לדעת ראש השב"כ - יש חשש ובסיס לרצח פוליטי נוסף.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
האם להשתמש ב"מעצר מנהלי" - כנגד יהודים (במידת הצורך), כן, ללא היסוס.
המעצר המנהלי - הוא אמצעי מנע, לגיטימי, חוקי. משתמשים בו להרחיק מהציבור אלמנטים בעלי פוטנציאל לסכנה ביטחונית וציבורית, להרחיק סכנה מוחשית ולמנוע פעילות של התססה, המרדה והפרת הסדר הציבורי (להבנת נושא ב"מעצר המנהלי" - ראה את מאמרי: "המעצר המנהלי סקירה כללית או השימוש במעצר מנהלי - במדינה דמוקרטית).
כאשר פעילי ימין, מסיתים, מתסיסים, משתוללים ביהודה ושומרון, בעיר חברון, תוך שימוש בגידופים, השמצות והשוואת פעולות צה"ל לשואה - אין מנוס משימוש באמצעים קיצוניים של מעצרים, משפטי בזק, ומעצרים מנהליים.
יש גבולות גם ל"חופש הדיבור", חופש הביטוי ומדיניות של איפוק.
היועץ המשפטי לממשלה, הצהיר בכנס עורכי דין בים המלח, תקופה קצרה לאחר כניסתו לתפקיד, כי יש גבול לאיפוק - ויהיה אפס איפוק לנעשה בהתפרעויות בשטחים.
לצערי - ההצהרה נשארה על הנייר בלבד.
ובכן, הגיע העת לעצור, לחקור ולהעמיד לדין - בטרם פורענות. יש להשתמש בכלי של מעצר מנהלי, גם כלפי אלה שרק מדברים, מסיתים, מתהלכים בזהירות על הגבול הדק שבין "חופש דיבור" לחופש סחרור, וחופש להשתלח בעל פה בכתב, דברי נאצה ואיומים ולקוות להתחמק מהעונש.
לא צריך לרחם על קטינים בריונים, ולא על אברכים, לא נוער גבעות ולא נוער ישיבות - אם וכאשר הם מבצעים מעשים שיש בהם סכנה, לשלום הציבור ושלום נבחרי הציבור.
אין המצב דומה, לתקופה של שלום ושקט בו מביעים דעות נוגדות גם בנושאים כואבים ורגישים בנוסח אקדמי - בוויכוחים פומביים ברבי שיח ובאוניברסיטאות.
לעת הזאת, המציאות שנוצרה לאחר הטראומה של רצח רבין ז"ל - בנסיבות דומות ובאווירה דומה, אסור להתגמש, אסור להתרכך ועל כל זרועות הביצוע, שב"כ, משטרה, פרקליטות לפעול במהירות נמרצות ובעיקר בהליכים מקוצרים עם תוצאות ממשיות נראות לעין. ראש השב"כ חושש לרצח פוליטי נוסף לכן אסור להירדם בשמירה.
העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה פתח בזמנו תיקים פליליים נגד אנשים כמו נדיה מטר, נועם לבנת ואחרים - אינה מספקת. בהמשך להגבלות בתנועה, מעצרי מנע, מעצרי בית שניתן להפעיל על פעילי ימין קיצוני כפי שנעשה כבר בעבר כנגד פדרמן מחברון.
מדיניות האיפוק והריסון שנקטו בהם היועצים אליקים רובינשטיין ומני מזוז - בשלב הראשון עם כניסתו לתפקיד, מיצו את עצמם ונקווה שלא החטיאו את המטרה. המתסיסים של אז עושים זאת שוב, בפרסום פסקי הלכה, חרמות וגידופים כאילו לא קרה דבר בעבר.
"הרבה איפוקים", ע"י היועץ עלולים להתפרש כחולשה, כפחד להתעסק במטריה הרגישה הזו ובעיקר כמעין חיסיון חברתי פוליטי - להמשך פעילות נגד החלטות הממשלה.
כבר כתבתי על כך בעבר, והייתי בין הראשונים שאמר זאת בגלוי, ללא מורא ופחד, ללא סנטימנטים למרות שהנושא והפתרון לא היו פופולאריים ביותר, לא לפחד להשתמש באמצעי של מעצר מנהלי.
