מה חשוב לדעת בשיקים 

מתי ניתן לבטל שיק בצורה חוקית? ומתי אסור? מה ניתן לעשות כנגד מי שמסר לכם שיק ללא כיסוי? וכיצד ניתן להגביל את ההסבה של שיק לאחר?מבחינת החוק, שיק כמוהו ככסף מזומן.

כאשר אדם מוסר שיק בחתימתו לאדם אחר, הוא למעשה נותן לו התחייבות שהבנק ישלם את הסכום הנקוב בשיק, מחשבונו של המוסר. במילים אחרות הוא מתחייב כי לשיק יהיה כיסוי. התחייבות זו פירושה שביטול שיק או תשלום ביודעין בשיק ללא כיסוי היא עבירה פלילית על החוק. חוק "העונשין" קובע כי המוציא שיק תוך שהוא יודע שהשיק הוא ללא כיסוי דינו - מאסר שנה, או קנס כספי. יתרה מכך, הנותן שיקים ללא כיסוי מסתכן בכך שחשבונו יוגבל. חוק "שיקים ללא כיסוי" קובע כי חשבון יהיה מוגבל, ובעליו יהיה מוגבל אם הבנק לא כיבד במשך שנה, עשרה שיקים או יותר שהוצאו ע"ש החשבון, ובלבד שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון. המשמעות של ההגבלה שלקוח מוגבל לא יוכל במשך תקופה של שנה לפתוח חשבון בנק, ולא יכול להוציא שיקים על החשבון שהוגבל.
במקרה ששיק לא כובד, ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בתביעה לפירעון השיק. כנגד החייב ניתן לנקוט בסנקציות אשר יאלצו אותו לשלם את חובו. כך לדוגמא ניתן לעקל את רכושו ולמוכרו, לבקש את עיכוב יציאתו מהארץ וכן את מאסרו של החייב. כמו כן החוב יישא הפרשי ריבית, הצמדה ושכר טרחת עו"ד באופן שיגדיל משמעותית את שיעור החוב.
המצב היחידי בו ניתן לבטל שיק באופן חוקי, הוא אם יש "כישלון מלא של התמורה", כשהדגש הוא על המילה מלא. כלומר כאשר הסחורה לא סופקה כלל, והמשלם לא קיבל שום תמורה לכספו.
כך לדוגמא אם הזמנתם מקרר ושילמתם בשיק, ובין הקנייה למועד האספקה של המקרר נסגרה החנות וברור לכל שהמקרר לא יסופק, הרי שאין חובה לשלם את תמורת המקרר. במקרים שבהם מועד האספקה מאוחר למועד התשלום, מומלץ מאוד לרשום את תאריך הפירעון של השיק למועד מאוחר יותר מקבלת הסחורה; לעומת זאת אם התקבלה חלק מהסחורה, סחורה פגומה או סחורה שלא הוזמנה, הרי שאין כאן כישלון מלא של תמורה, שהרי ניתנה תמורה כלשהי ולכן לא תהיו רשאים לבטל את השיק וצריך להגיע להסדר עם המוכר או לתבוע.
עיקרון חשוב נוסף שצריך לדעת בשיקים שבמידה ולא הוגבלה עבירותם, הרי שניתן לסחרם לצד ג' כלשהו. כך בהמשך לדוגמא שצוינה לעיל, המוכר שממנו הזמנתם את המקרר ואשר קיבל מכם שיק לפקודתו, יכול להסב את השיק לאחר באמצעות חתימתו ע"ג השיק מאחורה והעברתו לצד ג'. במקרה כזה תהיו חייבים לשלם לצד ג' את הסכום הנקוב בשיק גם אם לא קיבלתם את הסחורה, מהמוכר וגם אם כלל אינכם מכירים את אותו צד ג' ואין לכם כל עסק איתו. משום שכעת צד ג' מחזיק בהתחייבות שלכם לתשלום. צד ג' לא אמור להיפגע מסכסוך ביניכם לבין המוכר במידה והוא אוחז כשורה בשיק, והשיק הוסב אליו כדין. במקרה כזה תצטרכו לשלם לצד ג' ולהגיש תביעה נגד המוכר. כדי להגביל את סחירותו של השיק ולמנוע מהמוכר להסב את השיק ולהעבירו למישהו אחר הקפידו בעת כתיבת השיק, לשרטט על השיק שני קווים מקבילים (קרוס) וביניהם לרשום "למוטב בלבד"; כמו כן יש למחוק את המילה "לפקודת" למעט האות "ל" ולכתוב גם את המילה "בלבד" לאחר שמו של המוטב. כאשר תקפידו לבצע זאת הרי שיהיה לכם עסק אף ורק עם המוכר, שלא יכול להסב לאחר את השיק, ולא תמצאו את עצמכם נאלצים לשלם ו/או להתמודד משפטית עם אנשים שמעולם לא היה לכם מולם כל קשר.


אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי