסוגלים לתת מענה.

לפני, במהלך ועם סיום ההתנתקות, עדיין נרשמה ביקורת קשה בכלי התקשורת בעולם כלפי ישראל מצד הפלסטינאים והערבים. כולל התקפות מצד ראש עיריית לונדון קן ליווינגסטון, הנחשב לדמות רדיקאלית בפוליטיקה הבריטית. בין ההצהרות - "הנסיגה הייתה תרגיל תקשורתי, שכל מטרתו לשכנע את דעת הקהל בעולם בהנחת השווא, שישראל מתכוונת לסגת מכל השטחים הערבים הכבושים". כי לישראל אין כל זכות קיום; שהפכה את הרצועה ואת ערי הגדה (כולל בית לחם) לבית כלא אחד גדול, תוך פגיעה הומניטארית קשה בזכויות אדם התושבים; וכי בכוונתה לחלק את התנועה בכבישי הגדה על פי מדיניות אפרטהייד - כאלו שהם ברי-תנועה ליהודים, וכאלו שהם ברי-תנועה לפלסטינאים. הותקפה על ידי האיחוד האירופאי על כוונתה לספח את מזרח ירושלים (תוך שזה מנהל מגעים עם מועמדי החמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטינאי); בתקשורת האירופאית על כוונתה למנוע את הזכות מתושבי מזרח העיר להשתתף בבחירות. סוהרים ישראלים הואשמו בקריעת עמודים מספר הקוראן, המשמש אסירים פלסטינאים הכלואים בבתי מעצר בישראל. שני יהודים לאומניים קיצוניים נעצרו בעקבות זריקת ראש חזיר לתוך מסגד, כפרובוקציה אנטי-מוסלמית; וזוג ישראלים נעצרו בעקבות זריקת זיקוקי די-נור לתוך כנסייה בעיר נצרת.

חייל ישראלי נמצא אשם בהריגת סטודנט בריטי, פעיל שלום, ברפיח. ועדת חקירה בלונדון האשימה את צה''ל בטיוח רציחת צלם בריטי ובאי-הגשת כתבי אישום כנגד הקצין האחראי למותו. לא הוגשו כתבי אישום כנגד שוטרים שהיו אחראיים להריגת 13 ערבים-ישראלים במהומות שבפרצו בשנת 2000 בצפון. דיווחים בתקשורת הזרה כי ראש הממשלה אריאל שרון הסיר מגבלות על האמצעיים שצה''ל יפעיל לדיכוי האלימות בשטחים. בית המשפט העליון הותקף כי קבע שגדר הבטחון חוקית, למרות שקיבל סדרת החלטות לשינוי תוואי הגדר, תוך מתן מענה לפגיעות הומניטאריות באוכלוסייה הפלסטינאית.

צה''ל הואשם בסגירת קרנות צדקה שלהן קשר עם תנועת החמאס, בהפרעה לעבודת עובדי זכויות אדם של האו''ם בגדה, תוך העמדתם במצבים מסכני חיים, במצג שווא של חיילים המשתתפים בהליך בחירות לכנסת בפני עיתונאים זרים, והמדינה במניעת כניסתם של פעילי שלום מארצות המערב והנהגת מגבלות תנועה במעברי הגבול. קצין בכיר בצה''ל (מיל') כמעט ונעצר בהגיעו ללונדון, לאחר שהוגשה נגדו תביעה על בסיס החוק הבריטי למניעת פשעי מלחמה. כי בכוונת מדינת ישראל לכפות תנאים נוקשים על איחוד משפחות, בין בני/בנות-זוג ישראלים (מוסלמים) לבין בני/בנות-זוג תושבי הרשות הפלסטינאית. שני בכירים לשעבר ב-AIPAC ואיש שגרירות ישראל בוושינגטון, הואשמו בקבלת מידע בטחוני מסווג מעובד הפנטגון. ישראל זכתה לביקורת קשה מצד מחלקת המדינה בארה"ב, כשסווגה בקטגורית המדינות שאינן עושות די במאבק נגד סחר בבני אדם. במדדי הבנק העולמי סווגה ישראל, כאחת המדינות המסוכנות בעולם המערבי (שלטון לא יציב, לא יעיל, לא אחראי, עם שיעור שחיתויות גבוה ודירוג נמוך באכיפת חוקים).

טענות שקיבלו חיזוק משמעותי מדו''ח ארגון אמנסטי לשנת 2004 (פורסם במחצית 2005) שהאשים את ממשלת ישראל בביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה (הרג 700 פלסטינאים, כולל 150 ילדים בנסיבות לא חוקיות; ירי חסר אחריות והפגזה ארטילרית ומהאוויר על אזורים אזרחיים; שימוש בפלסטינאים כמגינים אנושיים, למרות החלטת בית המשפט העליון שאסרה את הנוהג; הרס שיטתי של בתים, עינויים, עונשים קולקטיביים והסגרים; הענקת חסינות לחיילים ולמתנחלים שביצעו פשעים נגד פלסטינאים); והמתקפה הישראלית בקיץ 2006 על רצועת עזה והביקורות הבינלאומיות שבאו בעקבותיה.

למרות הביקורות נרשמו לא מעט הצלחות דיפלומטיות ותדמיתיות לישראל מעבר למהלך ההתנתקות. הנהלת משרד החוץ הצליחה להביא להפנמת המסר כי על המדינה לשים דגש בשימוש בכלי העצמה הרכה/Soft Power; יש לרדת מהקונספט הלאומי של "עם לבדיו ישכון"; וכי הרקורד הלאומי בזירה הגלובלית נבנה גם מעשייה בתחומים הומניטאריים (אימוץ מגבלות מקובלות בתחום הסחר בבני אדם, הגנה על רכוש אינטלקטואלי, הלבנת הון ופיקוח על היצוא הבטחוני) ולא רק מעצמה צבאית (Prosor, 2006). נשיא פקיסטן הג'נרל פרבז מושרף החליט על מהלכי התקרבות לישראל, במסגרת מאמציו להביא לשיפור קשרי מדינתו ותדמיתה בארה"ב.

הישגים באו''ם - ראש הממשלה אריאל שרון התקבל בברכה ונאם בעברית בפני חברי העצרת הכללית; ישראל החליטה להגיש, בפעם הראשונה בהיסטוריה, את מועמדותה לחברות במועצת הבטחון (למרות שיש הגורסים כי השינוי היה רק למראית עין ולזמן קצר). ממשלת ישראל החליטה להעניק פיצויים לערבים-ישראלים קורבנות התקפות ופיגועים יהודים לאומנים-קיצוניים. נשיא המדינה משה קצב, ערך ביקור ממלכתי אצל הכס הקדוש האפיפיור בנדיקט ה-16, שהביע את תקוותו כי תוך שנה יממש את כוונתו לערוך ביקור רשמי בישראל, והביא לסיומן סדרת תקריות דיפלומטיות שהתעוררו בין ישראל לוותיקן בתחילת 2005.

צירוף ארגון מגן דוד אדום לארגוני הסיוע הבינלאומיים - הצלב והסהר האדום, וההכרה במגן דוד כסמל מוכר לארגון סיוע. הקמת מפלגת קדימה שחרטה על דגלה התנתקות מכל שטחי הגדה המערבית [ניסיון להעביר את פרדיגמת הסכסוך הישראלי-פלסטינאי מקונספט האלג'ירי לקונספט הקשמירי {סכסוך גבולות בין שתי מדינות}]. תזוזת הציבור הישראלי אל עבר מרכז המפה הפוליטית, הבחירות בראשית שנת 2006 והתרסקות מפלגת הליכוד ושליטת הימין הקיצוני על ממשלת ישראל (בצד דיווחים על התחזקות מפלגת 'ישראל ביתנו' שתוארה בתקשורת הבינלאומית כגזענית וכפשיסטית). מסיבת יום העצמאות שערכה שגרירות ישראל במאוריטניה בבית יתומים לילדים חולים באיידס. ועדת בדיקה מטעם ה-BBC המאשרת את טיעוני משרד החוץ הישראלי, כי סיקורי הרשת מהמזרח התיכון אינם מלאים והגונים לחלוטין.

