תשיעי לינואר אלפיים ותשע מנקודת מבטו של הגבר 

בפוסט הקודם הצגתי את נקודת מבטה של תדהר(שם בדוי) אשר פגעה בבעלה ונסתה להסביר את הפגיעה בדרכים שונות ומשונות שאת חלקן היה קשה להבין ולקבל.

שוחחנו עם צחי(שם בדוי)אשר הסכים במונולוג כואב להציג את נקודת המבט שלו:

לפני כשנה וחצי התחלתי לחוש שתדהר אשתי מתחילה להתרחק ממני.יש לנו דירה מקסימה,ילדים נהדרים ואפילו כלב שובב ונחמד שאני קשור אליו.אני עצמאי ולאשתי יש עבודה מכובדת וטובה.תהליך ההתנתקות של תדהר ממני היה איטי אך משפיל.היא אמרה לי שאינה אוהבת אותי יותר, אינה נמשכת אלי יותר ואינה רוצה בקשר פיזי איתי.נאלצתי,לגובב לעצמי מעט תשומת לב.נאבקתי על כל חיבוק שאוכל לקבל ממנה.בלילות היא היתה מגיעה לאחר שאני הייתי במיטה והקפידה שלא לגעת בי.לעתים קרובות היא פרשה לחדרו הפנוי של בני לישון שם.ההשפלה הגדולה ביותר ,מבחינתי, היתה הכרזתה החד משמעית שאין היא רוצה לנשק אותי כי פשוט היא אינה אוהבת אותי.הרגשתי דחוי,מושפל וחסר בטחון עצמי. הדימוי האישי שלי בעיני עצמי הלך וירד.היא, לעומת זאת נהנתה מהמצב, יצא לבלות עם חברות,הרשתה לעצמה לפגוש גברים אחרים ופשוט התעלמה ממני לחלוטין.אני הייתי נאמן לה בחיי הנישואין במשך עשרים שנה ויותר והיא פשוט פרצה כל מסגרת אפשרית מבלי להתייחס אלי כגבר,כאדם וכבן אנוש.

כאשר החריף המצב ביקשתי ממנה לעזוב את הבית. היא נענתה בשמחה ,היא תכננה זאת בכל מקרה כדי לקבל לעצמה את החופש ממני שכה רצתה בו.היא ארזה מעט מיטלטלין ,שכרה לה דירה והחלה לחיות את חייה כאשה פרודה תוך כדי כך שהחלה להכיר גברים רבים שעם חלקם החלה להתרועע ולבלות.אני ניסיתי לאסוף את עצמי ולחבר את חלקי נשמתי וגופי.לקחתי כדורים נגד דיכאון ופשוט התחלתי לחפש את עצמי מחדש.למזלי,או חוסר מזלי זו כבר סוגיה אחרת,נכנסתי לאתר הכרויות.

באתר נדהמתי מכמות הנשים הכה מוצלחות המצויות שם.נשים איכותיות ,נאות, נבונות, מקסימות ופשוט קיימות.הצלחתי במהלך תקופה קצרה וראשונית להכיר את מתילדה(שם בדוי) אשר העניקה לי תשומת לב באותן פעמים בהם נפגשנו.הסקס איתה היה מעולה,פשוט טוב ונהניתי מהמגע הפיזי שאיתה.היא גם בעלת גוף מדהים ,חזה גדול ונאה כך שהנאתי מהמין איתה היתה טובה.לפני כחודש וקצת הכרתי את אביבה(שם בדוי).כאן, החלה, לתדהמתי להתפתח מערכת יחסים שונה ממה שציפיתי.לפתע, התחלתי לשכוח את תדהר.אביבה הראתה לי שאפשר אחרת: אפשר ונעים להתגעגע אליה. לחכות לשיחות טלפון ממנה.לראות את חיוכה המקסים.לשמוע את קולה הנעים כקול פעמונים.אפשר להנות מנשיקותיה המעבירות בי רטט כה נעים ומופלא.אפשר ללכת איתה לחוף הים בקבוץ פלמחים בשעת לילה מאורת ולהתערטל לפניה,בלי בושה,בלי הסוס מתוך ידיעה שהיא תקבל אותי כמו שאני.אביבה קבלה אותי והראתה לי עד כמה אני שווה ורצוי ואהוב. זו היתה הרגשה נפלאה.

אביבה גם היתה נבונה ורגישה להגיש לי שאחזור לאשתי תדהר.היא הסבירה שחובת וציווי המשפחה יגבר אצלה על חובת הרצון לחופש.צחקתי לעצמי, לא האמנתי שתדהר אכן תרצה בי שוב אחר כל ההשפלות שהיא גרמה לי במהלך השנה ויותר שהיינו יחדיו.קיוותי,כמובן,דמיינתי את רצונו לחזור אלי.אך, לא האמנתי שזה אכן יתרחש בפועל.עתה, שהיא מוקפת בגברים כה נאים וטובים בהשוואה אלי.(שוב, חוזר לדימוי העצמי המאוד נמוך שהיה לי לאחר שאשתי תדהר עזבה אותי).אבל, כמו בספר מתח טוב או בחיים חלה תפנית.עליה אספר אכתוב בפוסט הבא לאחר שצחי יירגע
קרימינולוג ויועץ ארגוני

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי