הילד ההיפראקטיבי 

היפראקטיביות

הפרעות קשב וריכוז, כמו גם "מופרעות" היא מגיפה מודרנית. האם הדבר נובע ממודעות יותר מאשר בדורות הקודמים? האם זו אפנה? האם מפני שאנו חיים בתקופה תוססת, אינטנסיבית מהירה וקצבית - ויש לכך השפעה על ילדינו?

ילד ממוצע בחיים המודרניים מבלה מעט זמן עם הוריו, העסוקים בקריירה, מירוץ מטורף אחרי סמלי סטטוס כסף ויוקרה. מטפלת ומעון- במקום הורים, "זמן איכות", ובעיקר, הרבה טלויזיה ומחשב.

לילד בן זמננו, לרוב, אין הזדמנויות לפרוק מרץ, לרוץ, לקפוץ ולשחק בחוץ, כפי שהיה לנו בילדותינו, במשחקי רחוב ובתנועת הנוער.

בנוסף, המזון המהיר, רווי צבעי מאכל, חומרים משמרים, והרבה סוכר, אוכל מוכן למיקרוגל, כל אלה ידועים כגורמים מזיקים, כאשר כבר קיימת נטייה להפרעות קשב וריכוז

לפי נתונים סטטיסטיים, כל ילד עשירי בישראל סובל מהיפראקטיביות, קשיי ריכוז, סף תיסכול נמוך ולעתים גם מתוקפנות ומאלימות. תופעות אלו כלולות בתסמונות מוכרות ונפוצות בעולם - הפרעה מולדת לשיטתה של הרפואה הקונבנציולית.

הניסיון הקליני מוכיח, שבאמצעות מסגרות פסיכולוגיות ורפואיות קונבנציונליות לא נמצא עד כה פתרון מלא ואף לא משביע רצון לתופעה זו, למרות שעוסקים בנושא באינטנסיביות רבה טובי המוחות בתחומי הרפואה, החינוך, הפסיכולוגיה והפרמקולוגיה.

היפראקטיביות פירושה פעילות יתר שמלווה את הילד בכל מהלכיו. פירושה : חוסר ריכוז, חוסר התמדה וקשב, קושי בארגון משימות, קושי לעקוב אחר הוראות, הפרעה זו מתגלה לפני גיל שבע ונמשכת לאורך גיל ההתבגרות. במסגרת בית הספר הילד ההיפראקטיבי יסבול מבעיות למידה כמו : קושי בקריאה, בעיות בהבנת הנקרא, קושי בריכוז, ליקוי בזיכרון, קורדינציה גסה ועדינה לקויה.

היפראקטיבי מוגדר ילד אשר קשה לו לשבת בשקט, להתרכז, להקשיב, להכין שיעורים ולשלוט בדחפים - הוא מוגדר כ"סובל מהפרעות קשב וריכוז".זהו הילד שפועל מתוך דחף פתאומי, הילד שעושה לפני שהוא חושב. צורח בקול רם כשכולם מסביב שקטים . ילד שהתנהגותו בולטת לעין גם לעיני צופה בלתי מקצועי, ילד שמתנועע רוב הזמן, עובר מפעילות אחת לשנייה במהירות רבה, נוגע בכל דבר, אומר מה שהוא חושב, מגיב לכל מה שקורה עד שכמעט אנו מקבלים סחרחורת.

טיפול אמיתי הוא: טיפול התנהגותי, מתן תשומת לב, שינוי בתפריט, מגע אוהב וטיפול הוליסטי.

ילדים שאובחנו ככאלה יכולים לפתח בנוסף דימוי עצמי נמוך, הפרעות התנהגות, חרדה, דכאון ורגשי אשמה.

השאלות הנשאלות הן:
*האם ניתן להדביק בצורה אוטומטית תוית הפרעת קשב וריכוז על כל התנהגות חריגה של ילדים?
*האם יתכן שמדובר בילדים חכמים ומבריקים המפריעים מפני שמשעמם להם?

האם אבחנה רפואית המאומתת על רקע ביולוגי ,מחייבת נטילת ריטלין?אחת הדעות המקובלות המשתייכות לתופעת ההיפראקטיביות היא פגם המכונה "נזק מוחי מזערי" . רק אצל פחות מ - 10% מבין הילדים המופנים בגלל היפראקטיביות אכן נמצאה בעיה נוירולוגית ברורה.

הריטלין הוא סם כימי, המסמם את הילד, גורם לו לשקט, התנהגות נורמלית של ישיבה, ריכוז וכד', אך לא באמת מטפלת בגורמים, אשר כפי שציינתי יכולים להיות קשורים בהורים. סימני הגמילה מריטלין דומים לסימני גמילה מסמים, ובארה"ב, ילדים ונערים שבצעו פשעים חמורים היו בגמילה מריטלין.

הטיפול האמיתי כאמור דורש התייחסות למשפחה, טיפול רב מערכתי כולל תזונתי , בעיקר הוצאת צבעי מאכל, חומרים משמרים, שוקולד, קקאו וקולה, שכולם חומרים ממריצים, סוכרים המשפיעים על ילדים לרעה הרבה יותר מאשר על מבוגרים, וגורמים להם לעצבנות, חרדה ודריכות.

מומלץ גם לערוך בדיקת אלרגיות - היום מכירים בכך שמזונות מסויימים כמו חיטה, בוטנים, שוקולד ואחרים עלולים להחמיר נטייה להפרעות קשב וריכוז.

יש גם לבדוק מחסור בויטמינים, בעיקר ממשפחת הB. חוסר ברזל למשל עלול לגרום לפיזור נפש ולעייפות.

כמו כן מומלץ להוסיף חומצות שומן המצויות בשמן דגים.

פרחי הבאך המומלצים:

cherry plum-לאיבוד שליטה והתפרצויות.
gentian-לחוסר אמון בעצמו
holly -לרגשות שליליים כלפי עצמו וכלפי אחרים
Larch-לתחושת חוסר הבטחון והאמון בעצמו.
Chestnut bud -לקושי הלמידה עצמו.

-מומלץ בחלק מהתמציות לעזור גם להורים עצמם,כדי שיוכלו להתגייס לעזרת הילד.
-ניתן לשלב בטיפול את מלחי שוסלר.

ולפנינו שיר הממחיש את תחושת הילד ,כשנכנס בו ה"ילד הרע":

הילד הרע/ לאה גולדברג

הייתי אתמול בבית הדודה,
אמרתי "שלום" ואמרתי "תודה",
אמרתי "סליחה" ו "בבקשה"
שאלתי תמיד: "זה מותר? את מרשה?"
ואינני יודע, כיצד זה קרה-
לפתע נכנס בי הילד הרע
ואמרתי "את טיפשה!"

ואמא הסמיקה מאוד ואמרה:
"גד, תתבייש! זה איום ונורא!"
ואבא אמר: "באמת זה לא צחוק!
תלמיד כיתה אלף נוהג כתינוק!"
איך אסביר להם שזה לא אני?
זה הילד הרע, שנכנס לי בפנים-
תמיד הוא נכנס בי בלי שום אזהרה,
הילד הרע.

שיחקתי אתמול בחצר עם יוכבד,
נתתי לה אוטו שלי ורכבת,
נתתי לה לזכות בגולה
הכי אדומה והכי גדולה.
ואינני יודע, איך זה קרה-
לפתע נכנס בי הילד הרע,
דחפתי אותה והיא נפלה.
ואמא שלה כעסה ואמרה:
"פרא- אדם! איום ונורא!"
וסבתא שלה יצאה ואמרה:
"אל תבכי. את יודעת, שגד ילד רע!"
אז אמרתי לה: "חמורה!"
באמת, זה איום: הם אינם מבינים-
זה הילד הרע שנכנס לי בפנים,
תמיד הוא נכנס בלי כל אזהרה,
הילד הרע!

"לך מפה!" אני מבקש אותו,
כי אני רוצה לגרש אותו.
אבל הוא נטפל ונטפל!
כבר ניסיתי הכל, אבל אין לי ברירה.
מה לעשות בו, בילד הרע?
או אולי- כשקצת אגדל-
יעזוב אותי וחסל?
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי