מצוות הדבקות 

בס"ד י"ג מרחשוןן התשס"ו
מצוות הדבקות
מצות הדבקות נאמרה בתורה לגבי שלש מצוות: בנישואין נאמר: ודבק באשתו (בראשית ב', כ"ד), בנחלת ארץ ישראל נאמר: בנחלת מטה אבותיו ידבקו (במדבר ל"ו, ז', ט'), ובעבודת ה' יתברך נאמר: אותו תעבד ובו תדבק...אותו תעבדו ובו תדבקון (דברים י',כ' : י"ג, ה' : ד',ד' : י"א,כ"ב : ל',כ' : יהושע כ"ב, ה'). הרש"י והרמב"ם פירשו מצוה זו: הידבק בחכמים ותלמידיהם, לפיכך צריך אדם להשתדל שיישא בת תלמיד חכמים, וישיא בתו לתלמיד חכמים, ולאכל ולשתות עם תלמידי חכמים.." (כתובות קי"א: : רש"י, דברים י"א, כ"ב : הרמב"ם, דעות, ו', ג'). וכן פירש הרש"י (דברים י"ג, ה'): "הדבק בדרכיו, גמול חסדים, קבור מתים, בקר חולים כמו שעשה הקב"ה". למרות שמצוה זו כבר נאמרה בתורה במילים "והלכת בדרכיו". אלא שבא ללמדינו שמצות הדבקות מצריכה גם דבקות פיסית וגם דבקות רוחנית. דהיינו, אין סתירה בין המעשה למחשבה, אלא המחשבה היא המרוממת ומקדשת את מעשה הדבקות.
דוגמאות לפירוש זה של מילת דבקות ניתן למצוא בתנ"ך שם נאמר: ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר על לב הנערה (בראשית ל"ד, ג'), ונאמר: כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל (ירמיהו י"ג, י"א). ונאמר: כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה אתכם והתחתנתם בהם... (יהושע כ"ג, י"ב) וכן נאמר: ורות דבקה בה (רות א', י"ד).
הטעם שדוקא לגבי מצוות אלה השתמשה התורה בפועל דבק (דבק=נצמד ללא חציצות), הוא משום שמצוות אלה הוקנו לאדם בטרם יולד, לפיכך קיים בהם הצורך בהתדבקות פיסית ורוחנית גם יחד. בנישואין נאמר: אמר רב יהודה ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני (סוטה ב.), ואמר שמואל בכל יום ויום יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני (מועד קטן יח:). גם בנחלת ארץ ישראל נאמר: ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת (בראשית ט"ו, י"ח), וגם בעבודת ה' יתברך נאמר: לא אתכם לבדכם אני כרת את הברית הזאת...ואת אשר איננו פה עמנו היום (דברים כ"ט, י"ג-י"ד). דהיינו, הנשמה האלוהית שניתנה לאדם בחרה לאדם מראש בחירה חיובית של אשה, ארץ, ותורה. אך הותירה בידו את אפשרות הבחירה השלילית.
לפיכך לא ניתן לקיים את שלש המצוות הללו ללא "גילויי האהבה שהם דבקות" (הרמח"ל, מסילת ישרים פי"ט). יען כי תוצאות קיום מצוות אלה יוצרת חיים חדשים. כפי שנאמר בנישואין: ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו (בראשית א', כ"ח). דהיינו, ליצירת חיים חדשים, לפיכך קרא האדה"ר את שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי (בראשית ג', כ'). גם בנחלת ארץ ישראל נאמר: למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ (דברים ח', א'), וכן פירש הרש"י שמי שזוכה בא"י זוכה לחיים ארוכים. כדאיתא בגמ' מפורשת: אמרו לר' יוחנן דאיכא סבי בבבל, ואמר: וכי אפשר הדבר שיש זקנים בבבל? הלא כתוב: למען ירבו ימיכם וימי בנכם על האדמה. וגם בעבודת ה' יתברך נאמר: ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (דברים ד, ד'), ופירש החזקוני: ואתם הדבקים בה' אלהיכם ולפי כך אתם חיים היום. העולה מכאן הוא שהדבקות היא החיות, והחיות היא תוצאה של הדבקות היומיומית הן בקב"ה, הן בקדושת א"י והן בקדושת הבית.
פרט לעבותות האהבה דבוקות שלש המצוות הללו גם בקשר האירוסין: בנישואין נאמר: נערה בתולה מארשה לאיש (דברים כ"ב, כ"ג). גם בנחלת ארץ ישראל נאמר: והבאתי אתכם אל הארץ...ונתתי אתה לכם מורשה אני ה' (שמות ו', ח'), וגם בעבודת ה' יתברך נאמר: תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב (דברים ל"ג, ד'), אל תקרי מורשה אלא מאורשה (ברכות נז.). מקשר הדבקות האמור בשלש המצוות הנ"ל ניתן לתרץ גם את מחלוקת הגמרא (ב"ב ק"ט:): האם ארץ ישראל היא רק ירושה (דבר הבא מאליו ללא צורך בקנין) ואינה מורשה (זכיה המצריכה מעשה קנין) או שהיא גם ירושה וגם מורשה? והתירוץ הוא: שארץ ישראל,הנישואין,והתורה הם מורשה ולפיכך נדרש בהם מעשה קנין.
הקשר בין מצוות אלה מובא גם בהלכה הפסוקה בגמרא: "ת"ר הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות, כופין אותה לעלות...היא אומרת לצאת והוא אומר לא לצאת כופין אותה שלא לצאת, ואם לאו תצא בלא כתובה" (כתובות קי:, הרמב"ם הל' אישות פי"ג, הא-ב, שו"ע אה"ע, סי' ע"ה). דהיינו, הקשר בין שלשת מצוות הדבקות נפרם, במצב אשר בו מונחות על כף המאזניים שתי מצוות דבקות: ישוב ארץ ישראל, וקיום הצוות התלויות בארץ ישראל. אל מול מצוה אחת של הדבקות בנישואין ושלום בית. וכן נאמר בהמשך הגמ' שם: שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ, דומה כמי שאין לו אלוה. שנא' לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים" (ויקרא כ"ה,ל"ח).
העולה מדברים אלו הוא: שאדם החפץ חיים שלמים ואמיתיים, עליו להדבק בשכינה, בארץ ישראל, ובחיי האישות, הן במעשה והן במחשבה. דבקות זו תתן לחייו החומריים משמעות רוחנית, וחייו יהיו חיים מושלמים, ע"י הדבקת הנשמה הרוחנית לגוף החומרי.

העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)
ר' רפאל ב"ר אשר חגבי מחברם של הספרים: אשר על המשכן-תכניות המשכן וכליו, מצמרת הארז-על פרשיות השבוע ומועדי ישראל. שו"ת צמרת הארז-תשובות לשאלות אקטואליות במחשבת ישראל.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי