הביקוש לשחייה שיקומית והידרותרפיה הולך וגובר בשנים האחרונות, מקומות רבים מגלים עניין במגוון שיטות הטיפול והשיקום במגוון בריכות אשר יהיו מותאמות לצרכי האוכלוסיות השונות והמגוונות.
פירוש המלה הידרותרפיה הינו טיפול שיקומי אשר מתבסס על יסודות הפיזיולוגיה אך מתבצע בתוך בריכה.
הטיפול ההידרותרפי מתבצע בתוך בריכה והוא מתאים את עצמו למגוון רחב של חולים אשר חולים בין השאר במחלות כגון החלפות מפרקים, אירוע מוחי (CVA), טרשת נפוצה, נפגעי עמוד שדרה (נח"ש - SCI), דלקות מפרקים, פרקינסון, פוליו, מחלות שרירים, לקויות התפתחותיות, פגיעות ראש וכן שיקום מניתוחים בגב, בכתף, בברכיים ועוד. ההידרותרפיה אינה מתאימה למטופלים שסובלים מלחץ דם גבוה מאוד או בלתי יציב, אפילפסיה, מחלות עור מידבקות, פצעים פתוחים, אי שליטה על יציאות ומחלות ריאה שונות.
הטיפול בתוך בריכה עם מים הוא עתיק יומין, וגישת השיקום בתוך בריכה מתבססת על אותן סגולות ריפוי שיוחסו למים בתרבויות עבר. תיעוד בן 4,400 שנה מגלה כי שורשי ההידרותרפיה נטועים הרחק בשנת 2,400 לפנה"ס, בתרבות המצרית, וכן בתרבויות הרומית והיוונית. אפילו בתנ"ך אפשר למצוא אזכורים לסגולות המרפא של המים.
עם תחילת המאה התחילו להתפתח שיטות וטכניקות בהידרותרפיה.
טכניקת הטבעות (Bad Ragaz): פותחה בשנות ה- 30 בגרמניה, על-ידי ד"ר קנופפר (Knupfer). הטיפול התבצע ע"י קיבוע המטופל לקיר באמצעים שונים והצפתו על ממי הבריכה, במנח גוף אופקי, בעזרת תומכים בצורת טבעות מתחת לצוואר, לגב התחתון, למותניים ולקרסוליים של המטופל. מטרתו המקורית של הטיפול היתה לחזק את שרירי פלג הגוף העליון ולהאריך את טווחי התנועה. ברבות השנים השתכללה השיטה וכיום היא מופעלת במישור האופקי והאנכי ונעזרת בתרגילי התנגדות ויציבה.
טכניקת הליוויק: ג'יימס הליוויק, מהנדס הידראולי ומאמן שחייה, פיתח שיטה זו בלונדון בשנת 1949. השיטה מבוססת על עקרונות ההידרודינמיקה ועל עבודה אינדיווידואלית של המדריך עם מטופל אחד בתוך בריכה , שמכוונת לעצמאות מוחלטת של המטופל (לא כל המטופלים מגיעים לנקודה זו).
המדריך והמטופל הם יחידה בתוך קבוצה, כך שהמטופל זוכה לפעילות גומלין חברתית בליווי השגחה צמודה אך לא מורגשת בתוך בריכה. המטופל לומד לשלוט בשיווי המשקל ובנשימה ומתרגל באמצעות משחקים ופעילויות תנועות שאין ביכולתו לבצע מחוץ למי הבריכה. מטרתה העיקרית של שיטה זו לאפשר למטופל למצוא את יכולותיו במים לעומת המוגבלות ביבשה, מתוך הנחה כי הצלחה במים תתרום להעלאת הדימוי העצמי, הביטחון והמוטיבציה שלו.
טכניקת וואטסו: הרולד דאל פיתח את טכניקת הוואטסו בארצות הברית בשנים האחרונות. ייחודה - בשילוב שבין השיאצו זן ושיטת הטנסו, הכוללות מתיחות שפותחות חסימות לאורך המרידיאנים, עם עקרונות המים. הטיפול מתבסס על שחרור הגוף וביצוע מעברים מכפיפה (Flexion) לפשיטה (Exetention), תוך כדי ביצוע רוטציות (Rotation) באיברים השונים. עיקר הטיפול מתבצע כשהמטופל במצב אופקי, אחוז בזרועות המטפל בתנוחת עובר, ולרוב פסיבי. השיטה כוללנית ולפיכך רצוי לשלבה עם יסודות משיטות נוספות או עם תרגילים שיחייבו את המטופל להיות אקטיבי.
טכניקת ג'אהרה: השיטה החדשה ביותר מקרב טכניקות ההידרותרפיה; פיתח אותה מריו ג'אהרה בדרום אמריקה, ומשם היא הופצה לכל רחבי העולם. ייחודה בשימוש ב"זרוע השלישית" - מצוף דק וארוך המכונה "נודל" ומשמש לתמיכת המטופל ולהצפתו על מי הבריכה. המצוף מאפשר אחיזה קלה יותר ותמרון נוח יותר של גוף המטופל במים. טכניקה זו נשענת על יסודות הוואטסו; המטפל אוחז במטופל הצף על המים ומביא אותו, באמצעות תנועה מעגלית זורמת ורציפה, לרגיעה מנטלית, פיזית ורגשית. הטכניקה מאפשרת הארכת טווחי תנועה בתוך בריכה, הפגת כאבים, מתיחת עמוד השדרה, חיזוק שרירים ועוד.
את הטיפול ההידרותרפי מבצעים אנשי מקצוע שהוסמכו במיוחד לסוג זה של טיפול. הטיפול נערך בתוך בריכה מחוממת, שמותאמת לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. ההידרותרפיה עשויה לשמש חלק מתוכנית שיקום כוללת או יחידת טיפול נפרדת ועצמאית.
לסיכום אין ספק שהתאוצה שלה זכתה ההידרותרפיה בתוך בריכה והתפתחותה של שיטת טיפול זו במרוצת השנים, נובעות מהתרומה האדירה שלה למטופלים. ההידרותרפיה קיימת אלפי שנים, אבל רק במאה השנים האחרונות זכתה להכרה רשמית, התפתחה וזכתה להיכלל בטיפולים הרפואיים המוצעים כיום לציבור הרחב. יתרונותיה המרובים והייחודיים של ההידרותרפיה מסייעים משמעותית לנזקקים לריפוי.
בריכה
בריכות שחיה ביתיות
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
