גנרלים אלמונים- במדים. 

מנהג קבוע בארצנו, שאותם מפקדים צבאיים, אשר יש להם מה לומר בתחום שבו הם עוסקים, אומרים זאת,ככה אני מניח, למפקדיהם ולא מסתפקים בכך. הם אומרים זאת גם לציבור הרחב. לא בשמם או בתוארם, אלא בהגדרה רחבה של מפקדים בכירים, וגם זאת באמצעות שליחי מצווה- עיתונאים ופרשנים צבאיים.זאת תופעה שיש לבער אותה.מכיוון שיש בה יותר משמץ של הכנסת יד גסה לבית הבליעה המדיני.

עזה נמצאת בחדשות,באופן מתמיד, בין היתר משום שמדי פעם נופלים בה קסמים, וגלעד שליט טרם שוחר.במבט ביום א' ה- 17.11.2008 אמר הפרשן הצבאי של ערוץ 1, יואב לימור, כי מפקדים בכירים בצה"ל אמרו לו כי הם בשום אופן לא היו רוצים להיות חלק מן המשחק הפוליטי לפני הבחירות. כלומר פעילות צבאית מיוחדת בעזה. למחרת היום הופיעה כותרת ראשית על חמישה טורים בעיתון "הארץ":

" בכירים במטכ"ל נגד התלהמות שרים הקוראים לכיבוש הרצועה". כלומר יש כאן תזמור לא מקרי של המטכ"ל בתחפושת זאת או אחרת, אשר משמיע את התרועה- האזהרה מעל לראשי הנהגת המדינה, כמי שקוראים לציבור "עצרו את חמומי המוח". במילים פשוטות, הם נגד איזה מבצע צבאי סמוך לבחירות שמטרתו להעלות את קרנם של פוליטיקאים כמו שר הביטחון אהוד ברק או ציפי לבני שרת החוץ שעומדים בראשות מפלגת העבודה וקדימה. כול זאת כאשר שר הביטחון חוזר ומזכיר השכם והערב כי הרגיעה הקיימת היא חיובית.זה בניגוד לסגנו הדברן.אלוף(מיל) מתן ולינאי. זה לא פופולארי ופופוליסטי , אך אהוד ברק,בניגוד למנהיגים אחרים הוא מנהיג אחראי. יש בו חסרונות למכביר, אך אחריות אישית אינו אחד מהם.

שערו בנפשכם, אם מלחמת לבנון הייתה מסתיימת אחרת, וכילה להסתיים אחרת אילולא התנינו זאת בשחרורו החטופים רגב וגולדוואסר( שלגבי שניהם הייתה סבירות גבוהה שאינם בחיים) ולא הספקנו אותה כעבור שבוע כאשר חיל האוויר חיסל כמעט לגמרי את מערך הטילים ארוכי הטווח של החיזבאללה. המפקדים מן הסתם היו לוקחים לעצמם את רוב הקרדיט, הממשלה והעומד בראשה נתח גדול, ואין זה משנה אם פתיחת המלחמה הייתה שגויה. גם הציבור היה מהנהן בסיפוק. עם הצלחה לא מתווכחים.

אם מקובל עלינו שלצבא יש מדינה ולא להיפך, הרי המדינה היא שקובעת מתי פועל הצבא. והמדינה היא הממשלה, והממשלה מורכבת ממפלגות. אז מה כאן ההתבטאות הצבועה בכול הנוגע לצביעות. מדוע בימים רגילים מותר להיכנס לעזה בכוח קטן וסמוך לבחירות אסור להיכנס אליה בכוח גדול יותר. מה החשש של המפקדים הבכירים. החשש האמיתי שלהם הוא שזה לא יצליח, שכן אם זה יצליח הקרדיט הראשוני יינתן להם. אם זה ייכשל, לפחות יהיו להם שותפים- הממשלה. ממשלה,כול ממשלה, חייבת לשלוט כול הזמן ובכול הנסיבות.גם לפני בחירות. ככה מקובל בכול העולם וככה גם אצלנו בגיבוי בג"ץ. אלא ם כן החלטתה טעונה אישור הכנסת. אם לאופוזיציה מותר להשתמש בכישלונות הממשלה, לקראת בחירות כדי לצאת נשכרת במערכת הבחירות, לממשלה מותר להשתמש בהצלחות, אם יש לה, באותה מערכת בחירות.

צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי