החיים לאחר המוות – חיי שרה
האם יש חיים לאחר המוות?!... בהתחלת דרכי כאשר אני סגור בחדר קטן אני חווה את המוות. מה זאת אומרת חווה את המוות? ישנם אגדות שיש לאלוהים ממונה על המוות שנקרא "מלאך המוות" שהוא המוציא לפועל, וכאשר אדם מגיעה שעתו: "הוא יורד אליו לוקח את נשמתו וזאת עבודתו". בילדותי שאלתי את אבי זצ"ל מה פשר הדברים האלו שבני האדם מתים ולשם מה כול אסונות הטבע קיימים?... ענה לי כך: "כאשר לא היו אסונות טבע ובני אדם היו מתים בני המשפחה היו מקללים את 'מלאך המוות' ויצא לו הרבה מאוד שמות גנאי. 'מלאך המוות' פנה לקב"ה ומתלונן לפניו ומבקש החלפת תפקיד, כאשר הקב"ה שמע את פשר הדברים שינה את הטכניקה וכאשר אדם מגיע שעתו היה מפיל עליו עץ, תאונת דרכים, מחלה...וברגע שזה קורא היה 'מלאך המוות' לוקח את נשמתו וכך הפסיקו לקלל את 'מלאך המוות' וקללו את העץ וכו", הסבר כזה קיבלתי לפני 50 שנה". לפני שש שנים בחדרי הקטן קיבלתי ספר "במקרה" בפעם הראשונה בנושא "קבלה" שנכתב כמה שנים לפני כן וכאשר נשאלה השאלה: האם יש חיים לאחר המוות? תשובת המחבר הייתה: "שזה לא הזמן לדבר על הנושא הזה"! והיום הזה תכתבו "בגוגול" "החיים לאחר המוות" ותראו ותקראו...ואני אומר שכולם צודקים, מדוע? מכיוון שהעולם הזה חי בהשערות ולכן מי יכול לקבוע: "שהשערה שלך טובה יותר מההשערה שלי כאשר ההשערה מלכתחילה פסולה".
נחזור שש שנים לאחור בידע שיש לי היום ונקיים את המשפט שכולם מבקשים: "תן לי את הכוחות שהיו לי בצעירותי והידע שיש לי היום ותראה מה אני יכול לעשות", דהיינו, "שאיפתו של כול אדם ביום היוולדו להיוולד מחדש". ואני בחדרי הקטן סגור ומסוגר ומנותק מכול תקשורת שקיימת ביקום חווה את המוות (מוסבר בספר ועונה על אלפי שאלות). אסביר על קצה המזלג מה זה גלגול נשמות מתוך המשפט: "החיים לאחר המוות". החיים יצאו ראשונים, לאחר מכן בא המוות. והחיים נכנסו בתוך המוות. וכדי לחזור לחיים אנחנו צריכים לדעת מה זה מוות (אנו באנו ארצה לבנות להבנות בה)' כול עוד שאנחנו לא נדע את זה אנחנו חיים במציאות "המוות לאחר החיים", דהיינו, במציאות המוות (סופו מוות – התחלה מוות) שהיא נקראת: "מציאות החושך" אשליה ודמיון.
האם אפשר להתגבר על זה וללמוד ולדעת ולברך בדעת באמרנו: "ברוך אתה י-ה-ו-ה מחייה המתים" - ולא הכוונה על אלו השוכבים באדמה?
מלאך המוות = פרידה.
מוות = חוסר ידע.
חיים = ידע.
איך עובדת מכונת ההשמדה? צרפת בלגיה נקראים מלאך המוות (פרידה) לכן הגיליוטינה היא המצאה צרפתית להפריד בן הראש לגוף , הם משנים את הידע מכוח הדין שנמצא בידיהם ומתחלים להוריד את הידע (חיים) ובזה הם מחזקים את חוסר הידע (מוות) ובמצב הזה כדי לחזור שנית לידע (חיים) חייבים לצאת דרך המוות (חוסר ידע) מכיוון שהם סותמים את הדרך לידע (חיים) כדי לדעת (לחיות). לאחר שמצליחים לעמוד מול כול הדברים האלו 40 חודש (שמתוארים בכמה פרקים על אברהם אבינו) ולדעת להסביר אותם לא בהשערות זה נקרא "תחיית המתים". וכול מה שכתוב וכול מה שאני מראה נקרה : "החיים לאחר המוות" שזה נקרא "אלוקים חיים, בינה, נשמה" . אכן כן מלחמה קשה הייתה לכן שם ספרי "מלחמת הרוח בחומר". כך קרה לרשב"י, אמר מה שאמר וקיבל גזר דין מוות ללא שפיטה "אין צדק" (רומאים = צרפת) וברח למערה והתחיל לחקור את החוסר ידע (מוות). התורה היא סם החיים וכנגדה סם המוות, וכאשר ידע את סם המוות (עץ הדעת) הוא התחבר לסם החיים (עץ החיים) ושניהם אחד. כתב את ספר הזוהר שהוא במעמד: "עץ חיים למחזקים בו". כך גם שלמה המלך באמרו: "את כול חכמתי רכשתי מטיפשותי". הטיפשות היא המוות החכמה היא חיים (חכמה תחייה בעליה) וכול עוד שהוא לא ידע את המוות לא יכול לקבל את החיים ושניהם אחד וכתב את שלושת ספריו: משלי, קהלת, שיר השירים ובנה את בית המקדש (י-ה-ו-ה) ."איך החכם יודע שהוא חכם אם הטיפש לא קיים".
איך הדברים האלו משתקפים היום 2008 כאשר המדע והדת ששניהם אחד (אלהים (86 ) = הטבע (86) לא מצלחים ללמד "בבית הספר" כיצד לבטל את המוות ולעבור לחיי נצח. "כאשר הם מודים שהם לא יודעים - אז מדוע הם לא רוצים ללמוד"? היכן אנחנו יודעים שהם לא יודעים? הדתי אומר אני מאמין, שהמשמעות, אני לא יודע. המדע אומר אני לא מאמין, שהמשמעות, אני לא לא יודע. ומכאן אנחנו רואים שהמדע לא מפסיק לחקור אבל שכח את טענת אינשטין: "בדרך שאתם הולכים לא תגיעו למטרה". הדתיים לא רוצים לחקור וטוענים "אנו עבדך – אוהבים אותך הקב"ה", אבל שכחו מה אמר להם הקב"ה: "שאם אתם רוצים להיות העבדים שלי וטוב לכם איתי לכו למזוזה ותחתכו את אוזנכם".
מדוע קשה לחקור את המוות ולהפסיק לבכות על המתים ונעבור להילולה כאשר אדם עוזב את גופו? הרי כול היקום יודע מה זה "קנאת סופרים", בגלל זה משה רבנו התעכב בהר סיני כאשר הקב"ה אמר "לא תגנוב". משה טען: "אם אתה אומר לא תגנוב הרי אתה פוחד שלא יגנבו את דעתך וכך תשלוט כול הזמן"! לאחר דיבורים ולאחר שהכין הגנה הקב"ה מפני הרשעים, השרלטנים ועובדי האלילים ניתן היתר/ איסור. וההיתר היחידי על מצווה "לא תגנוב" היא: שאפשר לגנוב את דעתו של הקב"ה שנאמר: "צדיקים גוזרים הקב"ה מקיים". אמחיש לכם כך: ספרי "מלחמת הרוח בחומר" שהוא מוריד בדרגה את "ספר הזוהר" ושניהם מונחים לפניכם, ז"א, אתם רואים את החיצונית, אבל מאיפה באה החיצוניות הזו? מהפנמיות. ובתוך הספרים האלו נמצאים החיים והמוות ואם תדעו אותם "בקנאת סופרים" אתם בעצם שולטים על החיים ועל המוות על זה אני טוען: "הגוף, השכל והנשמה שייכים לי קשורים אלי – אבל זה לא אני". לכן איך זה נראה בפנמיות:
