סיפורו של קין הוא סיפור על הרצח הראשון בהסטוריה האנושית.על הרוע ההרסני שבאלימות,הקיים באדם.זהו הסיפור שמסיים את עידן גן העדן. ההרמוניה מופרת ומובהר כי גן עדן, כבר לא הולך להיות פה.הסיפור, מעלה שאלות קשות לגבי טבע האדם שרק נוצר וכבר מתחיל לחטוא. מלווה בקושי לקחת אחריות. המסר של האל אומר:" אני בראתי העולם וכפי שבראתי בו את האפשרות לחטוא, בראתי בו גם את היכולת לחזור בתשובה."
סיפור קין והבל הוא סיפור על קנאה ורצח בין אח לאחיו. בסיפור זה קם קין על הבל אחיו והורגו, משום קנאתו בכך -שמנחתו של הבל לאלוהים נענתה, שלא כמנחתו.
קין והבל, היו בניהם של אדם וחוה.קין היה איכר - עובד אדמה, והבל - רועה צאן. יום אחד החליט קין להקריב מנחה לפני ה' מתנובת שדהו, וגם הבל הקריב את בעלי החיים המשובחים ביותר שבמרעהו. אלוקים קיבל את מנחתו של הבל ולא את מנחתו של קין.
קין לא יכול לשאת את העובדה , והדבר מילא אותו בכעס ובדכדוך. ה' פנה אליו והסביר לו כי אם ינהג בדרך הנכונה, עוד ינחל הצלחה.אך קין אינו מקשיב לדבריו, קם והורג את אחיו בעת היותם בשדה.לאחר מכן, שואל ה' את קין: "אי הבל אחיך?". קין מיתמם ועונה: "לא ידעתי. השומר אחי אנכי?". בתגובה עונה לו ה': "מה עשית?! קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!".
הסיפור מסתיים בתיאור קורותיו של קין. קין התיישב בארץ נוד קדמת עדן והוליד את בנו חנוך, שעל שמו נקראה העיר שהקים קין, ואילו אדם וחוה זוכים לבן נוסף במקום הבל - שת, שעל פי הנאמר בתורה, נח הוא צאצאו הישיר אשר ממנו וממשפחתו יצאו כל עמי העולם.
פגיעתו של קין קשה. הכעס והזעם מפנים את עצמם להבל המועדף, שכשלעצמו אינו אשם בהעדפתו. האל היודע על תחושותיו של קיין ועל הנרקם בלבו, נגלה אליו ומנסה לעודד את קין- שעדיין נתונה לו האפשרות לשפר את מעמדו. כשלון אחד עדיין אינו סוף פסוק. האל ממשיך ומעודד את קין, שחווה את רגשותיו כחזקים ממנו, שיש לו את הכוחות לגבור על הזעם ולמנוע את ההתרחשות הקטלנית .
בעידוד של האל טמונה גם אזהרה. אני הבורא שלך ובראתי אותך עם יכולת שליטה עצמית ובגלל שבראתי אותך עם יכולת שליטה עצמית ומכיוון שאני מצפה ממך להפעיל אותה, אני יכול גם להעניש אותך אם לא תעשה את המעשה האסור, כי אני יודע שהיתה לך בחירה.
קין לא מקשיב לאזהרה .הוא בוחר שלא להביט לתוכו ומכאן הדרך להפיכתו לרוצח קצרה. כל רוצח הוא בסופו של דבר הוא מישהו שבחר שלא להביט לתוך עצמו.ולצערינו אנו רואים מעשי רצח רבים בדורנו,מכל הסוגים.החל מרצח רוז מארין ועד הרצח האחרון במתקפת הטירור הרצחנית בהודו.
לפנינו שיר:" כתוב בעפרון בקרון החתום" - הוא עדות, שנשארה לפליטה. עדות כתובה על קיר הקרון - בעפרון, העדות הזאת, מעלה מן האוב את קולה של הדוברת שאין יודע מה עלה בגורלה (בעצם ברור לגמרי מה עלה בגורלה!), ורק במקרה הגיע דבר קיומה אלינו, בזכות סימן שהשאירה על הקיר, בעפרון, ובנס לא היטשטש ונמחק עם השנים. משקף את מצבה הקשה של הדוברת, את הפסיביות שלה, את הימצאותה במשלוח, ללא יכולת פעולה ובחירה. כמו כן, גורלה נקטע באמצע, וכך גם אמירתה לאנושות.
כתוב בעיפרון בקרון החתום/ דן פגיס
כאן במשלוח הזה
אני חוה
עם הבל בני
אם תראו את בני הגדול
קין בן אדם
תגידו לו שאני...
צרוף המילים בכותרת השיר: "קרון החתום" - הוא כעין צופן. המילים מעלות בתודעת הקורא את זיכרון השואה. את ספור הובלתם של מיליוני אנשים, אל מותם בתוך קרונות משא חתומים, ללא מזון ומים ללא אוויר לנשימה, כבעלי חיים המובלים אל הטבח. בתוך השיר, מלותיה של חווה: "כאן, במשלוח הזה" - מחזקות את רושמה של התמונה. המילה משלוח, גם היא טעונה משמעות של שואה והשמדה, במילון הקולקטיבי של כל יהודי שספג אל תוכו את תודעת השואה.
המסר שנותר על הקיר, כאמור, איננו שלם. הקורא איננו יודע מה רצתה חווה האם, המובלת עם בנה הבל, אל ההשמדה, למסור לקין בנה הגדול. האם המסר איננו שלם כי היא נלקחה אל מותה לפני שהספיקה להשלימו. או כי אין לה בעצם מה למסור? נגמרו לה המילים?
הלקח, אתו נשאר הקורא הוא לקח אנושי, אוניברסלי. גם הרוצח וגם הקורבן הם אחים, בני חוה ואדם. היהודים - הקורבנות, הגרמנים- הרוצחים , כולם בני אדם וחווה.
זוהי הצוואה שמותירה אחריה חווה באותה עדות מטושטשת שנותרה על קיר הקרון. זה מה שצריך לנצור בזיכרון. הנרצח הוא בן אדם, הרוצח הוא בן אדם, את שניהם מבכה האם חווה.
השיר אמנם טעון במשמעויות הקושרות אותו לאירוע אחד: השואה. אך האמירה הבוקעת ממנו היא על זמנית, אוניברסלית, אמירה על האדם. אם יש איזשהו לקח מהשואה הרי הוא המחויבות שלנו לזכור שכולם היו בני אדם.
כאמור זהו שיר קצרצר, משפט אחד קטוע, בן שש שורות, בסך הכל תשע עשרה מילים, הנושא בחובו משמעות אוניברסלית החורגת מגבולות של זמן ומקום מסוימים.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



