נמצא כי מהירויות התגובה של הנהגים הצעירים ירדו בכשמונה עשר אחוז (18%) ומשך הזמן שלקח להם לחזור לשיחה רגילה היה ארוך בכשבעה עשר אחוז (17%) לאחר בלימת חירום בנהיגה בהשוואה להפסקות שיחה שלא בזמן נהיגה.
אמנם השינויים בזמני התגובה היו במילי שניות (mSec), אך שינויים מזעריים אלו עדיין משמעותיים בזמן נהיגה שכן מדובר במהירויות גבוהות. שינויים מזעריים אלו, עדיין יכולים להשפיע על האפשרות של פגיעה בהולך רגל המתפרץ לכביש או למצבי בלימת חירום אחרים (סטרייד, 2004).
בעל תואר ראשון של המכללה לחינוך גופני במכון וינגייט, מאמן במכוני כושר ובריאות, מדריך לרכיבה בסטודיו (ספינינג) ומאמן שחייה מוסמך.
התמחה בבניית תכניות אימון ובריאות וכן בתחומי השיקום למיניהם, בעל תעודת חובש קרבי והתמחות בפציעות ספורט.
ניסיון רב שנים בתחום מדעי האימון וההדרכה.
בעבר ריכז את מגמת החנ"ג לבגרות בתיכון ליאו באק חיפה וכיום, מרצה בהשתלמויות במכון "וינגייט".
http://www.shiluvim.biz/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