ידוע לנו מחקר המוח "שמה שהם יודעים זה שהם לא יודעים" בגלל פרדוקס המוח שאומר: "איך המוח יחקור את עצמו כשהוא בתוך עצמו". כך בעצם אנחנו עוזבים את "החיים – הראש" ועוברים "לגוף – המת". ופה ברור לנו שאנחנו צריכים לבנות את העולם הזה (הגוף) כדי להגיע לעולם הבא (הראש) ולהגיע לתחיית המתים שזה "החיים לאחר המוות". הן המדע – והן הדת הגיעו לדרגות האלו של מודעות הגוף (מוות) אבל הם "פוחדים" לעבור במעבר שזה נקרא הצוואר שם הניח את החרב המתהפכת (עובדי אלילים). פילוסופית המדע טוענת: "אם אתה חושב אתה קיים". פילוסופית הדתיים טוענים: "אנחנו מתעסקים בנגלה ולא מתעסקים בנסתר". שתי המשפטים האלו מראים דרגה הנמוכה ביותר שהאדם נמצא בה והיא "פחד" (פחד מחוסר) לכן ספר הזוהר מכנה את: "אלהים = הטבע" - פחדן! שהוא מקבל תכונה של הרצון לקבל לעצמו בלבד (יון שלילי), וכדי להצליח הוא הופך את עצמו לדינים וכך הוא נהיה אגואיסט (נפש חיה). נשיא מדינת ישראל מר שמעון פרס הגדיר את זה כך: "היכן שמתחיל הפחד – שם מפסיקה הדמוקרטיה". קרל מקס סיכם: "סופו של כול משטר דיקטטורה". כאשר כול היקום נמצא במציאות הזו של המוות (מודעות הגוף) ורוצים לדעת את "החיים לאחר המוות" (מודעות הנשמה - הראש) בואו כולנו ניכנס למנהרת הזמן עם הגוף ונחזור לאחור התשס"ט שנים לבראשית א' ששם "הגולם" עוד לא נוצר ונראה כיצד צריכים לעבוד כדי לחיות חיי נצח בסוד המשפט: "ומשה עלה עם גופו השמימה" שנאמר: לא - וירא אלהים את-כל-אשר עשה והנה טוב-מאד ויהי ערב ויהי בקר, יום הששי: פה אנחנו רואים את המלאכה שצריכים לעשות כדי להגיע למציאות המשפט, אלהים = את, שזה כוחם של האותיות האל"ף בי"ת שזה הרוח בסוד המשפט: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים". לאחר מכן "כל" = שהיא הנקודה המרכזית בגוף האדם שהיא ברית הקודש שאנחנו צריכים להוריד את הערלה, דהיינו, הכסויים, "זה נקרא ש"ס - וזה נקרא המדע". רק לאחר מכן אנחנו עוזבים את מודעות המוות ועוברים למודעות "החיים לאחר המוות" שהיא מילת " אשר" שהם אותיות ראש. וכול זה נמצא במילה הראשונה במשפט " וירא". אנחנו לוקחים את האותיות הראשונות שהם "וי" ומוצאים ממנה את הנקודה האמצעית שבאות ו' שהוא היסוד, אברי המין שזה "יוסף הצדיק" שהיא האות הראשונה במילת "שקר" והיא האות הראשונה במילת "שרה" ומכניסים אותה בין שתי האותיות "רא" ונהיה "ראש". ומי שמצליח וקל להצליח עליו נאמר: "לי – ראש" שהם אותיות "ישראל – תורה".
ולאחר שבא "השבת" ומקדשים את כול זה, דהיינו, הופכים את זה לידיעה מלשון "דעת" (י-ה-ו-ה) אנחנו עוברים למציאות בראשית ב' שנאמר: " ח - ויטע יהוה אלהים גן-בעדן מקדם וישם שם את-האדם אשר יצר: ט – ויצמח יהוה אלהים מן-האדמה כל-עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ועץ החיים בתוך הגן, ועץ הדעת טוב ורע: זאת מציאות של "החיים לאחר המוות" על זה בלעם הרשע אמר " מה טובו אוהליך יעקב (גוף) משכנותך ישראל (ראש)". זאת משפחה מאוחדת שהפועל והנפעל נמצאים ביחד בסוד המשפט: "ואהבת לרעך כמוך – אני אלהים". זאת טענת מורי "רשב'י" באמרו: "מי שראה את האור הגנוז ראה מסוף העולם עד סוף העולם". היכן נמצא האור הגנוז? בכול אדם ואדם שנמצא על פני היקום שנאמר: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך". משמעות המשפט: "למי שירא לא למי שמפחד". לכן הרמב"ם טוען על אלוהים = מדע: "היכן שיש שררה אין להם יראת שמים".
