אנחנו חלק מהכול, ובכל אחד מאיתנו קיים הפוטנציאל הקיים בעולם כולו.על ידי מדיטציה, התפעלות מפלאי הטבע על בסיס יומי והסכמה לא לשפוט את עצמנו ואת האחרים אנחנו יכולים להתחבר לפוטנציאל הזה.
אלי מיטרני שהוא מורה ותלמיד באקרופוליס כותב על הפרח:
"הפרח יכול לסמל דברים רבים, אך מעל לכל הוא מקושר עם יופי. פרח מבטא יופי. הוא לא מתלבט ולא מתבלבל הוא פשוט נמצא והוא פשוט יפה. הוא בעל סוג של סמכות פנימית הנובעת מכך שהוא מבטא ללא ספק את ייעודו. אמנם כל הפרחים מבטאים יופי, אך לכל אחד מהם גוון שונה, ריח שונה, צורה שונה. באופן דומה, היופי הקיים בתוך כל אחד מאיתנו הוא אותו יופי אך שונה . יש לו גוון שונה, צורה שונה, צבע שונה ומהות אחת. הפרח רק מחכה לפרוח, הפוטנציאל כבר קיים בתוך הזרע, אך לשם כך דרושים לו התנאים הנכונים. ישנם פרחים נדירים היכולים לפרוח גם בתנאים מבודדים וקשים, אך לרוב, יש צורך בסביבה תומכת. את הסביבה הזו אנו יכולים ליצור לעצמנו ע"י שנסגל לעצמנו אורח חיים הרמוני יותר, התואם יותר את מהותנו הגבוהה.
לשם כך עלינו תחילה לזהות את הפוטנציאל השוכן בעומקינו, ואיתו להזדהות. לשאול - האם אני נדון לנסיבות או חופשי ? חופשי לבטא את שאני יודע שקיים עמוק בתוכי. אם בחופש בחרנו, עלינו לבחור בקפידה את הרגלינו במקום שהרגלינו יבחרו בנו, האם אנו מעבירים את זמננו ברדיפה אחר תשוקותינו החייתיות? או האם אנו מקדישים את ימינו ליצירת התנאים הנכונים בתוכנו וסביבנו אשר יום אחד יביאו לפריחתו של הפרח היפה מכל ? מהותנו האנושית הפנימית."
ומכאן לקלף האומץ של אושו:
בקלף תמונת פרח בר קטן,אשר עליו לעבור סלעים ואבנים ,כדי להוציא את הפוטנציאל של הזרע לפריחה המלאה שלו ולמיצוי הפוטנציאל הטמון בו.כולו פרח קטן- ולמרות הכול הוא מתמודד עם הוצאת עצמיותו הקטנה, וכמו כל דבר בטבע הוא שווה בדרכו וביכולותיו -ואפילו לשמש.
הזרע עומד בפני אתגר גדול.הוא אינו יודע מה יעלה בגורלו,הוא גם אינו מכיר את הפרח שהוא יכול להוציא מתוכו.הוא עומד במסע- בו אף אחד לא מבטיח לו שיגיע לסיומה.הוא גם לא מכיר את הדרך ,ויש לו סכנות רבות העורבות בדרכו.רגל כי תדרוך עליו- תרמוס את הפרח העתיד לצאת.
למרות הכול, הזרע מנסה ועושה מאמץ.הוא משיל את הקליפה הקשה שהיא בטחונו -ומתחיל לנוע כלפי מעלה.הוא צריך להיאבק באדמה במידה והיא קשה,באבנים ,בסלעים.הנבט הצומח ממנו הוא רך ושביר...
הזרע יכול לשרוד מאה שנה,הנבט לא-סכנות רבות לפניו.הנבט נע אל הלא ידוע,אל השמש-מקור האור ואינו יודע כלל מה מצפה לו.הוא ממצה את הפוטנציאל הטמון בו את החלום.
גם האדם צריך הרבה אומץ במסע חייו.
בפריסת הקלף אנו נאמר למתייעץ-כי אולי הוא נמצא במצב קשה,אך יש לו בחירה ?לכעוס ולהאשים אחרים , את הגורל -או להתמודד עם האתגר שהמצב מציב לפניו ולגדול.
הפרח מראה לנו את הדרך ,גדילה מהחושך לאור ובאומץ.כך גם הוא יכול להיות אמיץ, כדי לגדול ולהיות הפרח שהוא אמור להיות.דהיינו,להוציא את הפוטנציאל שלו לאור ולמצותו.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
