הפרעות התנהגות נפוצות והטיפול בהן 

ברוב מקרי הפרעות התנהגות הקיימים הכלב סובל משילוב תסמינים (לדוגמא דומיננטיות בשילוב היפר-אקטיביות) ולכן יש לאבחן תחילה מאיזה תסמינים סובל הכלב ולטפל בכל תסמין ותסמין. בזמן האבחון אנו בוחנים את יחס הכלב לסביבתו (הבית, הבעלים, חיות אחרות וכו').
כמו כל בעיה רפואית ישנם סימנים עליהם הווטרינר ההתנהגותי מבסס את הדיאגנוזה שלו.
טיפול התנהגותי בכלב משולב לפעמים בטיפול תרופתי בהתאם למקרה.

להלן מספר דוגמאות נפוצות להפרעות התנהגות:
היפר-אקטיביות / היפר רגישות
היפר אקטיביות בכלבים מתבטאת בדרך כלל בתנועה מוגזמת ללא שליטה, ומאופיינת בחוסר ריכוז,חוסר שקט וערנות יתר.
הכלב אינו נשאר במקומו אלא רץ וקופץ כל הזמן, דבר המתיש מאוד את הבעלים.
ישנה חוסר יכולת להפסיק את פעילותו המיידית - הכלב יכול לשחק כל היום או לאכול בלי הפסקה.
קיים חוסר שליטה בנשיכות בזמן משחק (לכן הנשיכות כואבות למרות שאיננו תוקף) והרס אדיר של מקום המגורים, בעיקר כאשר אין אף אחד בבית.
סף התגובה נמוך.. הכלב מגיב לכל רעש וכל תנועה ולכן ישנו קושי לקלוט הרגלי חינוך.
התנהגות סטריאוטיפית כמו רדיפה אחרי זנב, ליקוק רצפה, התנהגות מינית מוגברת, חוסר שינה (היפוסומניה),תוקפנות (לעיתים נדירות - בדר"כ בכלבים דומיננטים) נפוצה גם כן.
הטיפול בהפרעת היפר אקטיביות הוא התנהגותי וברוב המקרים אף תרופתי.

פחד מכלאות
מופיע בעיקר בכלבים שגדלו בסביבה בה הגירוי נמוך.
כתוצאה מכך, הכלב לא מצליח לקלוט ולעבד אינפורמציה מורכבת יותר ממה שהיה רגיל אליה בגיל צעיר.
התסמינים כוללים פחד מרחוב סואן/ מכוניות / רעשים וכד'.
הכלב קופא במקום, נמנע ממפגש,בורח או מגיב בתוקפנות. לפעמים ישנם סימנים פיזיים כמו שלשול, שתן (הנובע מרגישות יתר) או ריקון הבלוטות האנאליות.
אם המצב מחריף תסמינים אלו יכולים להפוך לפוביה מורכבת או חרדה.

פוביה חברתית
פוביה חברתית קשורה בדרך כלל לחוסר חשיפה לגירויים מגיל צעיר או לחוויה טראומטית.
סימנים עיקריים: הימנעות ממפגש ותוקפנות ו/או נביחות כלפי הגירוי המתקרב / מנסה ליצור עימו קשר (מגע פיזי או קשר עין).
התוקפנות תתבטא כלפי כלבים אחרים (יכול להיות חבורה של כלבים, כלב אחד ספציפי, או סוג כלב ספציפי) או כלפי אנשים.

פוביה פוסט-טראומתית
מדובר למעשה בפחד חזק ובלתי נשלט שמשתרש בכלב לאחר המגע הראשון בחויה הנחוות אצל הכלב כטראומתית.
לדוגמא: כלב שהחליק במדרגות בכניסה לבניין לא יסכים לעלות בהן יותר.
ברוב המקרים הדבר מוביל גם להכללה והרחבה של הפחד הזה; זאת אומרת שאם בזמן ההחלקה, שנחוותה כטראומה, היו ילדים בסביבה הכלב עלול לשייך את הילדים באופן אוטומטי לטראומה עצמה, אפילו אם הילדים לא לקוחו בה חלק פעיל.
הדבר יגרום לכלב לפחד מילדים באותה דרגה שהוא מפחד מהמדרגות.
בהרבה מקרים הכלב מתחיל להגיב בתוקפנות כלפי אנשים ודברים מהם מפחד.

