עושה תמיד מה שטוב לי, גם אם לפעמים זה פוגע מאוד באחרים - בעיה שלהם...
לפי אנציקלופדיית ויקפדיה:
מצפון הוא מרכיב של נפש האדם ,המנחה אותו בתחום המוסר: מוביל לתחושות, רגשות או חרטה, המדריכים את האדם או מייסרים אותו, בנוגע לפעולות, מעשים או חוסר מעשים, המנוגדים לתפיסת צווי ההתנהגות המוסרית כפי שהם נתפסים על ידי האדם, או עולים אתם בקנה אחד.למרות שתחושות כאלה אינן באות בהכרח ממקור אינטלקטואלי, הן עשויות לגרום לאדם לבחון את התנהגותו ולהימנע מפעילות שאינה עולה בעיניו עם המוסר.
מיקי הירש אומר בכתבתו:
רק למי שיש מצפון ישנם ייסורי מצפון.אנטגוניזם כלפי אדם או מספר אנשים, יוצר חוסר התחשבות, וקרקע פורייה לחיכוכים שמובילים בדרך כלל לעימותים ישירים או עקיפים, ואותם עימותים מובילים להתנצחויות,ואותם התנצחויות נגזרות מסמכות, ואם הם נגזרות מסמכות- אז מי אומר שהם צודקות,כשבחלק מהמקרים לא מחפשים צדק אלא ניצחון על חשבון הרגש, והפגיעה באדם היא פגיעה רגשית, ומכאן נסללת הדרך לייסורי המצפון .בחלק לא קטן מהמקרים בכדי שהמצפון יתעורר, אנחנו צריכים "לתת לו תנאים מתאימים" כמו שקט,שלווה, מנוחה, רוגע, שמהווה כעין קטליזאטור להתעוררות ייסורי המצפון, ורק אז אנחנו מבינים שפשוט לא ראינו את האדם שממול.
ולכן רצוי ...
לא להיות מרוכזים רק בעצמנו.
את חוסר המצפון אנו מגלים בזמן שאחד מבני הזוג הנשואים מחליט לעזוב את הבית,עקב תחושותיו-מבלי לראות את הפגיעה בבת הזוג והילדים.
אנחנו אכן,מקבלים בדורנו את הגירושין-במידה ואין יותר קשר נפשי,במקום למרר את החיים אחד לשני או לילדים.אין עם עניין זה בעיה -אם ניסינו הכל כדי לשקם את הזוגיות וכלום לא עזר.
העניין הוא, שעם הגירושין וכל מה שסביב,כולל כעסים ונקמות גדולות וקטנות...מתחילים להתרחק.
לרוב הגבר בונה מהר מאד זוגיות,ובחלוף העיתים שוכח פה ושם לשלם מזונות לילדיו...ולא תמיד זוכר להרים טלפון אליהם או לא מגיע למפגשים..או שוכח להזמינם...
על האישה אין מה לדבר...הוא פחות מעוניין בהקלת מצוקתה...
את החשבון הוא מקבל עם הזדקנו.הילדים מדברים ומגיבים על מה שקרה.
אז מתחילות הדמעות לזלוג והמצפון מתעורר לתחיה.
יש לו זמן להתבונן אחורה ולהתחיל להבין את הדברים ממקום אחר.המצפון מתעורר.
ואז הוא מבין...שלא ראה את מצוקת אם ילדיו...שלא ראה את מצוקתם...
לפעמים זה באיחור...הנזק נגרם...
כשהאישה אינה רוצה נקמה ,היא תוכל לעזור לו ולילדיה לגשר על שנות "תרדמת המצפון"...ולתת לזמן לרפא את הפצעים עד כמה שניתן...
ולמילות השיר:"מדברים על שלום"/מוקי
כולם מדברים על שלום
אף אחד לא מדבר על צדק
לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום
כמה אצבעות על ההדק?
עד מתי יהום הסער? עד מתי אדם בן כלב?
מחליקות הפנים על התער, מלטפות אצבעות את החרב.
לפעמים החיים מורידים אותי על הברכיים
אין שומר את השער, אין סימן משמיים.
אני רואה אנשים שחיים חלומות ותקוות
אנשים שחיים רק תככים ומזימות.
יש ששואלים שאלות ואין תשובות
יש כאלה מלאים רק טענות ודרישות, אבל...
כולם מדברים על שלום
אף אחד לא מדבר על צדק
לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום
כמה אצבעות על ההדק?
אז נשארים לבד, מדברים אל הקיר, אין עם מי לדבר
אם רק נבין שכולנו אחד, נראה הכל מתחבר
כשיישרף רכושך, תישרף נשמתך
אם לא תמהר להציל את עצמך
רצחנו אדמה ורצחנו נשמה
כמעט ולא נשאר לנו אויר לנשימה
והעולם בתנועה מתמדת -
עושה סיבוב וחוזר לאותה נקודה
מה שעולה, חייב לרדת
איך לוקחים את הכל במידה?
יש אנשים שלוקחים בעלות על אלוהים
ויש נאבקים, בועטים ושורטים
כמה מאיתנו באמת מקשיבים?
כולם מדברים על שלום.
כולם מדברים על שלום
אף אחד לא מדבר על צדק
לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום
כמה אצבעות על ההדק?
לכולם יש אותו החלום
על פני הר, על פני עמק
ממשיכים לדבר, מדברים על שלום
אבל לא ייכון שלום בלי צדק
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