זה הלימוד שמלמדת אותנו "פרשת השבוע חיי שרה" שהיא פרשה של תחיית המתים שנאמר על אברהם אבינו "מחייה המתים" בסוד המשפט: "אל תשלח ידך אל הנער" והכול נמצא במשפט אחד שמתחילה בו הפרשה שנאמר בראשית כג: " א - ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, שני חיי שרה: סודי הסודות של המשפט הזה בסוד המשפט של מורי רשב"י: "מי שאין לא נוקבא לא ישיג מלכות שמיים", ובסוד המשפט שנמצא בספרי בטענתי: "דרגת המציאות שבראה את העולם הזה היא האשה והוא השקר וזוהי הנפש", ובסוד המשפט שרשום בתלמוד בבלי: "למזונות ריבה לה מזונות אמר במזונות קיצץ לה מזונות". לכן, אלהים = הטבע = קרח תדעו: כול עוד שלא תדעו את האשה תישארו במודעות של מוות מכיוון האשה קודמת אתכם שנאמר: "ברוך שעשני כרצונו"! לכן אם תדעו אותה תדעו את רצונו בסוד המשפט: "וידע האדם את חווה ותהר לו". תדעו ותלמדו את הדין מכיוון שאתם בחרתם את הדין שאומר: "אל תתקרב לאשה בניידתה דינה קרת". וכול עוד שאתם לא יודעים (מכיוון שמה שאתם רואים אתם חושבים שאתם רואים והשם הקדוש אמר: "איפה שיש מחשבה אין ברכה") אל תגעו בתורה ואל תלמדו תורה מכיוון שאי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש שנאמר: "וכול בעל מום לא יתקרב לאוהל מועד – וכול הזר יומת".
פרשת חיי שרה משתרעת בספר הזוהר מפסוק א' עד רע. שמתחילה בלמוד "יונה" את התורה ומסתיימת בתחיית המתים ובגאולה. והכול מתחיל ומסתיים "באשה" שהיא נקראת "שדה" שנאמר פרק י"ז בפרשה ע"י רבי אליעזר"..."משום זה יש שדה ויש שדה. יש שדה שכול הברכות והקדושות שורות בו, כמו שאתה אומר כריח שדה אשר ברכו ה'. דהיינו השכינה. ויש שדה, שכול חורבן וטומאה, וכליה, והריגות ומלחמות, שורות בו. דהיינו הסטרא אחרא". פרוש: ישנו חצי חודש שהשדה בנידה וחצי חודש שהוא לא בנידה (אתם יכולים לעשות מחקר שכול הנשים ביקום בנידה באותו חצי חודש) ומכיוון מחורבן בית המקדש ועד היום הזה היקום נמצא בחורבן וטומאה, וכליה, והריגות ומלחמות, דהיינו, כול הזמן אנחנו נמצאים בשדה של הנידה – הסטרא אחרא. ומכאן בה הציוו שנאמר: "אל תבעירו אש בשדותכם", דהיינו, לא בשדה הטומאה ולא בשדה הקדושה שהיא שדה אחת שברכו ה'. מי הוא השדה הזה? "אשה = אש –ה'. מי יכול להסביר לי מכול אלו שמתעסקים בתורה, מדוע אסור לי להדליק אש בביתי ביום שבת כאשר הדליקו אש בבית המקדש ביום שבת? האם כך רוצה הקב"ה להראות שאין שוויון? ואם היה כך לא היה אומר: "בצלם אלהים נברא האדם". לכן כול הפרשה מלמדת איך עלינו להתנהג עם הזוגיות כשם שאברהם ושרה התנהגו ושניהם אחד שנאמר בפרק כ': "ומשום שאברהם ושרה לא נדבקו בסטרא אחרא, זכתה שרה לחיים עליונים לה ולבעלה ולבניה אחריה, וזהו שכתוב הביטו אל צור חוצבתם, דהיינו אברהם, ומקבת בור נוקרתם דהיינו שרה, וע"כ כתוב, ויהיו חיי שרה. שזכתה בהם בכולן, ולא כתוב בכול הנשים, ויהיו חיי חוה, וכן בכולם, כי היא נדבקה בחיים, ועל כן החיים, שלה הם". ואנחנו כולנו בניה ובעלה אבינו.
"ברוך אתה י-ה-ו-ה מחייה המתים".
"כדי למות על קידוש השם - צריך לדעת מי זה השם".
"אין דעת גדולה יותר מאשר הרצון לדעת".
"הפצת האור - הדרך לאמת"מנהל אתר:www.haimshlomo.co.il
0544-898547 03-9322192
"המוות נוצר כדי להחיות אותו" - המשיח
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
