שיפוט עצמי 

שיפוט עצמי

ר' צדוק מבדיל בין מושג ה"שופט" למושג ה"שוטר". "שופט"- נתפס בעיניו כמחוקק, כמכניס התורה בלב.

אנו מוצאים שופט במשמעות זו גם אצל משה רבינו ששפט את העם, וכאשר הוא אומר ליתרו את שלל תפקידיו הוא אומר - "כי יבוא אלי העם לדרוש אלוקים" - חלק מתפקידיו של השופט הוא לייצג את הקב"ה ודברו בעולם, גם זה שאינו נשמע במפורש בכתובים.

ה"שוטר"- לעומתו, אינו מסתפק בידיעת החוקים, אלא הוא אמון על שמירתם, והוא רודה באלו שאינם מקפידים על ביצוע החוקים כלשונם.

ר' צדוק אומר שהציווי הוא בראש ובראשונה פרטי - על כל אדם לשים בעצמו כביכול שני אנשים - אחד שופט, שילמד אותו תורה, והשני שוטר, שישים לעצמו את הגבולות הרצויים כדי שיוכל לשמור על המצוות שהשופט כביכול מלמדו.

כמובן ששני אנשים אלו הם תיאורים בלבד, והאדם עצמו הוא זה הלומד תורה ומקיים מצוותיה.

הציווי הוא במקום מסוים ציורי קצת, אך הוא תובעני במידה רבה. הוא דורש מאדם ללמוד תורה וכן לתת דין וחשבון על מעשיו לעצמו, ודומה שאין דבר קשה מזה.

ר' צדוק ממשיך בעניין, ומסביר את החשיבות של שני האנשים הקטנים הללו בתוך נפש האדם: אך העניין הוא על פי שאמרו בגמרא (שבת ל"א ב) כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו .

השופט הוא זה המלמד את התורה, ומתווה את הדרך הנכונה לאדם. השוטר הוא זה שמסמן את התחומים המותרים בפעילות, את הגבולות.

ללא גבולות ברורים ומסודרים, אין קיום לאזור הפנימי. דומה העניין לאותו השומר שמובא בגמרא, שיש לו מפתחות לחדר הפנימי, לתורה, ללא המפתחות שיובילו אותו פנימה, היראת שמים - השוטר, הגבולות.

ועופר נאות בשירו מביא אותו רעיון מהנקודה הרוחנית המודרנית:

על שיפוט עצמי / עופר נאור

האנרגיה חזקה

זהו זמן בו אנו צועדים קדימה..

כולנו מרגישים תחושות חדשות

עוצמות חדשות נכנסות

פחדים ודאגות, רגשות נמוכים

עולים ושוטפים את ההכרה

עולים - בכדי להתנקות.. ולהשתחרר...



תדר גבוה מתמיר תדרים נמוכים יותר!



ביום יום זה מגיע כהפתעה

רגע אחד זו התחושה העילאית של עוצמה..

ובמשנהו.. הפחד שמתגנב במסווה של רגשות נמוכים..

מבחן הפחד מול האמונה מתחזק

הבחירה שלנו הופכת להיות

מיידית יותר ויותר

חדה יותר ויותר!



לשמור על אנרגיה גבוהה

או להיכנע לפחד ולרגשות הנמוכים?



צעד חשוב בתפיסה

הוא לחוות מבלי לשפוט!

כיוון שאנו ברי ביקורת

ואנו מודעים, משווים ושופטים כל הזמן!

אנו נכנסים למצוקות שנובעות

מעצם המודעות שלנו למצב שאותו אנו חווים.

ההבנה שאנחנו ב'קטע'!

ההכרה השקרית שעולה

ומביאה עמה את המחשבות

שכביכול.. אין מוצא מן המעגל בו אנו נמצאים,

ההבנה הזו כמו אומרת:

"אני מבין מה קורה לי

אני לא אוהב את התחושה

אך אין ביכולתי לעשות דבר"

המהלך המחשבתי הזה מביא לשיפוט עצמי מתסכל ומבלבל..



המפתח הוא....



לא לשפוט את עצמנו על כך שאנו שופטים!!



חוו את שאתם חווים

רשמו, זכרו, שחררו, ספרו, שתפו -

עשו ניקיון וסדר בדברים, היו מודעים לכך.

הביטו לפחד עמוק עמוק בעיניים

תוך קבלה מלאה לרגש/למצב שהוא מביא עימו,

אל תפחדו לפחד!

כל רגש נמוך מקורו בפחד,

פחד שמגיע כרגש נמוך ומעיק,

הוא בא במטרה להפחיד..

זו ההזדמנות שלנו להתנקות ממנו!

זכרו ? זה רק פחד

פחד שהוא מחשבה

ומחשבה ? תמיד אפשר לשנות!

שאלו את עצמכם:

מה הכי גרוע שיכול להיות?

האם זה באמת כל כך מפחיד?

האם אני מוכן/ה לשחרר את הרגש הזה עכשיו.. ולתמיד?



אפשרו להרגשה להיות

אפשרו למחשבה להתקיים

אפשרו לה גם להשתחרר!



אל תשפטו את עצמכם על כך שאתם שופטים את עצמכם!!



שמרו על תדר

של אהבה, אומץ, אמונה -

והתדר ישמור עליכם.


ובכן-בהצלחה!
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי