האזכרות לרצח רבין, בכנסת, בבית הנשיא ובהר הרצל, והדיונים בטלויזיה, מעלים מחדש את השדים הישנים של הסת הימין, תוך רמיזות עבות, שהם בין הגורמים העיקריים לרצח רבין. כמובן, כאשר מאשימים בצורה גורפת את הימין, עושים עוול כבד לקבוצות רבות באוכלוסיה וכאשר מפנים אצבע מאשימה למנהיגים בולטים כמו נתניהו - העוול הציבורי, פוליטי, משפטי, מוסרי כבד לא פחות ואולי כואב יותר.
צמרת הימין והליכוד על המרפסת בירושלים:
האסיפה הזאת, נכנסה כבר להיסטוריה הפוליטית של ישראל - בעיקר בשל האירוע החריג והיא תמונת רבין (בפוטומונטאז') במדי קצין אס.אס.נאצי. מאז אותה תמונה בטלויזיה, יחסו את האירוע לימין והאשימו את צמרת הימין והליכוד בראשות נתניהו, שעמדו על המרפסת.
האמת הערומה על התמונה:
בוועדת שמגר, לחקר אירועי רצח רבין, העיד העיתונאי וכתב הטלויזיה ניצן חן, כי אבישי רביב הידוע בכינויו "שמפניה" - הידוע גם כסוכן שב"כ, שתפקידו היה להתסיס, להרגיז, להביא לתופעות חריגות קיצוניות, כדי לחשוף את הקיצוניים המיליטנטים - הוא הוא שהביא את הפוסטר הנאצי, לניצן חן, שהציגו בטלויזיה לעם ישראל, והשאר כבר היסטוריה. להשלמת האירוע כדאי להוסיף ש"שמפניה" הסוכן - הוא ששלח שני נערים קיצוניים לבית דפוס לארגן את הפוסטר שהופיע באסיפה ההיא בירושלים.
הסוכן "שמפניה" - הוא גם זה שהופיע בטלויזיה בהצגה הלילית של קבוצת "אייל", הכאילו התארגות קיצונית לפגיעה בראשי שמאל, מנהיגים, שמתנגדים לאוסלו ועושים מהומות ומרידות מקצועיים. קבוצה שגם היא אורגנה ע"י אבישי רביב.
מסקנה: התמונה המדוברת היתה יוזמה של הסוכן ולא גל של הפצות או תכנון של הימין. הופעתה של התמונה בטלויזיה היתה מתוכננת ובודדת אבל הנזק שנעשה ובמיוחד הפרשנות המעוותת, שייחסה זאת לימין, לא ניתנת למחיקה וכנראה תידבק לימין עוד שנים רבות. כי לפעמים בפוליטיקה ובתקשורת כפי שיוכח גם בהמשך - האמת הבסיסית לא תמיד חשובה.
ח"כ יחימוביץ - צדקנית השמאל ומשמיצת הימין:
ברעיון לתכנית לונדון וקירשנבאום (יום ב' 10.11) - אמרה ח"כ העבודה בלי למצמץ: "נתניהו עמד על המרפסת וכמעט במועל יד נאם"... אתם הבנתם, נתניהו "הפשיסט", כמעט כמו מוסוליני או צורר אחר, מלהיב את הציבור כמעט במועל יד. זאת הסתה פרופר, זה עיוות העובדות והמציאות ולכן, לדעתי, על ציבור הבוחרים, להוקיע, להרחיק אותה מהכנסת ע"י אי הצבעה לעבודה.
דרך רבין לשלום:
הימין מואשם מאז "הסכם אוסלו" האומלל, בטרפוד מהלכי השלום. אבל אוסלו - התברר, ככישלון היסטורי מהדהד, שהביא לישראל את עראפת את האינטיפאדות, ואת המאבק הפלסטיני עד ימינו אלה.
רבין ז"ל ועראפת - שקיבלו פרס נובל לשלום מזויף - הבינו כל אחד בנפרד את מושג השלום - רבין ז"ל האמין בתום לב שזאת הדרך לשלום, ואילו עראפת הוליך אותו שולל, צחק בליבו על תמימותו - ורימה את כל ציבור השמאל שהאמינו בו וחבל. לצערי, יש עדיין רבים, כולל מארגני "הסכם אוסלו" שמאמינים בו ולא מוכנים להודאות בכישלון. אפשר לעשות שלום - תוך 30 יום, אם נסוג בגבולות 67, נפרק את כל ההתיישבות ביש"ע, נשחרר את כל המחבלים, ונהיה גם מוכנים לעבור לאלסקה.
התקשורת והנסיגה מחברון
התקשורת והעיתונות, ממשיכה בצורה סיסטמית להאשים את נתניהו בנסיגה משכונת שוהדא בחברון כקלף מנצח לנימוק שנתניהו, מחזיר שטחים כמו השמאל.
האמת העירומה: הסכם הנסיגה מהשכונות הערביות בחברון - להבדיל מהישוב היהודי בחברון עילית ובלב חברון - נעשה ע"י פרס וממשלתו. אבל מאחר והם פחדו לבצע את הנסיגה, מפחד התנגשות עם מתנחלי חברון, דחו ודחו עד אשר היה המהפך ובמקום פרס נתמנה נתניהו לראש הממשלה.
נתניהו - הצהיר עוד לפני בחירתו, כי יכבד את ההסכמים של הממשלה מתוך העיקרון המשפטי: "כי הסכמים בינלאומיים יש לכבד גם אם הממשלות מתחלפות"
ואכן - נתניהו כיבד את ההסכם ועל כך התקשורת לא סולחת לו - למרות שיודעת את האמת.
נתניהו ומלחמתו באנגלים:
בראיון לאחד העיתונים הגדולים - סיפר נתניהו כי בילדותו בירושלים, שיחק כדורגל ליד מחנה הצבא האנגלי בעיר.
הכותרת במאמר שפורסם למחרת - נתניהו בילדותו שיחק כדורגל עם החיילים האנגלים.
כמובן - שהתקשורת חגגה ובגדול - שהרי חשבון פשוט מראה שנתניהו בתקופת המנדט הבריטי עוד לא נולד.
האמת הערומה: כעבור שבוע העיתון הודה שטעה והטעה, כי ההקלטה הוכיחה שנתניהו דיבר אמת ואמר: ששיחק כדורגל ליד המחנה של הצבא הבריטי.
כל ירושלמי מכיר ויודע שמחנה "שנלר" היה מחנה של הצבא הבריטי, ואכן יש מקום כזה והוא מאויש מאז הנסיגה הבריטית ע"י אזרחי ישראל - חיילי צה"ל.
אבל האמת הזאת - לא מעניינת את התקשורת שממשיכה, באופן מתמשך לחזור על אותה שטות שנתניהו טעה עם האנגלים, למרות שעיתונאים רציניים וכתבים בכירים יודעים זאת, הם לא מחמיצים הזדמנות להזכיר זאת - כמובן לרעת נתניהו.
צירוף "כוכבים" למחנה הליכוד:
כאשר, "כוכבים" סוג ב' או ג' - מצטרפים לקדימה או עבודה, מדובר בתוספת ערכית או הצטרפות אידיאולוגית. כאשר מצטרפים לליכוד "שחקני חיזוק" מהליגה העילית, כמו אלוף עוזי דיין, יוסי פלד, אסף חפץ, ואולי גם הרמטכ"ל בוגי יעלון, ובחלק הפוליטי אישים כמו בני בגין מחד ודן מרידור מאידך.
זה תוספת של אישים שרוצים לקפוץ על "אלטלינה" ברגעי השיא ואולי לזכות בכיסא בממשלה. זה לא, אידיאולוגיה, זה לא טובת המדינה - כמו בשמאל. למה, כי אין איזון בין המציאות ובין הפרסומים ואין כמובן פרגון מינימאלי.
ביבי בלונדון - במלחמת לבנון השניה:
התקשורת "ירדה עליו רצח", בלשון עממית, על נהנתנות, ארוחות, הפן של שרה והכביסה, אף מילה על כך, שנסע ללונדון בעיצומה של המלחמה, לפי בקשת יו"ר הכנסת דליה איציק ושר החוץ של קדימה, בתור נואם מוכשר ומייצג האינטרסים של ישראל מס' 1 בהסברה וקשרי חוץ - ועל דעת כולם עשה עבודה מצוינת ומבורכת, בתקשורת הבינלאומית ובקהילייה הבינלאומית. בכל האזכורים של נתניהו - שוכחים את תרומתו לייצוב הכלכלה שמחזיקה מעמד למרות כל המשברים עד ימינו, ותרומתו לביטחון המדינה בתקופת שלטונו.
כפי שציינתי לעיל, התקשורת לא הוגנת, לא מפרגנת, לא מאוזנת ולא מידתית, בכל הקשור בשם נתניהו.
לא צריך לאהוב אותו, לא צריך לבחור בו, או לתמוך בו, אפשר ורצוי לבקרו ולהדגיש את נקודות התורפה, מי שמתנגד, או פוחד ממנו. אבל מינימום של איזון ופרגון אם נדרש, אפשר לבקש - לא יותר.
נקודות למחשבה:
1. בכל הנאומים של אולמרט, ברק, לבני, דליה איציק ונתניהו, שמענו שצריך לפעול במרץ וביד ברזל נגד חריגים וקיצוניים - המאיימים באלימות ובהסתה על שלטון החוק ויסודות הדמוקרטיה.
2. הם צודקים בהחלט, אז איפה הייתם. בכל התקופה הזאת, כשזה התחיל והניצנים נראו בארץ, איפה היה אולמרט, ברק, ציפי לבני, דליה איציק, שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה והמפכ"ל - איפה הייתם למה ישנתם.
3. ממליץ לקרוא את המאמר שלי: "מעצר מנהלי גם ליהודים קיצוניים" - כדי שידעו איך לפעול.
4. אולמרט בנאומו בטכס בהר הרצל - לזכרו של רבין, הצהיר על דעותיו השמאלניות החדשות - בנוסח צריך לוותר על חלקי מולדת על חלקי ירושלים, ולחזור לגבולות 67. נראה שהוא מצטרף לאישים התומכים במפלגת מרצ. בפועל - הוא "ירד מהפסים של הליכוד", ראה גם מאמרי בנושא זה.
5. כאשר אולמרט, פתאום התחיל להבין שטעה בגדול, במדיניות, בתפיסת עולם, בניגוד במצע "קדימה", והשאלה היא האם הוא רוצה לטרפד או לסנדל את ציפי ליבני? או פשוט סובל מ"אירוע מוחי פוליטי" שהוביל אותו למסקנה הנמהרת והקיצונית מהימין לשמאל של השמאל - ועדיין לא מבין שגם אבו מאזן וגם החמאס עושים ממנו צחוק, כמו שעשה עראפת לפניהם.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
