אומרים שיש להסתכל על אחים לאותם הורים, כמו אל אצבעות כפות הידיים.למרות שהם נמצאות על אותה כף- הם שונים לגמרי.
לעולם אין שני ילדים מאותה משפחה גדלים במציאות שווה. כל ילד שמצטרף למשפחה כשזו מצויה בשלב שונה ברצף ההתפתחות. בעצם, כל אחד מהילדים שבאותה משפחה נולד למשפחה אחרת ולהורים אחרים. מחקרים מתארים את הקשר העז בין תכונות אופי לבין סדר הלידה.
ללא קשר למין, מעמד או מוצא, המשותף לאנשים שנולדו באותו סדר במשפחה גדול לעיתים יותר מהמשותף בין אחים מאותה משפחה. כלומר - יש סיכוי רב שנמצא אצל הילד השני שלי והילד השני של השכנה נקודות דמיון רבות יותר בתכונות ובתפיסות התנהגויות מאשר בילד הראשון והשני אצלי בבית.
יחסים בין אחים יכולים להיות קרובים, נהדרים וחמים, ובה בעת להיות מלאי עוינות, תחרות וקנאה. כך או אחרת, אלה היחסים הארוכים ביותר שיחווה הילד במהלך חייו.
קשר בין אחים הוא ההתנסות הראשונה במערכת יחסים ובשותפות עם בני אותו דור וככזאת היא יוצרת קשת רחבה של יחסים ורגשות, בהם אהבה ושנאה, דאגה והתעללות, נאמנות ובגידה, תחרות ומאבקי כוח.
יחסי אחים מהעיר טובים יותר מיחסי אחים שגדלו בלינה משפחתית או משותפת בקיבוץ- כך קבעה במחקרה איילת אבירם .
עם כל אחד מהילדים, יש להורים קשר ייחודי ושונה- המושפע מאשיות ההורה והילד ביחד. לכן אין מה לחפש נקודות דמיון ולהשוות בין הילדים שבאותה המשפחה.
מערכת יחסים בין אחים היא כאמור,מערכת היחסים הארוכה ביותר שיש לאדם בחייו. הקשר מתחיל בילדות, לפני הזוגיות, נמשך אחרי מות ההורים, עזיבת הילדים ולעיתים גם אחרי מות בן הזוג.
מיוחדות הקשר אצל אחים נובעת מאורך הקשר, שוויון הזכויות שבו ומהעבר המשותף. זהו קשר שעשוי להיות מקור סיפוק, תמיכה רגשית והנאה. זו מערכת יחסים הממלאת תפקידי עידוד, תמיכה וטיפול. אחים עשויים להיות בעלי ברית נאמנים וחברים טובים עד סוף ימיהם.
חשוב שהורים יתייחסו לאחים באותה משפחה, כאל אנשים בעלי יכולת, רצונות וצרכים שונים התואמים את גילם ואישיותם. השוואה, דרוג וייחוס תכונות מסוימות לילדים גורמת לתחרות, קנאה ועגמת נפש לכל הצדדים - ילדים והורים כאחד ומונעת התפתחות יחסי אחים תקינים ובונים בין הילדים במשפחה. המודעות של ההורים לחלקם במריבות, ואי התערבותם ביחסים בין הילדים -עוזרת מאוד בשיפור היחסים בין האחים.קשר טוב בין אחים הוא אחד המתנות החשובות שאנו ההורים יכולים להעניק לילדים.
מעשה בשני אחים:
היה היו שני אחים שאהבו איש את רעהו וקיבלו בירושה מאביהם חלקת אדמה. האח האחד היה נשוי ומטופל בילדים ואילו האח השני רווק.
כך חיו ועיבדו איש את חלקת שדהו משך השנה. והנה הגיעה שעת הקציר והם קוצרים את השיבולים במשך היום ובלילה ישנים בשדה מעמל היום כמנהג הימים ההם.
ובלילה באות המחשבות לאח הרווק. - אחי נשוי ויש לו ילדים, הוצאותיו מרובות משלי. ודאי הוא צריך אלומות שיבולים יותר ממני, אקום ואעביר אליו בשקט בלי שירגיש אלומות שיבולים וכך יוכל להתפרנס בכבוד.
קם בלילה האח הרווק והעביר עשר אלומות שיבולים אל ערמת האלומות של אחיו וחזר לישון.
עוד באותו לילה נדדה שנתו של האח הנשוי - אחי עדיין רווק, לא זכה כמוני להקים משפחה. ודאי צורך לו בכסף רב, מי יודע אם יספיקו לו האלומות לדאוג לצרכי חתונה ובית. מי אם לא אני אחיו, היכול לעזור לו. קם האח הנשוי והעביר בשקט בשקט עשר אלומות שיבולים לערמת האלומות של אחיו הרווק.
למחרת בבוקר התפלא כל אחד מן האחים לראות שלא חסרה בערמת האלומות שלו אף אלומת שיבולים.
כך נהגו האחים למחרת ואילו בלילה השלישי נפגשו שני האחים בחצי הלילה באמצע הדרך, עם אלומות השיבולים שרצו להעביר איש אל אחיו.
ומספרים כי במקום בו נפגשו שני האחים קמה העיר ירושלים.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