יש אלמנטים בחברה הישראלית, בימין הקיצוני ובשמאל הרדיקאלי, בזרמים כמו אנרכיסטים של הגדר או הכיבוש ובין הזרמים של התנועות הערביות וביניהם ח"כים ערביים - המנצלים את הכלים הדמוקרטיים שמעמידה לרשותם המדינה כדי לפגוע ולרסק את המדינה.
יש לבלום תופעות אלו מהר, חזק ובצורה אלגנטית אם אפשר. עד עכשיו המדיניות של האיפוק והריסון הצליחה בחלקה, אך נראה שהנושאים הבוערים ואלה המתדלקים את הסכסוך והקרע בעם רואים באזלת היד - ובכך שלא שמו עליהם יד עד כה - כחולשה, כפעילות שלטונית אנמית שאפשר לסובב אותה ולנצל אותה.
שלא תהיה אי הבנה - דמוקרטיה מתגוננת רשאית זכאית וחייבת, למען ההווה והעתיד, לפעמים לסטות ולהגמיש את הכללים שבאים להגן עליה, עד כדי פגיעה בזכויות יסוד, כמו "חופש הביטוי" - "חופש התנועה" - בצורה מוגבלת ומפוקחת. יש לנקוט באמצעי מנע, גם אם הראיות למעשה עדיין לא בשלות.
הטענות, התמימות והמטופשות של מנהיגי יש"ע והמתנגדים - המושמעות לאחרונה בשפע בכל כלי התקשורת, על סתימת פיות, ניסיון להשתקה, פעולות אנטי דמוקרטיות ואי מתן אפשרות למחאה ציבורית לגיטימית - הן יותר מאשר מעוררות גיחוך.
אין מחלוקת ואין כל ניסיון רציני, למנוע פעולות מחאה לגיטימיות בכנסת, בכיכרות נוסח הפגנות ענקים בת"א, ירושלים או הפגנת השרשרת האנושית המרשימה בתקופת פינוי גוש קטיף.
אבל מחאה מלווה, בסטיקרים גועליים, מודעות עם תכנים מסיתים נוסח רוצח, רבין מחכה לך, קריאות "נאצים", פשע מלחמה וכו'... זה לא דמוקרטיה, זה מתקרב לאנרכיה ויש לבלום אותה, לרסן אותה ואם יש צורך לרסק אותה.
חלילה לנו, לשאוף למצב של מעצרים מנהליים ללא הגבלה ופיקוח - אבל אסור לנו להתעלם מהאזהרות והנורות האדומות שנדלקות לאחרונה - ואפשר למצות אמצעים לא קונבנציונאליים לביצוע מהלכים להגנת החברה.
אמרתי בעבר (ראה מאמר נרחב על מעצרים מנהליים) - שמעצר מנהלי הוא כלי קיצוני ויחודי שצריך להפעילו במצבים חריגים וקיצוניים - ולהערכתי, הזמן הזה והתנאים המתפתחים מבשילים ומכשירים את האמצעי ואת מי שניתן להעמיד לדין לא להסס לעשות זאת.
אל לנו לחכות לניסים או ל"אמנות" שלום ופיוס - הצצות לפתע. על גורמי אכיפת החוק לפעול עכשיו - בטרם פורענות. הדרך להגן ולשמר את הדמוקרטיה ושלטון החוק בא לידי ביטוי ומבחן בשעות משבר, בשעה שהחברה קרועה שסועה ורותתת על סף מלחמת אזרחים, זו שעתם של "שומרי חומות הדמוקרטיה והחוק" - לפעול בחוכמה ובתקיפות. תקופת בחירות וממשלת מעבר, לא צריכים להיות אלמנטים שמונעים מרשויות האכיפה לפעול, לשימור שלטון החוק, הדמוקרטיה ושלום הציבור.
הערות למחשבה:
1. ממשלת מעבר - היא ממשלה לכל דבר, עניין וסמכות, שמגבילה את עצמה לנושאים שוטפים, בסיסיים ושמירה על קיים, את העתיד יש להשאיר לממשלה החדשה שתקום.
2. להגבלת סמכויות ממשלת מעבר - אין צורך ביועץ משפטי לממשלה או בג"צ, הסמכות בידי הכנסת, הממשלה, והציבור.
4. איפוק ברוב המקרים משדר חולשה, חולשה - מביאה להמשך פעילות חתרנית והסתה. לכן המסקנה היא: לפעול מהר, חזק ובאופן אלגנטי.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
