בפסיכולוגיה, נחשב מימד המופנמות - מוחצנות לאחד מהממדים המרכזיים המאפיינים את האישיות ותאוריות תכונות רבות מתבססות עליו. כבר בגיל צעיר, עם הכניסה לבית הספר, מורגשת חשיבותו הרבה של ממד זה ,בחייו של האדם- היכול להשפיע במידה רבה על התנהגותו, גישתו לבעיות ונושאים שונים, סדרי עדיפויותיו, עיסוקיו ועוד.
האדם המופנם מפנה את האנרגיות שלו כלפי עצמו בעוד שהמוחצן מפנה אותן כלפי החברה. המופנם הוא מהורהר, זהיר, שקט. עסוק יותר בעולמו הפנימי ולכן קשה לו להסתכל ולהרגיש אנשים אחרים.העולם הפנימי שלו, נבנה יותר על סמך הנחות -ופחות על סמך מידע.
הוא פחות מתקשר, פחות שואל ופחות יודע .עולמו הפנימי של המופנם מבוסס פחות טוב מעולמו של המוחצן. מכאן נובע שההבנה שלו את התהליכים והרגשות שמתרחשים אצל האחר הם הרבה פחות טובים מאשר המוחצן. המוחצן הוא פטפטן, מלא חיים ואימפולסיבי. בעוד שצעיר מופנם יבלה את זמנו בחדר עם ספרים או מחשב, חברו המוחצן יעדיף מסיבות ופאבים.המוחצן שואב יותר מידע מהסביבה ,ובעזרתה הוא בונה את העולם הפנימי שלו.
לא בהכרח משתייך אדם לאחד הקטבים, ויש שימצאו עצמם בעמדת ביניים בממד המופנמות - מוחצנות.
רוב אנשי המחשבים והאינטרנט, נוטים יותר למופנמות מאשר למוחצנות המודעות לנושא חשובה ליותר ויותר אנשים גם בשביל ההבנה שלהם את עצמם, בתור מופנמים וגם בשביל תקשורת עם אנשים אחרים הנוטים למופנמות.
אדם מופנם זקוק לתקשורת עם אנשים אחרים, אך הוא זקוק לזה בקצב ובמינון המתאימים לו.מכיוון שאנשים מופנמים מתקשרים מעט יחסית עם אנשים אחרים, קורה שאינם צוברים מספיק נסיון תקשורתי בסיטואציות שונות ,ולא מפתחים מיומיות תקשורת הכרחיים. לפעמים חוסר הנסיון הזה מביא להתפתחותה של ביישנות -ואף פחד להיכנס לסיטואציות שונות, בהן צריך לתקשר ולבדידות.
הדבר יכול להוות בעייה במקרים מסויימים, למשל כאשר יצטרך המופנם לתקשר עם המין השני או עם אנשים לא מוכרים, אך בגלל מחסור במיומנויות תקשורת וביישנות שהתפתחה בעקבות כך, הוא יימנע מלעשות זאת.
לצורך היפתחות יש לאזן את האדם בעזרת רפואת תדרים,פרחי באך ועוד.
שירו של שלום חנוך מביע את המופנם שפותח צוהר לתוך ביתו-עצמו לפעמים-לחבר מכר או אהובה...
אדם בתוך עצמו/שלום חנוך
אדם בתור עצמו הוא גר,
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר.
לפעמים פותח דלת, לקבל מכר.
אבל...אבל לרוב - אדם בתוך עצמו נסגר.
אדם בתוך עצמו הוא גר,
בתוך עצמו הוא גר.
או באיזו עיר סוערת, או באיזה כפר.
לפעמים סופה עוברת, וביתו נשבר.
אבל...אבל לרוב - אדם גם לעצמו הוא זר.
פזמון:
ואת,ואת..כמה טוב שבאת.
בלעדייך ריק הבית, והלילה קר.
אז אני שומר עלייך כמה שאפשר...
ועם כל זאת - האם אמצא אותך מחר?
אצל קרוב אצל עצמו.
אדם בתוך עצמו הוא גר.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
