יום רביעי -הוא היום הרביעי מצאת השבת.נבראו בו גרמי השמים - שמש, ירח וכוכבים וחלוקת המשמרות והתפקידים ביניהם.
הפסוק המספר על בריאת יום זה בחומש בראשית: ויאמר אלהים, יהי מארת ברקיע השמים, להבדיל, בין היום ובין הלילה; והיו לאתת ולמועדים, ולימים ושנים. והיו למאורת ברקיע השמים, להאיר על-הארץ; ויהי-כן. ויעש אלהים, את-שני המארת הגדלים: את-המאור הגדל, לממשלת היום, ואת-המאור הקטן לממשלת הלילה, ואת הכוכבים. ויתן אתם אלהים, ברקיע השמים, להאיר, על-הארץ. ולמשל, ביום ובלילה, ולהבדיל, בין האור ובין החשך; וירא אלהים, כי-טוב. ויהי-ערב ויהי-בקר, יום רביעי.
לפי אורי שרקי,ביום הרביעי נבראו המאורות: השמש, הירח והכוכבים. בריאה זו אינה מובנת, כיון שהיא אינה לפי הסדר שהופיע בשלושת ימי הראשונים. שכן ודאי שהשמש הירח והכוכבים יותר אצילים ומופשטים מהצמחים ואף מהיבשה והים, אם כן מדוע הם נבראו רק ביום הרביעי ולא לפני כן ביום הראשון או השני. שאלה נוספת המתעוררת מהנבראים של יום רביעי היא לשם מה הם נבראו בנפרד. הרי תפקידם של המאורות הוא להביא את האור שכבר נברא ביום הראשון, אם כן מהו ההבדל בין האור של היום הראשון לבין האור של היום הרביעי?
לשתי שאלות אלה ישנה תשובה אחת. ההבדל בין האור של היום הראשון לאור של היום הרביעי הוא, שביום הרביעי נוסף לאור מימד של תנועה. ביום הראשון נברא האור בפני עצמו, אור שפשוט קיים במקום. ביום הרביעי נבראו המאורות שהם (מבחינת האדם) מקור אור שנע מסביבו. ההבדל היחיד בין היום הראשון ליום הרביעי הוא תוספת התנועה.
ביום רביעי: ברא את השמש ואת הירח.
מספרים חכמינו זכרונם לברכה -שבתחילה היו שניהם אורם חזק, עד שטענה הירח ואמרה רבונו של עולם אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד אמר לה ה' יתברך:" מעטי את עצמך." ברא את הכוכבים. ותלה אותם ברקיע להאיר על הארץ ולהבדיל בין היום ובין הלילה. שביום שולטת השמש ובלילה שולטים הירח והכוכבים.
יום רביעי שייך לספירת נצח.יום בו הזמן מתחיל להימדד, יש צורך בקביעת חגים חלוקה לימים ושנים, נוצרים השמש הירח והכוכבים, ישנה הקבלה בין התנועה למעלה בשמיים, לבין הנעשה כאן למטה.
לנולדים ביום זה, יש חזון, יכולת ראיה מעבר לקורה עתה, ישנה אנרגיה חדשה מקו ימין שנקראת תחושה, הרגשה, לא תמיד ניתן להסביר אותה, זהו יום של חוסר מנוחה, הרגשה שמשהו חסר, ובעיתיות בהתייחסות ללוח זמנים.ישנו חוסר סיפוק וידיעה ששלושת הימים הראשונים לא סיפקו את כל הדרוש, למרות השלמות היחסית בהם. הספק שמוטל ביום הרביעי, מביא את הבריאה בסופו של דבר לשיאה ביום השישי.
"ותזרח השמש":סיפור עם
היה זה יום חם במיוחד .אנשים הזיעו וכעסו על השמש ,המחממת בצורה מוגזמת כל כך את הארץ.הם נופפו אגרופים קפוצים לעברה.
השמש נעלבה ,ועזבה את השמים .החל להיות קור על הארץ וחושך.
התחננו האנשים לפניה לחזור להאיר ולחמם את העולם.
אך השמש סירבה להענות להם.
בעלי הכנף החליטו לשלוח נציג ,אשר ידבר אל ליבה.מכיוון שהתרנגול נדחף ודרש לצאת לשליחות זו-נתנו לו לעשות אותה.
התרנגול הלך אליה ודיבר אל ליבה .הוא סיפר לה על מצוקת העולם בלעדיה."אין אור,חשוך,כולם זקוקים לך"אמר.
אך השמש בשלה:"לעולם לא אאיר יותר את העולם"אמרה.
בצר לו,ניסה לשכנע אותה באומרו:"הנה אני הולך עכשו לביתי בחשכה ויתכן ויבוא נמר ויטרוף אותי.אני מפציר בך שכשאקרא בקול,תבואי ותצילי אותי.אל תפקירי אותי לגורל מר".
יצא התרנגול לדרכו .
לפתא שמעה השמש את קריאתו לעזרה:"קו קו ריקו".מיהרה לצאת ולחפש אחריו ,בעודה מאירה את הארץ.
התרנגול דאג להתחבא היטב, כדי שלא תמצא אותו.
מאז, בכל יום ביומו השמש רצה לקריאת התרנגול ,לזרוח ולחפש אחריו.כל היום היא מתרוצצת לחפש אותו ובלילה חוזרת עיפה ורצוצה לביתה.ולמחרת מחדש...
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
