מודעות מתגוננת נדרשת, לכל מי שמרגיש שהחיים הם מסוכנים,שלא כדאי לשנות דברים,שצריך להזהר,לשמור על מה שיש,לחפש בטחון.זאת המודעות שנענית לפחד ע"י בריחה או תקיפה.היא יוצרת התנהגות הגנתית.אדם שנתקע ברמה זו של מודעות מונע בדרך כלל ע"י אינסטינקט העדר,ומשתדל להיות כמו כולם.
הוא ממש את עצמו באמצעות תלות במסגרות:במשפחה,בקהילה,בתחושת השייכות,בנוחות החומרית,באשליה של בטחון ובמיוחד בדעות קונבנציונאליות(מרגלית אילון)
לגבי אינסטינקט העדר- ההיסטוריה האנושית מלאה בעדויות על הסכנה הטמונה בקבוצות ובעוצמה שלהן. הקבוצה עלולה להכחיד את יחודיותו של היחיד,היא מספקת לחבריה תחושת עוצמה . אבל גם בקבוצה קטנה יש כוחות שיכולים לפעול לרעת היחיד או לרעת הקבוצה.
היחיד יכול לחשוש להביע את דעותיו אם הן שונות מהמקובל.הוא ירצה למצא חן ולא להיות חריג בהתנהגותו ונאמן לדעותיו ולהשקפותי.הוא ישאף לעשות ה"טוב בעיני אחרים"כדי להיות מתוגמל מבחינת המוסכמות של הקבוצה בה הוא נמצא.
גם אם ירצה לפעול על פי הבנות חדשות שקיבל,יחשוש מתגובת בן הזוג,ההורים,חבריו וכו...
פעמים רבות אתה רואה אדם הנכנס לרוחניות שאינה קונבנציונאלית,מתחיל להתפתח ולפתע נבהל מתגובות הסביבה.
ההבדל בין האדם המודע ונאמן לעצמו ולאמת הפנימית שלו, לבין האדם הנצמד למוסכם מסיבות של חשש ו"מה יגידו" -ניכר בחופש הרוחני הנוסק לגבהים ,של המתיר לעצמו לחרוג מבלי להקשיב "לעצות ולרכילות סביבו"-לעומת המתוסכל שאכן יש לו טובות הנאה "להיות נחמד ומקובל"-אך עליו לישר קו...
כדי לשנות מודעות זו עלינו להתחיל משינוי בהרגלינו. הרגלים הם מצב של "שינה של המוח".האדם פועל בצורה אוטומאטית, ולא מתוך מודעות ומחשבה צלולה. על האדם לחשוב במוחו ,כאילו הוא נולד היום, וכאילו הרגע הזה הוא נוצר כפי שהוא, ועליו לעשות התחלה חדשה בכל פעם מחדש. כך הוא מרגיל את עצמו- לא לפעול מתוך הרגל, אלא מתוך בחירה מחודשת. על ידי זה ,האדם מאפשר לעצמו לשלוט בעצמו ובמעשיו ולשנות את הרגליו כרצונו !
רמת הערנות של האדם ,עוזרת לו לשנות הרגלים. תרדמת ההרגל- היא שינה בהקיץ. אם תתעורר מהשינה ותהיה מודע לעצמך, ותתבונן פנימה בישוב הדעת, מי אתה, מה מעשיך ומה תכליתם- תוכל להתעורר מהשינה ולשנות בקלות את הדברים שאליהם אתה רגיל.
קבוצות מספקות לנו משהו שלא תמיד קל לנו לתת לעצמנו כיחידים. קבוצות מספקות לנו תחושה של עוצמה גדולה יותר משיש לנו כשאנחנו לעצמנו. נדמה לי שרבים מאיתנו יודעים שקבוצה יכולה להיות עבורנו מעיין ממנו אנחנו שואבים כוח להמשיך, כוח להתגבר......כוח לעשות דברים שאיננו מעזים לעשותם לבדנו, או איננו יכולים לעשותם לבדנו....
השאלה היא האם אין לך כוחות לעשות דברים מבלי להיעזר בחברה.כמובן דברים שאינם מזיקים ובאים ממקום טהור.
ההיסטוריה האנושית מלאה בעדויות על הסכנה הטמונה בקבוצות ובעוצמה שלהן. הקבוצה עלולה להכחיד את יחודיותו של היחיד,היא מספקת לחבריה תחושת עוצמה . אבל גם בקבוצה קטנה, ישנם כוחות העלולים לפעול לרעת היחיד או לרעת הקבוצה.
היחיד יכול לחשוש להביע את דעותיו אם הן שונות מהמקובל.הוא ירצה למצא חן ולא להיות חריג בהתנהגותו ונאמן לדעותיו ולהשקפותי.הוא ישאף לעשות ה"טוב בעיני אחרים"כדי להיות מתוגמל מבחינת מוסכמות הקבוצה, בה הוא נמצא.
גם אם ירצה לפעול על פי הבנות חדשות שקיבל,יחשוש מתגובת בן הזוג,ההורים,חבריו וכו...
פעמים רבות אתה רואה אדם הנכנס לרוחניות שאינה קונבנציונאלית,מתחיל להתפתח ולפתע נבהל מתגובות הסביבה.
ההבדל בין האדם המודע ונאמן לעצמו ולאמת הפנימית שלו, לבין האדם הנצמד למוסכם מסיבות של חשש ו"מה יגידו" -ניכר בחופש הרוחני הנוסק לגבהים של המתיר לעצמו לחרוג מבלי להקשיב "לעצות ולרכילות סביבו",לעומת המתוסכל שאכן יש לו טובות הנאה "להיות נחמד ומקובל"-אך עליו לישר קו...
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