שלושה אירועים שלכאורה ניתן היה לסווגם כשליליים, אך בהחלט יתכן וקידמו את טיעוני מדינת ישראל בעולם המערבי. הראשון - הצהרותיו הגורפות והחוזרות של נשיא איראן מחמוד אחמדיניג'אד, שיש למחוק את מדינת ישראל מעל למפה (במסגרת כינוס בפני 3,000 סטודנטים בטהרן, תחת הכותרת "העולם ללא הציונות"), וכי השואה הינה מיתוס; וחוסר נכונות איראן להיענות לדרישות סוכנות האנרגיה הבינלאומית, תוך הפרת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. השני - פרשת קריקטורות מוחמד שהביאו למשבר ביחסים בין דנמרק לעולם המוסלמי, ומהומות הדמים שהתחוללו בעקבותיהם. השלישי - ניצחון החמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטינאי (בסקר שערך מכון גאלופ בארה"ב בראשית 2006, נמצא כי 59% מהאמריקאים תומכים במדינת ישראל [77% מהמצביעים הרפובליקנים ו-50% מהמצביעים הדמוקרטים; 66% מאלו העוקבים אחר חדשות בינלאומיות], לעומת 15% התומכים בפלסטינאים, כשמרביתם מתנגדים למתן כל סיוע כלכלי להם).

בצד השלילי האירוע הראשון העלה שוב לכותרות, טיעונים עתיקי יומין נגד מדינת ישראל, כולל "העובדה" כי: "מאז 1973 היקף תמיכות ארה"ב במדינת ישראל הגיעו לסכום כולל של $1.6 טריליון (בדולרים של 2006); כ-$5,700 בממוצע לכל אזרח אמריקאי (פי שתיים מהעלות הכוללת של המלחמה בווייטנאם)"; אך מנגד, עורר גם סולידאריות רבה עם ישראל.

כל זה כמובן ניתוח נקודתי שהיה תקף לתקופה טרום מלחמת לבנון השנייה. המלחמה שינתה את מפת דעת הקהל לשלילה - בעיקר באירופה, לא בארה"ב. כמוה ההתנתקות מרצועת עזה שבתחילה קיבלה תקשורת חיובית בעולם, בתקופה הנוכחית מקבלת תקשורת שלילית. כך שבפועל ההישגים המצומצמים של ממשלת שרון בשיפור תדמית ישראל בעולם, נמחקו בתקופת ממשלת אולמרט.

_________________________________________________________________

יש להדגיש שהמאמר עוסק אך ורק בניתוח מימד התדמית של אירועים אלו, ואיננו נכנס לדיון על כשלונם או הצלחתם, או השלכותיהם בשטח (גדר ההפרדה - צמצום אירועי טרור, 'מחבלים מתאבדים'; ההתנתקות - הירי הבלתי פוסק לתוך שטח עוטף עזה).

_________________________________________________________________

מתוך מחקר שהתפרסם מטעם ביה"ס לממשל ולמדיניות, באוניברסיטת תל אביב. תחת הכותרת - 'מיתוג ישראל - שיווק מדיני במצב קונפליקט מתמשך'.

לינק לאתר האוניברסיטה, להורדת קובץ הפרסום הרשמי (עברית ואנגלית):

http://spirit.tau.ac.il/government/publicationst.asp

לינק להורדת קובץ המחקר המלא (טרום עריכה אקדמאית ולשונית):

http://www.scribd.com/full/8735691?access_key=key-2jgybuo9v2qzp64xjxum

 

רמי הסמן MBA, מומחה לאסטרטגיה שיווקית. מרצה לשיווק מדיני וחברתי בבית הספר הבינלאומי למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי בהרצליה. עמית מחקר בבית הספר לממשל ולמדיניות, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב. ריכז את תחום לימודי הפרסום במכללה למינהל. הקים וניהל את חטיבת לימודי מינהל עסקים בבית הספר לתיירות של משרד התיירות.
http://schoolofstrategy.blogspot.com/

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי