כשאני אומרת: "האמת, דווקא בא לי קרואסון", אני מציגה את הצד הרגיש, המיוחד, המסקרן, המפתיע, הספונטני שבי. יכולתי להגיד שבא לי קרואסון בלי "האמת", אבל אז אני סתם אחת;
כשאני אומרת: "אז בוא, באמת, ספר לי מה קרה שם" (ואפשר גם: "אז בוא, ספר לנו באמת מה קרה שם"), אני מראה שאני יוצאת מגדרי כדי לבטא אמפטיה כלפי בן-שיחי, בעוד שייתכן מאוד שהוא כלל לא מעניין אותי;
כשאני אומרת: "אני אגיד לך את האמת, אני חושבת שאלך לישון מוקדם היום", אני נותנת לבן-שיחי את התחושה שחשפתי בפניו את הרגשות העמוקים, הכמוסים שבתוכי. יכולתי גם להודיע לו שאלך לישון מוקדם מבלי להגיד לו שזו האמת, אבל אז הוא לא ידע להעריך כראוי את המידע היקר מפז שהפקדתי בידיו.
כשמציעים לי ללכת לסרט ולא בא לי, ה"אמת" תשמש כהתנצלות, ואולי זה ייסלח לי מבלי לבקש סליחה: "האמת, כבר קבעתי עם ראש הממשלה".
"האמת שיש לי גם משהו לספר לך", אומר גיא לתומר מ"מסודרים". "האמת, יש לי עוד כמה סידורים שאני צריך לעשות", משיב תומר לגיא.
אמת היא דבר נכון, מדויק ונאמן למציאות. ביומיום האמת הזו משמשת אותנו לכמה מטרות:
1. מילה נרדפת ל:
- אכן;
- האומנם?
- בעצם / למעשה;
- אני מצטער/ת
- אני רוצה שתרד ממני אבל אין לי אומץ להגיד לך את זה, לכן אעשה זאת בעדינות בתקווה שתבין.
2. מילה שסותמת חורים בעברית, ובאותה הזדמנות סותמת גם פיות;
3. רצון, לא תמיד מודע, של האדם להעיד על עצמו כאדם אמתי וייחודי בכנותו;
4. בכתיבה - ניסיון להתקרב לקוראים.
ככל שהמילה אמת והטיותיה מודגשת יותר, כך היא מציגה את הדובר כאדם לא אמתי ולא אמין, ולו רק בשל הניסיון למכור לנו תדמית מבלי לאפשר לנו לשפוט אותו כמו שהוא. אנשים מדברים על האמת ובה בעת עושים הכל כדי להתנכר לה. נראה כי במדינה הזו שבה אנו מתעוררים בכל יום למעשי רמאות הנחשפים בפנינו, המשמעות האמתית של האמת, כמו טעם העגבנייה של פעם, לא תשוב עוד.
__________________________
* הן בכתיב חסר והן בכתיב מלא יש לכתוב "אמתי", מאחר שזוהי הטיה של המילה "אמת" שבה אין יו"ד אחרי המ"ם (אך רבים מוסיפים יו"ד, לעתים גם אני). כך גם ב:
- לעתים (צורת היסוד "עת")
- לבי, לבך, לבכם, לבה וכו' (צורת היסוד "לב")
- אמי (אימא שלי), אמו (אמא שלו), אמה, אמנו (צורת היסוד "אם")
- בתי, בתנו, בתכם וכו' (צורת היסוד "בת")
- אתה (with her), אתך, אתנו (צורת היסוד "את")
- עמו (with him), עמה, עמנו (צורת היסוד "עם")
- הנו, הנם, הנן (צורת היסוד "הן")
- חצו (החץ שלו) חצם, חצנו (צורת היסוד "חץ")
- לצדם, לצדנו, מצדי, בצדו וכו' (צורת היסוד "צד")
- מסים (צורת היסוד "מס")
- נסים (צורת היסוד "נס")
- עזים (צורת היסוד "עז")
- צלו (הצל שלו) (צורת היסוד "צל")
- (סר) חנו (צורת היסוד "חן")
- (ערב) לחכו (צורת היסוד "חך") עוד דברים מעצבנים בשפה העברית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
