תחומי עיסוקה של רבנות הם בעצם כל מה שנוגע לדת היהודית במדינת ישראל. היא כפופה למשרד הדתות וכוללת בתוכה את בית הדין הרבני, המועצות הדתיות בישראל וכן את מערכות השמירה על הכשרות בבתי עסק ובמפעלים בארץ. כיום פועלת רבנות מדינת ישראל מתוקף חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם 1980.
עקב קיומן של שתי עדות - האשכנזים והספרדים, עומדים שני רבנים בראשה של רבנות מדינת ישראל, אחד מכל עדה. הם מאיישים את המשרה של ראש רבנות בכהונה מתחלפת בת חמש שנים, כך שכל עדה מקבלת ייצוג שווה בזמן "השלטון". הרב הספרדי הראשי, בשונה מעמיתו האשכנזי, נקרא גם בשם התואר המסורתי "הראשון לציון". הרב הראשי נושא תואר זה גם לאחר תום כהונתו ולמשך כל ימי חייו (דוגמא טובה לכך היא הרב עובדיה יוסף, שגם כיום נקרא כך והוא עדיין מתלבש בבגדים המסורתיים לתואר זה).
חשיבותה של רבנות מהווה סלע מחלוקת בישראל - רבים תופסים את תפקידה של רבנות ראשית כזאת במדינת ישראל כתפקיד מיותר ואף מזיק (שילוב הדת בחוקי המדינה), חסר טעם, גוזל משאבים ועושה עוול לאזרחים רבים. ואילו רבים אחרים חושבים שללא רבנות ראשית שכזאת, לא היה טעם לכנות את מדינת ישראל "מדינת היהודים", שכן עבור רבים יהדות היא דת ולא לאום.
המתנגדים לכל מוסד של רבנות, מסתמכים על העובדה שלא כל אזרחי המדינה יהודים וגם בקרב היהודים קיימים רבים שאינם מעוניינים להסתייע בשירותי רבנות. כמו כן הם טוענים כי מדובר בבזבוז אדיר של כספי ציבור, שהיה יכול להיות מתועל לרווחת כל האזרחים ולא רק לחלק הדתי שבו. טענה זו מקבלת חיזוק מכך שישנן, כאמור, סדרת מערכות כפולה - האשכנזים והספרדים. עובדה זו תורמת, לדעתם, לאותה רבנות להיות גוף מנופח, בזבזני ולא יעיל.
כמו כן, מוסיפים המתנגדים, קיומה של רבנות ראשית לישראל, כפי המשתמע משמה, יוצרת עירבוב בין הדת והמדינה. מצב כזה של עירבוב דת ומדינה עשוי להשפיע על חוקיה האזרחיים של המדינה, בשל האופי הדתי שהוא משווה לכל חוק ופגיעה בחירותם של האזרחים הלא-דתיים.
בניגוד לכך, התומכים במוסד של רבנות ראשית טוענים כי עצם קיומה של רבנות ראשית משקף את הרעיון של מדינת היהודים בארץ ישראל. העובדה שכל הסמכויות הקשורות בדת היהודית יקבעו על-ידי גוף אחד וימנעו סתירות בין הזרמים השונים, מממשת רעיון זה.
כמו כן, גורסים התומכים כי זוהי זכותם הדמוקרטית לקבל ייצוג שוויוני של העדות השונות הקיימות במדינה. לשוויון זה אמנם יש מחיר, אך גם לתחזוקתן של מערכות הבלמים ווסתים המאפיינות מדינה דמוקרטית יש מחיר וטרם נשמע הקול הקורא להורדתן...
אין תשובה חד-משמעית כאמור לנחיצותה של רבנות בישראל. ברור כי מוסד רבנות ראשית לישראל נמצא בהחלט בין הנושאים הבוערים בקרע בין הדתיים לחילונים במדינה וייוותר, כפי הנראה, בלב ליבו של הקרע.
נותר לנו רק להסכים כי בלי רבנות ראשית בישראל חיינו היו נראים אחרת - אולי לטובה ואולי לרעה, אך ללא ספק אחרת.
נכתב ע"י seoisrael עבור עזריאלנט לישראל - משרד עורכי דין המתמחה בנושא בית הדין הרבני, גירושין,ועוד.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
