עץ הזית 

עץ הזית

הזית מסמל יציבות וכן מסמל הוא שלווה.וכן מסמל נצחיות בקשר בין האדם לאדמה.עץ הזית שייך למשפחת הזתניים, אינו נשיר ואינו עומד בשלכת. לעץ שורשים ארוכים ועבים, השורשים חודרים עמוק לאדמה וגם בין הסלעים .לכן, עצי הזית סתגלנים וגדלים כמעט בכל אזורי הגידול.

פריחת עץ הזית בשלהי האביב (חודשים אפריל מאי). פרחי הזית יוצאים סמוך לעלה ומסודרים בקבוצות, לפרחים עלי כותרת בצבע לבן צהוב. ההאבקה מבוצעת על ידי הרוח ועל ידי חרקים.


הפרי הוא קטן ועסיסי ציפתו רכה ובתוכה גלעין קשה על הציפה קליפה עבה וחלקה בשם "זג" הציפה מכילה אחוז גבוה של שמן.גודל הפרי וצורתו משתנה בהדרגה ובהתאם להבשלת הפרי, מצבע ירוק לסגלגל ולאחר מכן לשחור. טעמו של פרי הזית הוא מר מאד.

מסיק הזית מתרחש בדר"כ בחודשים אוקטובר עד דצמבר. קיימות מספר שיטות עיקריות לביצוע המסיק:

חליבה - זו שיטה איטית אולם עדינה ואינה פוגעת בעץ, בשיטה זו "חולבים" את הענפים בזהירות אל הקצה.

חיבוט-נקיפה - מכים בענפי העץ בעזרת הידיים או מקלות והזיתים נושרים מהעץ, תהליך זה הוא מהיר יותר אולם הוא עלול לפגוע בעץ ובשל כך העץ יניב פחות פרי בשנה הבאה. זו השיטה הרווחת בדר"כ.

הרעדה - מרעידים את כול העץ, תהליך יעיל ומהיר מאוד אולם גם תהליך זה עלול לפגוע בעץ, ממעטים להשתמש בשיטה זו בגלל הפגיעה בעץ.

הזית הוא העץ הראשון המופיע בשמו בספר התנ"ך.מאז ימי קדם עד ימנו- כרמי זיתים, בני זנים ותיקים למיובאים, פזורים בכל הארץ.

עץ הזית הוא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ובימי קדם נקראה הארץ "ארץ זית שמן".

לראשונה נזכר במקורותינו:"ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ"

למה נמשלו ישראל לזית? שאלו והשיבו:

"מה זית, אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתיתה, אף ישראל, אין חוזרים למוטב אלא ע"י יסורים"

"מה זית, אין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל, אין להם בטלה עולמית, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא."

ישראל נמשלו לזית, מה זית זה מוציא את שמנו רק לאחר שכותשים וסוחטים אותו, כך גם ישראל מגלים את מעלותיהם לאחר שמביאים עליהם יסורים.

כן נמשלו ישראל לשמן,כמו שהשמן אינו מתערבב בשום משקה אחר כי אם צף ועולה תמיד למעלה, כך גם ישראל עומדים תמיד למעלה מאומות אחרות ואינם מתערבבים בהם .

הזית גדל בארץ ישראל כעץ בר בגליל ובכרמל. גידול זיתים נמצא בתרבות מצפון אפריקה ובדרום אירופה עד למזרח התיכון, ומחקרים מוכיחים כי הוא תורבת לראשונה בארץ ישראל ובלבנון. העץ ירוק עד ומאריך ימים ונושא פרי במשך עשרות שנים.

הפרי נכבש, ירוק או שחור, ומזמנים קדומים מפיקים ממנו שמן מצויים במתקני הפקה (בית בד על מתקניו)

חומר העצה, משמש לייצור רהיטים וחפצי נוי.

לפנינו שיר המתאר מאבק חסר פשרות בין עץ הזית לבין הקיץ.

הקיץ בשיר מופיע ככוח נקמני המבקש להנציח מלכות של שממה והרס. הקיץ רוצה להשתלט על האדמה ולהביא לאובדנה.


עז הזית / מאת נתן אלטרמן


שבעים שנה
הקיץ מלך.
באור נקמות סממו בקריו.
אחד עץ הזית,
אחי הנדח,
לא נסוג מנגהם בקרב.

מה קדושה שבועתו! ענפיו השחורים
לא עמסו כוכבים וירח.
רק עניו, אדמתי, כמו שיר-השירים,
את לבות אבניך פולח.

ואולי מעיני אלהיו רבונו
רק דמעה לו נתנת, כבדה וחמה,
ברבצו ערירי, כרואה-חשבונות,
על ספרך הנושף חמה.

כאשר תשאלי את הריך למות
וגעו עדרים אל מטר ומספוא,
הוא נצב בחומה, חתנך הגלמוד,
וידעת כי נפשך בכפו.

ועם ערב, שותת משקיעה ארכה,
יגשש על פניך- איך?...
בגזעו הנפתל, בלהבת עורקיו,
משמר וכבוש בכיך.

ומנגד חורג השרב האדם
ונרתע
ואימה תאחזהו- -
כי ההר לא ימוט ולבו לא ידם,
כל עוד נבט אחד מרטש את חזהו.

השיר הוא משל רעיוני:
עץ הזית מוצג כסמל לאומי-היסטורי. עץ הזית הוא אחד משבעת המינים ובשיר הוא נתפס כסמל לא"י ולעם ישראל.
המשורר בעצם אינו מתאר ארץ "טובה" אלא את הארץ כפי שהייתה בתחילת המפעל הציוני - ארץ מדברית למחצה, סלעית, קשיחה. השריד היחיד שנותר בה מן ההבטחה המקראית . הוא עץ הזית - הוא היחיד שלא נסוג מכוחות המדבר והשממה.
עץ הזית מסמל את מפעל ההתיישבות בארץ - מדובר בשנים של קושי ומצוקה אבל האהבה הגדולה לארץ ישראל והמסירות לאידיאולוגיה הציונית נתנו לחלוצים את הכוח. את האהבה והמסירות לאידיאולוגיה אפשר לראות בשיר במשפט: "מה קדושה שבועתי!".
הנבט האחד, שמרטש את ההר, מסמל את היישוב המתחדש בארץ. מדובר במלחמת קיום שצלחה.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי