סיפורה של יהודית, מסופר לראשונה כבר בספרים החיצוניים, בספר הקרוי על שמה, שנכלל בין כתבי הקודש של הכנסיה הנוצרית. ברם בגירסתו הקדומה, אין לסיפור זה קשר למרד החשמונאי ולחנוכה. יהודית נפקדת מהספרות התלמודית, אך שבה ומופיעה בפרשנות ובאגדת ימי הביניים, הפעם כבר כמקושרת לחנוכה ואף כעילה לחיובן של נשים בהדלקת נר של חנוכה.
מסופר על אליפורני מלך יון, מלך גדול וחזק,אשר כבש מדינות רבות ומלכים חזקים והחריב טירותם והיכליהם שרף באש, בשנת עשר שנים למלכותו שם פניו לעלות ולכבוש ירושלים עיר הקודש.
המלך, אשר עם ישראל היושב בירושלים נראה לו משונה בדתו ושאינו רוצה להמירו ,ולא שומע לחוקיו - החליט להכחיד את היהודים.
אליפורני החליט לעלות למלחמה עליהם וקיבץ לוחמים רבים למטרה זו. וכאשר ראו בני ישראל את האסון הקרב אליהם,ישבו על הארץ העלו עפר על ראשם "ויצעקו בני ישראל אל ה' להושיעם מיד אויביהם". לקחו את נשקם וישנו בדרכים הצרות אשר בהם נתיב ההר ושמרו עליו יומם ולילה. ואליפורני בלכתו סביב ההר מצא את מקורות המים אשר היו מחוץ לעיר וציוה להרסם.
יועציו של המלך יעצו לו לשמור על מקורות המים כדי שהצמא יכריע את היהודים והוא שם חילים לשמור על מקורות המים מסביב,לאחר כעשרים יום נתמעטו המים מהבורות ומהפלגים לכל יושבי ירושלם ויצמא העם למים.
העם פנה לעוזיאל מנהיגם וביקשו להיכנע כדי שלא למות בצמא.הם התפללו אל השם ובראותו את מצוקתם הבטיחם עוזיאל,כי אםם בתום חמישה ימים לא תבוא ישועה מאלוקים,הם יסגירו את עצמם.
יהודית האלמנה בת בארי שהייתה יראת ה' מאד, ובעליית ביתה היה חדר מיוחד להתפלל בו שם ישבה עם משרתותיה, והיא הייתה מענה בצום נפשה כל ימי חייה, והייתה יפת תואר מאד, והיתה נושאת חן בעיני כל רואיה.
כאשר שמעה, כי דבר עוזיהו למסור את העיר אחר חמשה ימים שלחה לקרוא את הכוהנים ועוזיה וכרמי ויבואו אליה .היא נזפה בהם על חוסר האמונה בישועת השם.היא הציע ללכת יחד עם המשרתת ולבוא אל המלך כבוגדת בעמה,לפתותו ולהרגו.
ואכן מצאה חן בעיני המלך והוא שאכל עמה ושתה מנאד החלב שהציע לו.בנפול עליו שינה היא כרתה את ראשו,שמה אותו בשק אצל שפחתה וחזרה לעמה.כשראו חיילי המלך שמת,נבהלו והיהודים לחמו בהם עד שניצחו.
משך כל זמן חייה לא קם צורר לעם היהודי.
יהודית האלמנה מצטיירת כמפתה, ,אסרטיבית ויוזמת, היודעת לשטות בגברים ולהטות את האירועים לטובת עמה. אומץ ליבה וגבורתה של יהודית מעמידים את הגברים היהודים שסביבה באור בעייתי משהו, ומציבים סימני שאלה על גבורתם וגבריותם. גם נורמות הצניעות והפיקוח המיני בקהילה מעורערות בדמותה ומעשיה של יהודית. באופן פאראדוכסלי, הצלחתה של יהודית להגן על הקהילה ולשמרה מסכנת כליה, מהווה איום על יחסי הכוחות המגדריים של הקהילה.
אולי כדאי לנו הנשים לייחל לצמיחתה של אופציה יהודית-נשית חדשה,כדוגמת יהודית, נשים אמיצות ונועזות המגשרות בין החברה היהודית לזרים שסביבה, מפתחות שפה משותפת ושיח מילולי, ומונעות את חוסר ההבנה ואת ההסלמה, השנאה והאלימות הצומחות מתוכה. מודל הגיבורה המגשרת. לו יהי. אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



