בבריאת היום החמישי מדובר על : אבולוציה ,מקור החיים ועולם החי.
"ויאמר אלוהים, ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים. ויברא אלוהים את התנינים הגדולים וכל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למיניהו וירא אלוהים כי טוב".
ביום חמישי נבראים בע"ח שבשמים ובמים (עופות ודגים). ה' מתחיל עם בריאת חיות מהים "ישרצו המים שרץ נפש". ישרצו = שרצים - בעלי חיים קטנים וגדולים .לאורך הבריאה כולה מוזכרים רק את הסוגים הכלליים של החי והצומח מבלי לנקוב בשמותיהם , רק התנינים מוזכרים בשמם . הסיבה לכך - על רקע החשיבות שמיחסים מיתוסים שונים לחיה זו , רומזת התורה ומדגישה שהתנינים אינם בעלי רצון עצמי ואינם מסוגלים לערער כלל על שלטונו המוחלט של אלוקים , אשר ברא אותם [ הם אינם אלוהים , גם הם ברואיו של ה'] בניגוד למסורת במזרח הקדום, המיחסת לתנין כוחות עליונים ורצון למרוד בסדרי עולם . מסורות אלה ייחדו את התנין, הים ואפילו את הנחש , כאויביו העיקריים של האל הראשי .
ביום השני נבראו השמיים והמים, ולעומתם ביום החמישי נבראו העופות והדגים. ביום שני נבראו הדברים הדוממים, וביום החמישי נוסף מימד התנועה. הציפורים הם רקיע בתנועה, והדגים הם ים בתנועה. היום החמישי הוא בדיוק כמו היום השני, אלא שנוספה בו התנועה, זרימת חיים, דחף חיוני שמתקיים במציאות.
הביטוי "שרץ" מלמד שליצורים במים יש ריבוי מהיר ובכמויות גדולות.ה' מברך את בעלי החיים בברכת "פרו ורבו" - משום שצדים אותם , ואוכלים אותם , הרי מספרם מתמעט , ויש לברכם שיתרבו .
תוכן ברכה זו של "פרו ורבו", הוא בכך שהקב"ה כביכול, כאומר, "אני הבדלתי", תפקידכם כעת הוא לשוב ולערבב מחדש. וכאן בא ההבדל בין הצומח לחי, הקב"ה לא מברך את הצומח ב"פרו ורבו", לא מפאת כך שהצמחים אינם פרים ורבים, שהרי הם כן פרים ורבים. אלא מפאת כך שאצל הצומח "...זרעו-בו על-הארץ", העץ הזכרי שבתמר, כבר מצוי בתוכו, זה לא רק שאין לו השתוקקות לעץ אחר, אלא הכל כנוס בפנים, היכולת שלא לטעות בערבוב שהוטל עליו היא מצומצמת מאוד, כי זרעו-בו.
נכון שיש בני אדם שעושים כלאיים, אך אם הדבר היה נשאר בצורתו הטבעית, אז כל מין נמצא בו, הכל למינהו, הצומח כשלעצמו לא יכול היה להתערבב במין שאינו מינו.
לעומת זאת החי אינו נושא יחד זכר ונקבה, הוא צריך ללכת ולחפש את בת זוגו, ועל כן את החי מברך הקב"ה ב"פרו ורבו". שכן ברכה ענינה הוא ההברכה, או במילים אחרות, יכולת החיבור.
ואחרי כל זה גם הצמחים וגם בעלי החיים נמצאים תחת הקטגוריה של "למינה" או "למינהו".
האות כ'- מסמלת את היום החמישי ,יום בריאת כל חי, שהכיל עולמו, הכל מלבד האדם!
פרק שירה ליום החמישי:
הקדמה:
אמר רבי, כל העוסק בפרק שירה בעולם הזה, זוכה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים, ותלמודו מתקיים בידו, וניצול מיצר הרע, ומפגע רע, ומחיבוט הקבר, ומדינה של גהינום, ומחבלו של משיח, ומאריך ימים, וזוכה לימות המשיח, ולחיי העולם הבא:
תניא אמר רבי אליעזר, כל האומר שירה זו בעולם הזה, זוכה ואומרו לעולם הבא, שנאמר אז ישיר משה, שר לא נאמר אלא ישיר אותו לעתיד לבוא:
תניא רבי אליעזר הגדול אומר, כל העוסק בפרק שירה זה בכל יום, מעיד אני עליו שהוא בן העולם הבא, וניצול מפגע רע, ומיצר הרע, ומדין קשה, ומשטן, ומכל מיני משחית ומזיקין. גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת דרכי ולשמור מצוותי וחוקי. נצור תורתי בלבבך ונגד עיניך תהיה יראתי. שמור פיך ולשונך מכל חטא ואשמה, ואני אהיה עמך בכל מקום שתלך, ואלמדך שכל ובינה מכל דבר. והוי יודע שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא בראו כי אם לכבודו, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו.
ובכן-
תרנגול אומר: בשעה שבא הקדוש ברוך הוא אצל הצדיקים בגן עדן , זולפים כל אילני גן עדן בשמים , ומרננים ומשבחים , ואז גם הוא מתעורר ומשבח: בקול ראשון אומר: שאו שערים ראשיכם , והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד , מי זה מלך הכבוד , יי עזוז וגבור יי גבור מלחמה : בקול שני אומר: שאו שערים ראשיכם , ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד , מי הוא זה מלך הכבוד , יי צבאות הוא מלך הכבוד סלה : בקול שלישי אומר: עמדו צדיקים ועסקו בתורה , כדי שיהיה שכרכם כפול לעולם הבא :בקול רביעי אומר: לישועתך קויתי יי : בקול חמישי אומר: עד מתי עצל תשכב , מתי תקום משנתך : בקול שישי אומר: אל תאהב שנה פן תיוורש , פקח עיניך שבע לחם : בקול שביעי אומר: . עת לעשות ליי הפרו תורתך :
תרנגולת אומרת: נתן לחם לכל בשר , כי לעולם חסדו :
יונה אומרת: כסוס עגור , כן אצפצף , אהגה כיונה , דלו עיני למרום , אדני עשקה לי ערבני : אומרת יונה לפני הקדוש ברוך הוא , רבונו של עולם , יהיו מזונותי מרורים כזית בידך , ואל יהיו מתוקים כדבש , על ידי בשר ודם : נשר אומר: ואתה יי אלהים צבאות אלהי ישראל , הקיצה לפקוד כל הגוים , אל תחן כל בגדי און סלה :
עגור אומר: הודו ליי בכנור בנבל עשור זמרו לו :
צפור אומר: גם צפור מצאה בית , ודרור קן לה , אשר שתה אפרחיה את מזבחותיך , יי צבאות מלכי ואלהי :
סנונית אומרת: למען יזמרך כבוד ולא ידם , יי אלהי לעולם אודך :
טסית אומרת עזרי מעם יי עשה שמים וארץ :
ציה אומרת: אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה :
רציפי ( נ"א אונכי ) אומר: נחמו נחמו עמי , יאמר אלהיכם :
חסידה אומרת: דברו על לב ירושלים , וקראו אליה , כי מלאה צבאה , כי נרצה עוונה , כי לקחה מיד יי כפלים בכל חטאתיה :
עורב אומר: מי יכין לע?רב צידו כי ילדיו אל אל ישוועו :
זרזיר אומר: ונודע בגוים זרעם , וצאצאיהם בתוך העמים , כל רואיהם יכירום , כי הם זרע ברך יי :
אוז שבבית אומרת: הודו ליי קראו בשמו , הודיעו בעמים עלילותיו : שירו לו זמרו לו , שיחו בכל נפלאותיו :
אוז הבר המשוטטת במדבר . כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת: קול קורא במדבר , פנו דרך יי , ישרו בערבה מסילה לאלהינו , ועל מציאות מזונותיה במדבר אומרת . ארור הגבר אשר יבטח באדם , ברוך הגבר אשר יבטח ביי והיה יי מבטחו :
פרוגיות אומרים: בטחו ביי עדי עד , כי ביה יי צור עולמים :
רחמה אומרת: אשרקה להם ואקבצם , כי פדיתים ורבו , כמו רבו :
צפרת כרמים אומרת: אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי :
חסיל אומר: יי אלהי אתה , ארוממך , אודה שמך כי עשית פלא , עצות מרחוק , אמונה א?מן :
שממית אומרת: הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה :
זבוב אומר: בשעה שאין ישראל עוסקים בתורה , קול אומר קרא ואמר , מה אקרא , כל הבשר חציר , וכל חסדו כציץ השדה , יבש חציר נבל ציץ , ודבר אלהינו יקום לעולם , : בורא ניב שפתים , שלום שלום לרחוק ולקרוב , אמר יי ורפאתיו :
תנינים אומרים: הללו את יי מן הארץ , תנינים וכל תה?מות :
לויתן אומר: הודו ליי כי טוב , כי לעולם חסדו :
דגים אומרים: קול יי על המים , אל הכבוד הרעים , יי על מים רבים :
צפרדע אומרת: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
