פסוקים אלו מהווים הקדמה לסיפור הטרגי של ארוע מהפכת סדום ועמורה .
בפסוקים אלו , התורה מעידה באופן חד וברור על סיבת בחירתו של אברהם להיות אבי האומה . השאלה היא מה מקום עדות זו באמצע הודעתו של קב"ה את אברהם את חורבן סדום ועמורה ?
אברהם היה מהפכן במלוא מובן המלה. הוא הראשון אשר הפיץ לעולם לא רק את קיומו של קב"ה ולא רק את תארי הנהגתו של העולם אשר ברא : חסד אמת צדק ומשפט , אלא שהאדם מחויב להתיישר על פי אותם ערכים הקובעים את ההנהגה האלוקית ומממשים את מהותו ואת עצמיותו. אברהם לא רק פעל על פיהם אלא הורה וחינך את דורו ללכת בדרך ה'. במה זכה אברהם להקים גוי גדול ועצום ? בזה שהוא חינך את משפחתו , את דורו ואת הדורות הבאים בעשיית צדקה ומשפט. אברהם לא הסתפק בלהיות כהן לאל עליון כמו שם בן נח. הוא לא הצטמצם בלקיים את דבר ה' בארבעת הכתלים של הישיבה אלא נע ממקום למקום וקרא בשם ה'.
רש"י מפרש את המלה ידעתיו בלשון חיבה שה' מחבב את אברהם "לפי שהוא מצווה את בניו עלי לשמור דרכי" . סיבת חיבתו של קב"ה את אברהם היא הליכה בדרכי ה' והוראת בניו ללכת באותה דרך.
השאלה היא האם בגלל שה' אוהב את אברהם אז הוא צריך לחשוף לו את כוונותיו ולערב אותו בהחלטותיו? הרי לא חסרים מקרים שה' לא גילה לצדיקים העתיד ולא ערב אותם בהחלטותיו. רש"י נותן שתי תשובות : א. סדום ועמורה היו כלולות בארץ המובטחת לאברהם ולכן הקב"ה רואה את עצמו מחויב להודיע לו מה הוא הולך לעולל לערים שהן חלק מנחלתו. ב. אברהם נקרא אב המון גויים וביניהם גם עמי סדום ועמורה ואיך הקב"ה יכול להשמיד את הבנים מבלי להודיע לאביהם החביב?
נבחן את טענות אברהם כלפי ה' : חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה הצדיק כרשע חלילה לך, השופט כל הארץ לא יעשה משפט? אברהם מעלה שאלה מוסרית כבדת משקל בדבר צדקת הענישה הקולקטיבית : למה הצדיקים צריכים להיענש על לא חטא בכפם. אפה פה הצדקה והמשפט אשר אברהם כה טרח להנחילם לדורו ולבאים אחריו? איך הדור יקבל ויאמץ את הערכים הנצחיים של צדק אם האלוקים בעצמו, שתארי הנהגתו הם צדקה ומשפט , לא פועל לכאורה לפיהם ? יש פה סיכון גדול של הרס מערכת החינוך שאברהם הקים וביסס. ה' מחליט להודיע מראש לאברהם את החלטתו על מנת לעורר את בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית את הוויכוח בסוגית שכר ועונש בין אברהם לבוראו. באותו וויכוח מתברר בפני כל העולם את מהותו של הצדק האלוקי : ה' האל החנון והרחום אינו יכול לקבל את המשך קיומו של הרוע ולכן בהתאם למדת ה' "נקה לא ינקה" ה' פועל להשמיד את ערי הפשע אולם הוא לא מעניש את הצדיק עם הרשע ואפילו מוכן לחוס על הרשעים בתנאי שימצא מנין כשרים. כי כאשר נמצאים צדיקים בסביבת רשע יש תקווה שהם ישפיעו לטובה .וכאשר יש תקווה , יש חיים והחורבן נדחה . פן זה של המוסר האלוקי לא היה מתגלה לעולם לולא הודיע ה' את אברהם את החלטתו להשמיד את סדום ועמורה. עוד מתברר שלצדיק אשר הולך בדרך ה' ומפיץ אותה יש זכות לטעון כנגד בוראו על אי צדק . ורבון העולמים באהבתו אליו מוכן להסביר את דרכיו ואופן פעולתו , למען הדורות הבאים יראו וייראו.
ההסטוריה האנושית רצופה מקרי אסון וחורבן ולא אחת בא האדם בטענה אל האלוקים על דרכי פעולתו.מהפכת סדום ועמורה שופכת אור על דרכי ה' .קיומו של העולם אינו אפשרי כאשר שולט הרוע , והאסונות והצרות הם הכלים של ה' -אם כי לא הבלעדיים- לנווט את העולם לצדקה ומשפט. אולם הצדיק המממש את הערכים הנצחיים של צדקה ומשפט בדרכו ובהוראתו יש את היכולת להשפיע ולשנות סדרי עולם על ידי תפילה , פיוס ואפילו מלחמה בלית בררה כמו שרש"י מסביר לפסוק "ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע ?". זאת סיבת מקום עדות התורה על צדקת אברהם וזכותו , לפני סיפור מהפכת סדום ועמורה.
דוד מור, הוגה דעות
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
