מאת: מערכת "קבלה לעם"
אנשים רבים ממדינות שונות ברחבי העולם, חווים במידה מסוימת את המשבר הכלכלי העולמי כחוויה פסיכולוגית קולקטיבית העונה להגדרות של פוסט-טראומה. את הפן הרגשי של חשש וחוסר אונים רובנו מכירים. מחקרים מראים, שאחד השלבים בתגובתנו למצב מעין זה, יכולה להיות התמודדות עם המצב החדש, על מנת להתאים את יכולות הגוף לצורך השעה ולהגיע לאיזון מחודש. תגובה אחרת יכולה להיות התנגדות לעצם השינוי. האם נוכל ללמוד מהתגייסות כל המערכות הגוף לטובת ההתמודדות עם המצב החדש, וליישם זאת גם ביחסים אנושיים? כפי הנראה, תהליך הלמידה מהטבע מציב סיכוי אמיתי להצלחה אנושית גלובלית.
הגלובליזציה ואנחנו
באופן טבעי יש לרובנו הרגלים שאנו דבקים בהם ומסרבים להרפות מהם, גם כשכבר הבנו שהם אינם משרתים אותנו ואף מזיקים לנו. אנחנו כל-כך פוחדים משינוי עד שלעיתים אנו מגיעים לשלב מסוים שבו אנו משקיעים אנרגיה רבה בכדי להצדיק לעצמנו ולאחרים, מדוע אנו פועלים כך?
כיום, בעולם שבו אנו חיים כבכפר גלובלי קטן שבו כולם תלויים בכולם, ניתנת לנו ההזדמנות ללמוד קוד הפעלה שונה, צורת התנהגות אחרת מהמוכרת לנו, אם כדי לתפקד כחברה בריאה ואם כדי להתמודד עם המשבר. היטיב לתאר גישה חדשה זו, גדול מקובלי המאה העשרים, בעל הסולם, במשל: שני אנשים שהו בספינה אחת ואחד מהם, התחיל לקדוח ולעשות נקב בספינה. אמר לו חברו למה אתה קודח? ענה לו, מה איכפת לך, אני קודח תחתי ולא תחתיך. ענה החבר, שוטה! הרי שנינו נאבד יחד בספינה. כלומר, ההבנה הפשוטה, שמעשה של כל אחד ואחד בעולם משפיע על אחרים, היא תחילתה של תפיסת מציאות מתוקנת, מ"אני", ל "אנחנו". דבר זה הכרחי כמובן בעולם שבו כל חלק וחלק מחובר לאחרים, בעיקר לאור התוצאות של פעולותינו הקודמות, שמצביעות על כך שנכשלנו בדרכנו עד עתה.
הרגל הופך לטבע שני
הצורך לאיזון אינו מושרש רק בגוף האדם. למעשה עיקרון חיים זה מנחה את כל מערכות הטבע, לפיו כל תא, כל פרט, לוקח מהמערכת רק את ההכרחי לקיומו ובשאר כוחותיו פועל לטובת המערכת כולה.
בניגוד לאיזון ההדדי העדין שבמערכות הטבעיות, בנתה החברה האנושית מערכות מלאכותיות שמתנהלות לפי חוקים אחרים: כל אחד דואג רק לעצמו ומנסה להרוויח על חשבון כולם. ההתנהגות האגואיסטית שלנו מפרה את האיזון שבטבע, וכפי שחוסר איזון בגוף האדם מורגש כמחלה או כאב שמאותתים שמשהו אינו כשורה, כך חוסר האיזון שלנו עם הטבע מורגש כמכות שמטלטלות אותנו כדי שנבין שכך לא נוכל להוסיף ולהתקיים.
לכן לצד הפתרון הכלכלי, מסביר בעל הסולם, שעלינו לקחת דוגמא ממערכת הקשרים בטבע, שבנויה על אמון ותלות הדדית, ולבנות בהתאמה אליה את מערכות הקשרים בינינו. עלינו לשנות גישה. אם צורת החשיבה האגואיסטית שלנו הביאה למשבר, הרי שחשיבה על טובת הכלל - בכוחה לסיים אותו. היכולת לראות צמיחה והתפתחות במיוחד בתקופה רצופת משברים היא קשה ומורכבת. אם נאמץ אל חיקנו את היכולת להתמודד עם השינוי, כפי שגופנו מצליח במצבים מסוימים להתגבר על המכשולים העומדים בדרכו, נוכל אולי הפעם לחולל מהפכה בגישתנו כחברה.
עצם לימוד חוקי ההתחברות וההתקשרות כאברים בגוף אחד, כבר יוביל אותנו למצב השואף לאיזון עם הטבע - ומיד נחוש הקלה בייסורים.
העולם הגלובלי החדש מציע כיום לאדם להכיר את העולם שבו הוא חי ולהכיר בכך שבמערכת אינטגראלית אחת חיי כולם תלויים בכל אחד ואחד מאיתנו, ממש כמו בסירה אחת.
"קבלה לעם" מטעם קבוצת המקובלים "בני ברוך" הוא עיתון הכתוב "בגובה העיניים" ושואף להעביר את חכמת הקבלה האותנטית בשפה פשוטה, קלה ומדעית. "קבלה לעם" הוא עיתון א-פוליטי, לא מסחרי ומטרתו היא להפיץ בצורה חופשית וללא תשלום את הידע העצום הטמון בחכמת הקבלה
להמשך קריאה
ערוץ קבלה חדש בטלויזיה
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