חרדה
חרדה הינו מצב של חשש ולחץ קבועים ללא מקור נראה לעין.
הדבר מתבטא בהתנהגות תוקפנית הגנתית, מצוקה, ערנות מוגברת ולפעמים ליקוק יתר,שתיית יתר או אכילת יתר.
ישנן סיבות רבות לתופעה, כמו התפתחות של בעיה התנהגותית אחרת, חוסר תקשורת בין הכלב לבעליו, תנאי מחיה גרועים, שינוי בעלים ו/או מקום מגורים, אילוף אלים מדי,מקום לא יציב בהיררכיה המשפחתית / להקתית, סיבות רפואיות או תורשתית.

חרדת נטישה
חרדת נטישה הינה מצב של חרדה המלווה בהיקשרות יתר של הכלב לבעליו וקורה כאשר בעל החיים נמצא במצב בו הוא מופרד מבעליו. הדבר מתבטא בסימני מצוקה כמו יללות, נביחות, מתן שתן, הרס הבית, ליקוק יתר ופאניקה.
ישנם מקרים רבים בהם כלבים נובחים, הורסים ומשתינים אך לא סובלים מחרדת נטישה אלא מהיפר-אקטיביות או דומיננטיות - רק אבחון ע"י מומחה וטיפול מתאים יכול לפתור את הבעיה.

דומיננטיות כלפי בני משפחה
כלב המתקשה להסתגל לסדר המעמדות שנקבע ע"י התא המשפחתי לו הוא משתייך.
התסמינים כוללים איום על בני המשפחה (חשיפת שיניים, נהמות וכו'),תוקפנות כלפי משפחה (נשיכות), סימון הבית באמצעות שתן או צרכים, סירוב להישאר לבד (נביחות, הרס הבית, סימון) הפרעות אלו מלוות בדרך כלל בחרדה הקשורה לחוסר יציבות במעמד הכלב במשפחה.
ההפרעה דורשת טיפול דחוף כיוון שהיא מסכנת את בני הבית.

דומיננטיות כלפי כלבים במשפחה
כלב שתוקף כלב אחר במשפחה. הסיבות לכך מגוונות והן בד"כ קשורות לתנאי מחייה שהשתנו במשפחה. התסמינים יכולים להראות כחרדה של אחד הכלבים, סימון בבית, גרגורים וחשיפת שיניים ועד מקרי נשיכה אלימים.

דיסטימייה
הופעה פתאומית של מצב רוח קיצוני ותוקפני במהלך מספר שעות עד מספר ימים.
מתבטא כערנות יתר, עצבנות יתר, תוקפנות רכושנית, תוקפנות מיגננטית ותוקפנות שקשורה בשמירה על מרחק מאנשים והתנהגויות סטריאוטיפיות.

דיסוסיאציה
במצב זה הכלב מאבד את הקשר בין סביבתו האמיתית ומחליף אותה במציאות חלופית המושפעת מהזיות.
מצב זה יכול להיות מסוכן ביותר עבור סביבת הכלב כיון שהכלב לא יותר לקרוא סיטואציות חברתיות יומיומיות ולהגיב אליהן בהגיון. ההזיות יכולות לגרום לתקיפה עצמית,אכילת זבובים דמיוניים מהאוויר, בהייה או תקיפת צלליות (בדומה לסכיזופרניה). התופעה עצמה נפוצה בעיקר בכלבים מסוג רועה גרמני ובולטרייר, אך יכולה להופיע גם בכל סוג אחר. הפרעה זו מחייבת טיפול תרופתי.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי