נגינת חסידים , משמעה אמנות הצלילים ברוח הצדיקים והחסידים מאז יסוד החסידות.
מ.ש.גשורי במאמרו כותב,כי "הבעש"ט נחשב לראש גאוני המוסיקה היהודית. הוא הוסיף תרומה כבירה לנגינה היהודית בדמותה של נגינת החסידות, שהייתה מוסיקה זמרתית (ווקלית) טהורה, ללא ליווי או תמיכה של כלי-נגינה, בלי שגזרו עליהם מאיזה סבה שהיא, אלא שבלעדם היה נוח יותר. החסידים היו שרים בצוותא, בתחילה בקול אחד, ואחר כך גם בשני קולות. הם לא התקשו במציאת מלים או שירים שיבטאו את מאווייהם הרוחניים. החסידים מצאום בשפע בספרותנו העתיקה, בהשתמשם בפסוקי ספרי המקרא והתלמוד
ברור, כי גם הנגינה החסידית לא נוצרה כהרף עין- אלא שלב אחרי שלב, נדבך אחרי נדבך. ההשראה הייתה חיה וקיימת. הבעש"ט היה המתחיל בפיתוח ויצירה, ואחרי באו מאורות גדולים של צדיקים מנגנים וחסידי-פלא ששימשו מקור לא אכזב לניגון בחסידות. ועל אף מלחמת-השואה האיומה של הגרמנים הנאצים שעשתה שמות ביהדות ובחסידות - ממשיכה החסידות להתקיים, וניגוניה נשמעים ברצון ובהתלהבות, ונמצאו להם ממשיכים,יוצרים בגולה ובישראל הנושאים את דגל היצירה בניגון - ברמה.
עוד בשנות נעוריו ,כאשר נפש הבעש"ט ערגה למרחבי הטבע ובילה בהם שנים ספורות, הוא מצא בכל מקום ובכל התקופות והדורות ביהדות- עניין ער וחם בשיר וזמר, והרגיש בבני-אדם הנכספים אל יופייה ושלוותה, עצמתה ונחמתה של הנגינה.כחובב הטבע, כאוהב להתבודד בין דשאים ויערות, בין עצים ושדות מוריקים, הוא נוכח לדעת שהטבע עצמו שופע צלילים והוא מלא נגינה, האדם נולד והוטל אל עולם מלא צלילים.
הניגונים עצמם שיצאו מבית-מדרשו של הבעש"ט לא נרשמו בתווי-נגינה אלא עברו מפי אב לבן ומדור לדור, והם מושרים עד היום בפי החסידים בקלויזים, שקבלו תורת החסידות מורשה מאבות החסידות הראשונים.
הבעש"ט מצא דוגמאות מעניינות לעוצם כוח השפעתה של הנגינה על האדם בספרי המקרא. דוד המלך נגן בכינורו כדי להניס את הרוח הרעה מעל המלך שאול.
אלישע הנביא משתמש בנגינה כדי לעורר בו את כה נבואה.
בתולדות העם העברי מסופר על מאורעות מוסיקליים רבים, על חומת יריחו שנפלה תחתיה בהישמע קול תקיעת השופרות, ועד לטיפוח המוסיקה בבית המקדש הגדול אשר בירושלים.
עוד בימי שבת ישראל על אדמתו, הייתה האמונה והנגינה אחוזות ודבוקות זו בזו. הנגינה הייתה חלק מחיי עם ישראל, והבעש"ט שאל את עצמו: מדוע לא נפיק גם אנחנו תועלת מהנגינה המקננת בנפש כל אחד? ההחלטה לא אחרה לבוא.
הבעש"ט וחסידיו הכריעו בבחירת הצורה לניגון החסידי, המחולק לנוסחות שונים:
לניגון האינטימי -המביע את הבכי הטמיר שבתפילה ובפזמון, ועל הכל בפיוטי הזמירות של שבת ומועד,
והניגון לשמחה וריקוד -בעל הבעה מרובה ונעימה שוטפת וקלה, שאפשרו הנאה מרובה לכל המשתתפים וצליליהם היו מתאימים לרוחם.
הוא הורה לתלמידיו: הוו שמחים במתנת מרום. כל מה שתרבו בשמחה בשבת, בזמירות ובדבקות, תקלו על הלב לחדור לתוך "רזא דשבתא".
ובכל ליל שבת, אחרי שהבעש"ט ותלמידיו ומקורביו חזרו מבית-הכנסת, היה עורך את סעודת השבת בזמירות ובריקודים ובהתדבקות עילאית, עד ששכחו עולם ומלואו והתעלו למרומים שמעל למציאות. ופעם אחת, באמצע הזמירות והריקודים, כשנשמות התלמידים התרוממו לספירות העליונים, קרא תלמידו רבי מיכל מזלוטשוב:" אשריכם, שזכיתם ליהנות משמחתו ודבקותו של הבעש"ט. "
והנה לפניכם סיפור של שיר שכולנו מכירים ואלה מילותיו,במאמר שכתבה אביטל קשת:
" אני מאמין, אני מאמין , אני מאמין..
באמונה שלמה
בביאת המשיח
ואף על פי שיתמהמה
אני , אני , אני, מאמין.
השיר הזה שנכתב על פי מילים ידועות וקדושות הולחן על ידי רב כליזמר שנסע עם חסידיו בקרון הרכבת לאושוויץ.
הרב עלה עם חסידיו לקרון ועל מנת לרומם את רוחם הנכאה החל לנגן ולהמהם את הלחן המרגש, משהו אחר הדביק את המילים והנה נולד לנו השיר. הנסיעה הייתה ארוכה והחסידים והרב למרות עייפותם והרעב שאחז בבטנם לא הפסיקו לשיר ולנגן.
ואז לפתע אמר הרב: הרי כולנו יודעים לאן מובילים אותנו וקרוב לודאי שהשיר ומנגינתו ישכחו.
האם משהו מכם מוכן למרות הסיכון, לקרוע את סורגי החלון , לקפוץ החוצה ולנסות לשרוד עד סוף המלחמה , ולהעביר את השיר ומסרו הלאה.
הרב הוסיף והדגיש: מי שיקפוץ מן החלון ויציל את עצמו ואת השיר , אני מבטיח כאן בנוכחותכם , שאתן את לו העולם הבא שלי.
שני חסידים קפצו מן החלון ולצערנו רק אחד מהם שרד . בתום המלחמה הוא נכנס אל אולפן הקלטות וצרב את השיר ומילותיו בתודעתנו היהודית
ראו כמה גדולות הן זכיותיו של צדיק , שגם כשהוא נרצח בצורה מתועבת הרוח שלו נשארת איתנו.
ואיתה גם המסר והאמונה אותם שום צורר לא יצליח להכחיד.
גם לחיי,נכנס הניגון החסידי-תחילה בשמיעה ברדיו ובשיעורי זמרה שבהם למדנו אותם.אח"כ הייתי עם הורי בהופעתו של "הרבי המרקד",ואח"כ עם הכנסי לעולם חסידות חב"ד.
הניגונים האלה השובים את הלב,ומתנגנים איתו- הצליחו להזיל דמעה מעיני עד היום.
טיבם שהם נכנסים ללב ומוציאים ממנו את המיטב...
התועדויות של החסידים המלוות בניגונים חסידיים,זמירות על שולחן השבת...
ניגון חסידי-הוא זמרת לב טהורה וחיבור אמיתי -לעצם נשמתך ולמהות העמוקה ביותר של האלוקות.הוא מביא אותך לתובנות עמוקות -מעבר למילה הכתובה או הנאמרת.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
