הקשר שלי אל הנרות, מתחיל בימי שישי בערב, בהם אמי המנוחה הדליקה את נרות השבת והקפידה בהם עד יומה האחרון.אולי התמדתה זו הדליקה אצלי ואצל אחי את אור הנשמה והכין אותי אל החיבור אל הרוחני והמתעלה.
אולי חלק מחזרתי למקורות, היה טמון בזרע אשר זרעה בי אמי- בעת הדלקת הנירות.
אני זוכרת בערבי שבת, עת אני הדלקתי את הנרות הייתי חשה את כנפי השכינה יורדות אל הבית וממלאות אותו.
מאז עברה נשמתי מסעות הרבה,אך הקשר המהותי עם להבת האש המרצדת נשאר ,וניגונים מדליקים את הנרות ללוותנו בכל נסיון הנקרה בדרכי.
ומהו הנר הגשמי?
נר הוא אמצעי תאורה, המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.
לפני המצאת הנורה החשמלית היה הנר מקור האור העיקרי. כיום עדיין משתמשים באור הנר לשם יצירת אווירה חמה, רגועה או רומנטית. לעתים משתמשים בנרות גם בעת הפסקת חשמל.
מצוות התורה להדליק נרות תמיד באוהל מועד (ואחר כך בבית המקדש), שבע נרות במנורה: "צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד. מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני אדני תמיד חקת עולם לדרתיכם. על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני אדני תמיד." (ויקרא, כ"ד ב'-ד').
על פי ההלכה היהודית, יש להדליק לפחות שני נרות בערבי שבת ויום טוב. במוצאי שבת מדליקים נר הבדלה. בחג החנוכה מדליקים נרות בחנוכייה בכל אחד מימי החנוכה, לזכר חנוכת בית המקדש
נוהגים להדליק נרות בימי הולדת כמספר השנים של החוגג, או בתוספת נר אחד "לשנה הבאה". יש הנוהגים לכבות את הנרות בנשיפה ולבקש משאלה. אחרים סוברים שאין לכבות את הנרות, משום ש"נר ה' נשמת אדם" (משלי, כ', כ"ז).
משמעות הנר ביהדות:
"כי נר מצווה ותורה אור" (משלי ו', כג')
האור הוא הדבר הראשון שנברא מתוך התוהו ובוהו. בספר משלי קיימת הקבלה בין
האור לתורה כבריאה הראשונה. והבעל שם טוב מסביר כי הקב"ה גנז את האור בתורה.
הנשמה היא ניצוץ של אור שהתנתק משורשו האלוהי. במקור היה נעוץ ניצוץ זה בעץ
של אור או בדמות אור בצורת אדם.
בתוך כל אדם קיים מוקד אור, אור של תוך. לעתים אור זה כמעט ואינו נראה כלפי חוץ
בגלל מעטה העור העבה, שהוא הגשמיות. אך אצל אנשים מסוימים בולט האור הפנימי
ומשליך החוצה ומקיף את האדם כהילה.
נר ה' נשמת אדם" (משלי כ', כז')
במיסטיקה היהודית, כמו בספר הזוהר ובכתבי מקובלים רבים, מייצג ומסמל הנר את
נשמת האדם.
סמליות האור היא צבעונית ושלהבת אור הנר כוללת שני אורות:
האור הלבן וסביבו חלקה העליון של השלהבת (ההילה המרחפת) מסמלים את ההתקרבות
למגע עם האלוהי או הרוחני, החלק התחתון של האור, שצבעו שחור או תכלת, מסמל
מגע עם הגשמי, ההתבוננות באור הנר ובריבוי צבעיו, המתלכדים לכדי אחדות, מבטאת
דרגות במערכת האלוהות. הספירה התחתונה (צבעי התכלת והשחור) מייצגת את מגע
האלוהות בגשמי ואת היפוך החיים והמוות, בעוד האור העליון ("אור סתום המקיפו")
מייצג את הספירות העליונות, המתקרבות לאלוהות הנחבאת בתוך עצמה.
והנה לפנינו שירה של חווה אלברשטיין:
הדליקו נר/מילים: זלדה מישקובסקי
הדליקו נר
שתו יין.
השבת קטפה בלאט
את השמש השוקעת.
השבת יורדת בלאט
ובידה שושנת הרקיעים.
איך תשתול השבת
פרח עצום ומאיר
בלב צר ועיוור?
איך תשתול השבת
את ציץ המלאכים
בלב בשר משוגע והולל?
התצמח שושנת האלמוות
בדור של עבדים
להרס,
בדור של עבדים
למוות?!
למוות,
בדור של עבדים
להרס, למוות.
הדליקו נר!
שתו יין!
השבת יורדת בלאט
ובידה הפרח,
ובידה
השמש שוקעת...
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
