אהוד אמיר מעלה את הנושא בכותבו על "עד כמה השפיעה על בני הדור השני, הגדילה במחיצת אדם שעבר את השואה? מה פירוש הדבר, לגדול כאשר אין סבא וסבתא, דודים ודודות, בני דודים ?מה פירוש הדבר לחיות אך ורק עם המשפחה הגרעינית, עם אבא ואמא, ולעתים גם לא זה, אלא רק אחד מהם.
לעובדה שילד מחויב לגדול עם דמות הורית אחת, דמות שהשפעתה על חייו הינה טוטאלית, יש משמעות אדירה כאשר הורה זה הינו רדוף סיוטים, גם אם הוא אינו מדבר עליהם במפורש. שיחות לילה אקראיות ועגמומיות של ההורה עם שכנים או מכרים שעברו את אותו גהינום, מוסיפות על פחדיו האדירים של הילד. נוהגיו של ההורה, שהם תולדת ניסיון החיים של הישרדות בשואה, כופים את עצמם על הילד, ועשויים להתגלות בו גם שנים לאחר פטירת ההורה: איסור אובססיבי על זריקת מזון, כולל לחם יבש .שמירה קנאית על קשר עם הילדים והקרובים מדרגה ראשונה, בייחוד בעידן הסלולרי והמחשב, מתוך פחד שכל פרידה תהיה נצחית, כמו הפרידה על רציף השילוח למחנה ההשמדה; הכנת צרור תכשיטים ובגדים בכניסה לבית, מוכן למנוסה בכל עת, על כל צרה שלא תבוא, כאילו הנאצים עומדים מעבר לסף; הלבשת הילד בבגדים חמים, גם בקיץ, שוב - על כל צרה שלא תבוא. דאגה אובססיבית עד בואו של הילד הביתה בלילה, גם אם רק יצא לבילוי שגרתי בסרט או בקניון.
עבור הילדים שגדלו בשנות ה-50' וה-60', בבתיהם של ניצולי שואה, נוספו סימנים נוספים: גילוח אובססיבי של הראש, עד הקרקפת, למניעת סכנתם של הכינים, על חשבון הנוי והשיער, וגם במחיר של השפלה חברתית (כינים באושוויץ היוו סכנת מוות); התפרצויות צער, עד טירוף, באופן בלתי צפוי, של המתאבלים על מות יקיריהם .קריאת ילדים בשמות גלותיים ומביכים בעליל, על שמם של הנספים בשואה. לא במקרה תיארו בני דור שני רבים, בהם אנשי עסקים מצליחים, מדענים, מורים ועוד, את תחושתם כי השם הגלותי והמגוחך שנכפה עליהם היה סמל ליחס של ההורים: בני זוג ששכלו את כל ילדיהם והולידו ילד אחרי השואה, ציפו ממנו להיות נר זיכרון לדור שלם של נספים. ציפו ממנו להגשים את כל הציפיות שלא הגשימו אלה שנספו בשואה. החוקרת דינה ורדי קראה להם "נושאי החותם". היא ראיינה עשרות מהם, ואיבחנה דפוסים קבועים של התנהגות ואופני חשיבה רגרסיביים, וכן מועקות נפשיות אדירות, שנובעים באופן עקבי, וכמעט בוודאות, מילדותם בצל השואה, מהציפיות הבלתי רציונליות שהועמסו עליהם ומהפגנתן המתמדת, האובססיבית, החונקת, של ציפיות אלו.
השואה הייתה נוכחת בכל יום, בביתם של ניצוליה. הם לא אמרו עליה מאומה, אך שתיקתם הייתה מפחידה מכל סיפור. הסיפורים המעטים שהתמלטו מפיהם רק חיזקו את נוכחותה המעיקה והמפחידה באווירתו של הבית. לא פלא שבניהם של הניצולים כיום מחפשים מפלט מהמועקה של שנות ילדותם, ילדות שעברה "בצל השואה" .
אפר ואבק הוא אלבומו השלישי של הזמר יהודה פוליקר, שיצר אותו בשיתוף פעולה עם יעקב גלעד, אשר הפיק וכתב את מרבית השירים. פוליקר וגלעד שילבו בו שנים עשר שירים הנוגעים בחייהם כבני הדור השני לשואה, שגדלו בישראל בצל הטראומה שחוו הוריהם.
בעקבות האלבום השתתף גלעד ואמו יחד עם משפחת פוליקר בסרטה התיעודי של אורנה בן-דור "בגלל המלחמה ההיא", שעסק בדור השני לשואה ובו מתואר הליך הפקת האלבום.
כשתגדל
שר יהודה פוליקר /מילים: יעקב גלעד
חכה שתגדל, אמרו לך לא פעם
איש אחד גבוה ואשה נמוכה
אם לא תאכל לא תגדל אף פעם
ילד טוב משאיר צלחת ריקה
תגדל, תגדל ותהיה גנרל
תהיה אסטרונאוט ותעוף לחלל
אתה לא רצית להיות אפילו חייל
או סתם להיות כמו כולם כשתגדל
אבל, אותך אף אחד לא שאל.
כשתגדל ותראה איזה ילד
אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד
שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.
לך הביתה, עזוב את בית הספר
אמרו שממך כבר לא יצמח שום דבר
אשה גדולה ואיש במשקפיים
ימשיכו לרדוף עד הסוף עד עפר
תגדל, אל תתערבב בקהל
תשקיף מן הצד תתנדנד בערסל
אתה לא רצית להיות שם בכלל
אז מה, אותך אף אחד לא שאל
אתה נשארת גוזל שנפל.
כשתגדל ותראה איזה ילד
אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד
שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
