עקידת יצחק 

עקידת יצחק

סיפור עקדת יצחק המוזכר בספר בראשית , נחשב במסורת היהודית למופת של מסירות נפש ושל אמונה באלוהים.

לאחר שאבימלך כורת ברית עם אברהם, אלוקים ציווה את אברהם להקריב את יצחק.

שלוש סיבות אפשריות בגללן דרש אלוהים ביצוע מעשה שכזה:

-לבחון את האמונה של אברהם באלוהיו, ולהראות את גדלותו של אברהם לעומת שאר בני האדם.
-להבהיר את מקום קדושתו של הר המוריה, הוא הר הבית בימינו. על-פי המסורת העקידה התבצעה על אבן השתייה שבהר המוריה.
-לדחות כל סוג של קורבן אדם אצל עם ישראל, משום שמנהג זה היה רווח אצל עמים אחרים, כמו פולחני מולך ובעל.

עקדת יצחק הוא סיפור הניסיון שהועמד בו אברהם, אשר נדרש על ידי האל להקריב לו לקורבן את יצחק, "בנו יחידו אשר אהב", בנו האהוב והמועדף, שבא לעולם באופן ניסי לאחר ששרה אימו הייתה עקרה במשך שנים רבות.
המקרא מתאר דו-שיח קצר בין האב לבנו שנושא עליו את עצי העולה, שתמה על כך שאין שה לקורבן, ואת תשובתו של אברהם שמסתיר זאת ממנו: "אלהים יראה-לו השה לעלה, בני". לאחר שהבן מבין שהוא למעשה השה, נראה שאיננו מתנגד למעשה ואברהם עוקד אותו על גבי מזבח ומתכונן להקרבתו.
אברהם עמד בנסיון. עיקר הניסיון היה, שלא הרהר אברהם אחר מידותיו של הקב"ה, שאף שהבטיח לו "כי ביצחק יקרא לך זרע", מכל-מקום אברהם לא שאל שאלות ולא הרהר כלל אחר דברי ה', אלא לקח את בנו-יחידו לעקדה.הוא עקד את בנו על המזבח, והניף את המאכלת על מנת להקריבו, אך ברגע זה קרא לו מלאך ה' מן השמים ועצר בעדו. במעשה זה הוכיח אברהם את מסירותו המוחלטת לה'.

אף שאלוקים מבטיח לו "כי ביצחק יקרא לו זרע" ובציווי זה סותר את הבטחתו, אברהם כמעט שמציית לאל ובטרם ימית את יצחק, הגיע מלאך ומנע ממנו את המעשה ובמקומו הראה לו איל שנאחז בסבך בקרניו להעלותו במקום בנו.

בעקבות עקדת יצחק נאסר על יצחק לצאת מארץ כנען, אף בזמן הרעב, מכיוון שהוגדר כ"עולה תמימה".

על פי הרב קוק, בניסיון העקדה התגלה הכרח רוחני והיסטורי להוציא מן הכוח אל הפועל את האיחוד בין אמונת הייחוד המופשטת, הנאצלת והמוסרית, ובין מסירות הנפש וההתמסרות הטוטלית, כדי לבנות בסיס לדורות ליראת ה' טהורה ומוסרית, ויחד עם זה בעלת עצמה דתית, מתלהבת ומתמסרת.

ספר הזוהר מסביר כי עקדת יצחק עוסקת למעשה בחיבור של שני כוחות מנוגדים - חסד וגבורה - כוח החסד וכוח הדין - (אברהם ויצחק) שהוא תנאי לבניית תשתית לקו האמצע - תפארת (יעקב) ולהגעה למצב של שלמות ואיזון. אברהם לא היה חייב לבטל את קו שמאל ולהרסו כליל, (קו שמאל הינו חיוני) ולכן נאמר בהמשך הסיפור "אל תשלח ידך אל הנער..." .
סיפור עקדת השמאל (יצחק) על-ידי הימין (אברהם) בא ללמדנו על התהליך שבאמצעותו יכול אדם להשיג שלמות ואיזון, אם בסופו של דבר יגיע לקו האמצע שלו (יעקב) - תפארת - אל האור. כל תהליך בחיינו יזכה להצלחה כשקו ימין, ההשפעה והנתינה ילמד לאזן ולשלוט בקו שמאל אשר מייצג את הרצון האנוכי שלנו.

זהו אפוא 'סודו' ומשמעותו האמתית של סיפור עקדת יצחק.


עקידת יצחק / מילים ולחן: נעמי שמר

קח
את בנך
את יחידך
אשר אהבת
קח
את יצחק
והעלהו לעולה
על אחד ההרים
במקום
אשר אומר אליך
והעלהו לעולה
על אחד ההרים
בארץ מוריה

ומכל ההרים
שבארץ הזאת
תעלה צעקה גדולה:
הנה האש
והנה העצים
והינהו השה לעולה
ריבונו של עולם
המלא רחמים
אל הנער ידך אל תשלח
אל הנער ידך אל תישלח -

גם אם שבע נחיה ונזקין
לא נשכח כי הונף הסכין
לא נשכח
את בנך
את יחידך
אשר אהבנו
לא נשכח
את
יצחק
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי