כופר לעשירים מאסר לעניים 

לגנוב ממס הכנסה זהו ספורט לאומי, כמעט כל מי שיש לו את האפשרות להכניס עוד כמה שקלים לכיסו מבלי לשלם מס אמת עושה זאת בשמחה, כולם מגלגלים עיניים אבל השיטה עובדת ולגבי כולם.

גם שכיר שאין לו אפשרות להעלים מס יכול להשתתף בחגיגה ברגע שהוא רוכש שירות מסוים מעצמאי, אם לא ישלם מע"מ העסקה לא נרשמת ואז כמובן מרוויחים השניים.

חוקרי מס הכנסה עושים את שלהם, נכון אין אפשרות לתפוס את כולם, קל יותר לתפוס את הקטנים ושווה יותר לתפוס את הגדולים. נתפסת, אתה מובל אחר כבוד לחדרי החקירה של מס הכנסה, שם יעמידו אותך החוקרים בפני העובדה שהכל ידוע וכדאי שתשתף פעולה, לעיתים אתה נכנע ולעיתים לא, כמעט תמיד בסופו של הליך אתה תאלץ להיפרד מכסף, הרבה כסף.

את מעלימי המס אפשר לחלק לכמה סוגים, יש את האמידים ביותר שמעלימים מס באמצעות תרגילים מתוחכמים ורואי חשבון ממולחים ויש כמובן את המכונאי/חשמלאי/שיפוצניק (מבלי לפגוע או להכליל כמובן) שמעלים רק חלק מההכנסות ועל חלק אחר מצהיר, ויש את המסובכים, אלה שאולי רוצים היו לשלם אבל אין להם באמת מהיכן, הם לא מרוויחים מספיק אבל "חייבים להמשיך להתגלגל", הם ממשיכים לעבוד להוציא חשבוניות (או לא) אבל לא מצהירים ולא משלמים עד שמגיע "היום הגדול", המעצר.

עד כאן אין בעיה, מי שגונב/מעלים צריך לשלם, אבל מעבר לכסף יש גם את הפן הפלילי, עצם העניין שלא דיווחת או דיווחת חלקית מהווה עבירה פלילית, ועל כך יש לעמוד לדין.

אבל!!! לאותם אלו שיש כסף יש גם "גלגל הצלה", פטנט הכופר, אתה כותב מכתב סליחה ומחילה לוועדת הכופר, מספר מה הביא אותך לבצע את העבירות המיוחסות לך, מביע חרטה וועדת הכופר יושבת, דנה וקובעת סכום, שבו בעצם אתה פודה את עצמך, אתה לא תעמוד לדין פלילי.

לאחרונה פורסם בדוח מבקר המדינה שוועדת הכופר יושבת מס' פעמים מצומצם ביותר בשנה ובכל מפגש דנים חברי הוועדה בארבעים עד שישים תיקים ביום עבודה אחד, הזמן שמשקיעים אנשי הוועדה בדיון בכל תיק הוא מגוחך ואין באמת לוועדה את האפשרות לדון בכל תיק לגופו של עניין, במקרים רבים מצורפת לתיק המלצה של אנשי החקירות של מס הכנסה/מע"מ שגם עניין זה מעלה שאלות רבות.

אבל מה קורה עם אלו שאין להם, המסובכים באמת, אלה שלא יכולים להסיר את המחדלים (לשלם את חובם) ולא יכולים להציע ולשלם כופר, אלה עומדים לדין פלילי ובד"כ מסיימים את העניין במאסר בפועל של בין שנה לשנתיים ואף יותר, קנס כספי גבוה (שברור שלא יוכלו לשלם) וכמובן החוב האזרחי למס הכנסה שממתין להם עד שיסיימו לרצות את עונשם.

האם לא נכון יותר שכל אותם אלו שעברו את אותן עבירות יקבלו עונש זהה, אולי תקופות מאסר שונות וקנסות שונים כל אחד ע"פ העניין, אבל כופר?

כמו תמיד מתברר שלאלו שיש כסף בכיסם דין שונה מאלו שאין להם. מדוע לא יופסק נוהג הכופר העושה איפה ואיפה בין בעלי יכולת לבין אלו שאין להם? מדוע לא תפרסם המדינה את הנתונים, כמה הגישו בקשות כופר ובאילו עבירות ,כמה נתקבלו וכמה נדחו?

על עבירות מס יושבים בכלא בדרך כלל אלו שאין להם, הם משתחררים לאחר המאסר לתוך אותה קלחת שבעצם "כאילו הוקפאה" לתקופת המאסר, המשפחות נהרסות, החובות צומחים והשיקום קשה או כמעט בלתי אפשרי.

כל אותם מעלימי מס בעלי יכולת שנהנו מפרי הכופר ממשיכים את חייהם עם מעט פחות שקלים בכיס, אבל פרט לכך מאומה, את חובם המוסרי לחברה בעצם פדו בכסף, אותו כסף שבד"כ השיגו בדרכים לא כשרות.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי