מי לא מכיר את אדם וחוה ואת מעשיהם -וברור,גם את עונשם.הרי הנשים יולדות בעצב-בגלל חטא אמן הקדמונית.האדם עובד קשה "וזיעתו נגרת"-מכיוון שהתפתה.והנחש על גחונו זוחל ומעטים האנשים המחבבים אותו ןלהיפך.
ובכן,איך בכל זאת נסנגר על אדם וחוה?
לפי ויקפדיה-
אדם וחוה-הם האדם והאישה הראשונים, על-פי ספר בראשית בתורה.אדם וחוה נבראו יחדיו ביום השישי, לאחר שברא אלוהים את כל שאר העולם, הטבע ובעלי החיים:
ויאמר אלהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו; וירדו בדגת הים ובעוף השמים, ובבהמה ובכל-הארץ, ובכל-הרמש, הרמש על-הארץ. ויברא אלהים את-האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אתו: זכר ונקבה, ברא אתם .
לא-טוב היות האדם לבדו; אעשה-לו עזר, כנגדו".
ולכן ברא אלוהים את האישה מצלעו:
ויקרא האדם שמות, לכל-הבהמה ולעוף השמים, ולכל, חית השדה; ולאדם, לא-מצא עזר כנגדו. ויפל יהוה אלהים תרדמה על-האדם, ויישן; ויקח, אחת מצלעתיו, ויסגר בשר, תחתנה. ויבן יהוה אלהים את-הצלע אשר-לקח מן-האדם, לאשה; ויבאה, אל-האדם. ויאמר, האדם, זאת הפעם עצם מעצמי, ובשר מבשרי; לזאת יקרא אשה, כי מאיש לקחה-זאת. על-כן, יעזב-איש, את-אביו, ואת-אמו; ודבק באשתו, והיו לבשר אחד.
לאחר שחטאו אדם וחוה באכילה מעץ הדעת הם גורשו מגן עדן, והתחילו את החיים הארציים, עם כל הקשיים הכרוכים שבהם. לאדם וחוה נולדו בנים ובנות רבים (על-פי המסורת, שלושים וששה במספר, אם כי מספרם המדויק אינו נזכר במקור), מתוכם שלושה נזכרים בשמם: קין, הבל ושת. מילדיהם, על פי גרסת המקרא, התפצלה האנושות כולה.
ספר אדם וחוה - אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אדם וחוה לאחר גרושם מגן עדן. כמו יתר הספרים החיצוניים, הוא לא נתקבל על ידי חכמי היהדות לאורך הדורות, ועל כן כמעט ואבד.סיפורו מתחיל ביציאת אדם וחוה מגן העדן ומסתיים במותה של חוה וקבורתה, ליד אדם הראשון והבל. יש בו עניינים מיסטיים רבים, והוא עוסק בדבריהם של המלאכים ושל השטן.
לפי מאמרו של פרופסור משה קוה:
אדם הראשון בגד בייעודו . הוא הפר את איסור הא-ל שלא לאכול מפרי עץ הדעת; הוא נכשל מוסרית בנצלו לרעה את יכולת הבחירה החופשית הטבועה בו. חטאו של אדם היה כפול - לא זו בלבד שהתחמק מלקיחת אחריות אישית על מעשיו, אלא אף הפנה אצבע מאשימה כלפי הזולת. האדם בחר להטיל את האחריות על אשתו, והיא מצדה גלגלה את האחריות על הנחש. אדם וחוה מצטיירים כדמויות בעלות שיפוט מוסרי לקוי, כאנשים נעדרי מודעות למגבלותיהם האנושיות, שניסיונם להתרחק מאלוקים מלווה בשקרים ובהסתתרות.
מאחר שלאדם וחוה לא היו הורים או מורים שיעצבו את דרכם, "לקח על עצמו" הקב"ה את תפקיד המחנך האידאלי. התבוננות מעמיקה בפסוקים המתארים את פרשת חטא עץ הדעת מלמדת כי הקב"ה מבקש לברר את השתלשלות האירועים ביסודיות. בניגוד לבני האדם, אין הוא נחפז להאשים, ובוודאי שלא להעניש, מבלי לברר את העובדות לאשורן. שאלותיו הנוקבות לבני הזוג נועדו לעורר בהם מודעות עצמית. בקריאתו של הקב"ה לאדם הראשון - "איכה?" - טמון מסר חינוכי הנוגע לכל אדם ואדם: עליך להיות נוכח, לחיות חיי אמת שאינם מאופיינים בהתכחשות עצמית ובתירוצים, לשמור על נאמנות לערכיך הפנימיים המוסריים.
לשאלת "איכה" לא מתלווה אזכור של החטא. אדם מיתמם ואומר כי הסתתר משום היותו עירום, ולא משום שחטא באכילת הפרי האסור. תגובתו של אלוקים: "מי הגיד לך כי עירם אתה? המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת?" (ג:יא). זוהי תגובה מאלפת ביותר, שכן נעדרת ממנה האשמה ישירה. בניגוד לאדם שמטיל את האשמה על חוה (והיא, בתורה, מאשימה את הנחש), הקב"ה, כאמור, מברר ביסודיות את השתלשלות העניינים. גם העונשים המושתים על אדם, חוה והנחש מנומקים היטב (פס' יד-יט), והם נקבעים על רקע מציאות שבה שלושת העבריינים אינם מכירים בחטאם ואינם נוטלים אחריות על מעשיהם. הנה כי כן, התהליך החינוכי המרתק שמתבצע באורך רוח, שלב אחר שלב, מעורר בלב הקורא את הפרשה רושם עצום.
והנה שירה של שלומית כהן אסיף המסנגרת על אדם וחוה:
אדם וחוה /מחברת: שלומית כהן-אסיף
אדם וחוה לא היו אף פעם ילדים
נולדו גדולים.
לא היתה להם סבתא שסרגה בגדים
לא סבא, לא אמא ולא אבא.
במקום אחים ואחיות
היו להם חיות. אדם וחוה שחקו עם הנחש מחבואים
לא היו להם בגן צעצועים.
במקום כדור - זרקו באויר תפוח
שחקו תופסת עם הגשם והרוח.
כשנולדו להם שני בנים
אדם אמר לחוה בקול מסכן:
"חבל שלא היינו ילדים גם כן."
סלחנו ומחלנו. אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
